השוק הישראלי עלה ב-30% בשנת 2024, כשהוא מנצח את מדד ה-S&P 500 היוקרתי ומגיע למקום השני בעולם בתשואות – אחרי ארגנטינה בלבד. כאשר רוב המשקיעים אולי מתמקדים בבנקים ובמניות הנדל"ן יש סקטור אחד שהפתיע את כולם – זהו סקטור הביטוח. מניות החברות הגדולות זינקו ביותר מ-60% במהלך 2024, והשיאים לא עוצרים כאן – מתחילת 2025 בלבד הן הוסיפו עוד 17.5% (נכון ל-16 לפברואר 2025).
זה הזמן לשאול: האם מדובר בהזדמנות השקעה גם לשנה הקרובה? כנראה שכן.
אך כדי להבין את הפוטנציאל, צריך קודם להבין איך הענף הזה עובד – ומדוע הוא אטרקטיבי גם לתקופה הקרובה.
איך חברות הביטוח מרוויחות?
בניגוד למה שרוב המשקיעים חושבים, המודל העסקי של חברות הביטוח לא מבוסס רק על מכירת ביטוחים. אמנם הציבור מכיר אותן בעיקר דרך פוליסות רכב, דירה, חיים ובריאות. אבל בפועל, זהו רק אחד משני מנועי הרווח המרכזיים שלהן.
המנוע הראשון – מכירת ביטוחים:
כמו בכל חברת ביטוח מסורתית, ההכנסה מגיעה מפרמיות שמשלמים המבוטחים, כמו לדוגמה חברת ליברה או ווישור. הרעיון פשוט – החברה מוכרת פוליסה, גובה פרמיה ומקווה שהסיכון לא יתממש, כך שהפער בין הפרמיות ששולמו לתשלומים שהחברה נדרשת להוציא על תביעות יוצר לה רווח. ככל ששיעור התביעות נמוך יותר והתמחור מדויק יותר – כך החברה רווחית יותר.
אבל כאן נכנס החלק היותר משמעותי: ניהול כספים והשקעות.
מעבר לרווחים הישירים מהביטוחים, חברות הביטוח הן למעשה גופי ניהול ההשקעות הגדולים ביותר בשוק הישראלי. הן מחזיקות ומנהלות טריליוני שקלים שנצברו בקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של הציבור. כשאנחנו מפרישים כספים לקרן פנסיה או חוסכים בגמל – בפועל, מי שמחליט איך הכסף הזה מושקע הן חברות הביטוח.
מדובר בסכומי עתק – מנתונים עדכניים של בנק ישראל עולה כי בתיק נכסי הציבור (בנק ישראל עוקב אחרי הכסף של הציבור ההישראלי ואיפה הוא מוחזק בכל רגע נתון - תיק נכסי הציבור) כאשר היקף הנכסים המנוהלים ע"י המשקיעים המוסדיים עומד כיום על 46% מסך כל הנכסים המנוהלים, מדובר בצמיחה של של 4.3% רק ברבעון השלישי של 2024 (!).
ומאיפה נבעה אותה עלייה? בעיקר מהעלייה שהתרחשה בשווקי ההון, כך על פי נתוני בנק ישראל.
מעבר לכך, מתברר כי רוב העלייה בתיק הנכסים של כלל הציבור בישראל, גדל בעיקר בשל עליות בעמודת "יתרת מניות בארץ" (צמיחה של 10.3% לרבעון), נתון חיובי לכלל השוק הישראלי.
סך התיק הפיננסי של הציבור גדל משמעותית בחמש השנים האחרונות. אם ב־2018 שווי הנכסים של הציבור עמד על 3.66 טריליון שקל, בשנה האחרונה הסכום גדל ליותר מ־5 טריליון שקל - זינוק של כ־40%, ולמרות כל הצמיחה הכלכלית המרשימה של אזרחי המדינה, רוב הציבור ממשיך להחזיק את הכסף שלו מזומן ופקדונות.
אך המגמה הרוחבית ברורה, הכסף ממשיך לזרום!
6 צפייה בגלריה
יתרת מכשירים בתיק הנכסים לסוף ספטמבר 2024
(מתוך דוח בנק ישראל על השינויים בתיק נכסי הציבור לרבעון השלישי של 2024)
6 צפייה בגלריה
יתרת סך התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים
(מתוך דוח בנק ישראל על השינויים בתיק נכסי הציבור לרבעון השלישי של 2024.)
מה דחף את חברות הביטוח לזינוק המרשים בשנה האחרונה?
למרות שהשנה החולפת הייתה מאתגרת לכלכלה הישראלית, חברות הביטוח הפתיעו ורשמו את אחת השנים הטובות ביותר בתולדותיהן. הזינוק המרשים נבע ממספר גורמים מרכזיים:
ראשית, תקן IFRS 17 החדש, שאמור לשפר משמעותית את השקיפות בדוחות הכספיים ולהקל על משקיעים להבין את מקור הרווחים של החברות. שנית, התמחור האטרקטיבי של מניות הביטוח, שנותרו זולות יחסית לשווקים אחרים כמו ארה"ב, מה שהפך אותן לאופציה מעניינת עבור משקיעים מקומיים וזרים. ולבסוף, ההתייקרות הדרמטית במחירי ביטוחי הרכב, שתרמה לזינוק ברווחים.
אנו נעמיק בכל אחד מהגורמים הללו ונבחן כיצד הם עשויים להמשיך ולתמוך במניות הביטוח גם בשנת 2025.
למה בכל זאת משקיעים סולדים ממניות הביטוח?
למרות שהמגמה ברורה והנתונים מצביעים על רווחיות גוברת, משקיעים פרטיים כמעט ואינם נוגעים במניות הביטוח. בעוד הבנקים זוכים לחשיפה רחבה מצד הציבור, עם 9% משווי השוק המוחזק על ידי משקיעים פרטיים, במדד ת"א-ביטוח הנתון עומד על 1.5% בלבד. למעשה, מתוך 565 מיליון שקל שמנוהלים במדד הביטוח, רק 64 מיליון מוחזקים ישירות על ידי הציבור, בעוד היתר שייך למוסדיים – אותם גופים שמנהלים את כספי הפנסיות והחסכונות של כולנו.
הנתונים הללו יוצרים פרדוקס מעניין: חברות הביטוח הן מהשחקניות הפיננסיות הגדולות והמשמעותיות במשק, אך בשל המודל העסקי המורכב שלהן, משקיעים רבים – פרטיים ואף אנליסטים – מעדיפים להתרחק מהתחום, ומאחר ויש מספר מוגבל של אנליסטים בחברות, הן מעדיפות לא לבזבז הקצאה של אנליסט רק על תחום זה, כאשר אותו אנליסט יכול לסקר כמה תחומים פשוטים יותר ורווחיים לא פחות (כמו הבנקים לדוגמה) בו זמנית.
וכאן בדיוק נכנס לתמונה תקן IFRS 17: התקן החשבונאי החדש, שנכנס החל מינואר 2025, מספק מודל אחיד וברור לדיווח על חוזי ביטוח, מה שמאפשר סוף סוף לראות תמונה שקופה ואמיתית של רווחי החברות. במקום לייצר רווחים תנודתיים כתוצאה משינויים אקטואריים ומגמות בשווקי ההון, החברות יציגו את הרווחיות החיתומית (הרווח נטו ממכירת פרמיות פחות מה שהחברה שילמה בתביעות) שלהן בצורה עקבית לאורך חיי הפוליסות.
המשמעות המיידית היא הצגת רווחים שהיו "מוסתרים" עד כה. לפי ההערכות, החברות הגדולות יתחילו להציג רווחים חיתומיים של עשרות מיליארדי שקלים שהתקן החדש חושף – סכומים שהיו רשומים בצורה אחרת בעבר ולא נתפסו כשווי מיידי. כך, כלל ביטוח צופה להכיר ברווחים חיתומיים של 8.4–9.2 מיליארד שקל, מגדל ביטוח ב-11–11.5 מיליארד שקל, הפניקס 9.5–10 מיליארד שקל, והראל 16 מיליארד שקל. עבור המשקיעים, זה שינוי דרמטי: הדוחות יהפכו לברורים יותר, ההכנסות הצפויות יתחילו (והחלו כבר) להתבטא בשווי השוק, ומשקיעים זרים – שבעבר נרתעו מהמורכבות של הענף – יוכלו סוף סוף להבין ולהעריך את שווי החברות בצורה יותר ברורה. בשורה התחתונה, התקן הזה לא רק משפר את השקיפות, אלא גם צפוי להוביל לתמחור גבוה יותר של מניות הביטוח ולמשוך הון חדש לתעשייה.
וכאן בדיוק נכנס אחד הנתונים המפתיעים ביותר: למרות העליות המרשימות של 2024, חברות הביטוח עדיין נסחרות במכפילי הון נמוכים משמעותית ביחס לשווקים אחרים, כמו ארה"ב לדוגמה.
מה הוא מכפיל הון? מדובר במדד מרכזי להערכת חברות פיננסיות, המשווה בין שווי השוק שלהן לבין ההון העצמי שלהן. ככל שמכפיל ההון נמוך יותר, כך השוק מתמחר את החברה ב"זול" יותר ביחס לנכסיה, ולעיתים זה עשוי להצביע על פוטנציאל לעליות. משתמשים בו למדידת חברות פיננסיות בעיקר וזאת מאחר שחברות פיננסיות גדולות לרוב נמדדות בכמה תשואה (אחוזים) הן יודעות לייצר על ההון העצמי שלהן.
בעוד שבנקים וחברות ביטוח בארה"ב נסחרים לרוב סביב מכפיל הון של 1.5–2, בישראל המצב שונה: הממוצע של חברות הביטוח עומד על 1.2, ושל הבנקים – 1.1 בלבד. המשמעות? למרות הביצועים המרשימים של הסקטור והגידול ברווחיות, החברות עדיין לא מתומחרות בהתאם לשוויין. אך אם המשקיעים המקומיים והזרים יתחילו להבין את הפוטנציאל הגלום, התמחור עשוי להתיישר כלפי מעלה – מה שיכול להוות הזדמנות משמעותית.
ובזמן שהפעילות הפנסיונית היא מנוע הרווחים המרכזי של חברות הביטוח הגדולות, אל לנו לשכוח את סגמנט ההכנסה הנוסף של החברות, הכנסות מביטוחים.
ההכנסות מביטוחי הרכב הפכו למקור רווחיות משמעותי במיוחד במהלך 2024, השילוב בין עליית מחירי הפרמיות, תשואות חיוביות בשוק ההון והתייעלות בהצגת הרווחים בדוחות הכספיים - הקפיץ את רווחי הענף לשיאים חסרי תקדים.
עד כמה הרווחיות הזו קפצה? חמש חברות הביטוח הגדולות – הפניקס, הראל, מנורה, מגדל וכלל – רשמו רווח של 849 מיליון שקל מתחילת 2024 בביטוחי רכב, לעומת הפסד של 88 מיליון שקל בלבד בשנה שעברה. למעשה, הרבעון השלישי של השנה היה הרווחי ביותר עבור התחום: החברות סיימו את הרבעון עם רווח חיתומי של 235 מיליון שקל – כפול מהרבעון המקביל!
אם המגמה תימשך, הענף צפוי לסיים את 2024 עם רווח מצטבר של מעל מיליארד שקל מביטוחי רכב בלבד – הישג שהחברות לא ראו מאז 2020.
מה גרם לזינוק החד ברווחיות? בין ינואר 2022 לנובמבר 2023, מחירי ביטוחי הרכב זינקו ב-34%, ובדגמים מסוימים ההתייקרות הגיעה אף ל60% ויותר. הציבור שילם אלפי שקלים יותר על ביטוח הרכב, בתקופה שבה האינפלציה, הריבית הגבוהה והמלחמה יצרו ממילא לחץ כלכלי כבד.
אולם אחרי העליות החדות, נראה שהתייקרות הפרמיות התמתנה, ובין דצמבר 2023 לאוקטובר 2024 מחירי הביטוח עלו "רק" 3.5% נוספים – נתון שמרמז כי עיקר פוטנציאל הרווח מגלגול עלויות ללקוחות כבר מוצה וייתכן כי, לפחות כרגע, החברות ממתינות עם עליות משמעותיות נוספות.
6 צפייה בגלריה
השינוי במחירי ביטוחי הרכב (מקיף וחובה)
(מקורות: דוחות החברות הגדולות, משטרת ישראל, הלמ"ס)
ההצדקה של חברות הביטוח לעלייה המאסיבית במחירים בשנה האחרונה? זינוק משמעותי במספר גניבות הרכב.
ברבעון השלישי של 2024 נגנבו 2,140 כלי רכב בערים הגדולות בישראל – עלייה של 30% לעומת הרבעון השני של השנה. המגמה החלה כבר בתחילת השנה, כאשר פיקוח הדוק יותר על התנועה ביהודה ושומרון בעקבות המלחמה בלם זמנית את מספר הגניבות, אך מאז התופעה חזרה ואף הגיעה לשיאים חדשים.
6 צפייה בגלריה
העלייה בגניבות הרכב עלולה לפגוע ברווחיות של חברות הביטוח
(באדיבות הכותב. מקורות: דוחות החברות הגדולות, משטרת ישראל, הלמ"ס)
בעוד שהחברות הגדולות נהנות מהכנסות נוספות מניהול כספים, חברות ביטוח קטנות יותר כמו ליברה (Libra) ווישור (WeSure), שמתמקדות בביטוחי רכב ודירה בלבד, רשמו זינוק חד ברווחיות שלהן בעקבות ההתייקרויות בענף.
אם תעריפי הביטוח ימשיכו לעלות, הן עשויות להמשיך וליהנות ממומנטום חיובי, אך במקרה של גל תביעות מוגבר בשל גניבות רכב, דווקא הן עשויות להיפגע יותר, שכן אין להן גיבוי מפעילויות נוספות כמו ניהול נכסים פנסיוניים.
מניית ליברה עלתה 254% ומניית ווישור עלתה 250% בשנה האחרונה.
בשורה התחתונה, אחרי שנה יוצאת דופן שבה מניות הביטוח הפתיעו את השוק, השאלה היא האם יש להן עוד לאן לעלות. מצד אחד, הגידול בנכסים המנוהלים, הרווחיות הגבוהה מביטוחי הרכב והשיפור בשקיפות הדוחות ממשיכים לתמוך בענף. מצד שני, האתגרים בשוק, כמו העלייה בגניבות הרכב והתמחור שעדיין נתפס כנמוך, יוצרים גם אי ודאות.
אך המגמות שמובילות את הענף קדימה עדיין כאן. חברות הביטוח מוכיחות שהן לא רק שחקניות פיננסיות יציבות, אלא גם מנועי צמיחה משמעותיים במשק הישראלי. עם המשך הצמיחה בשוק ההון והשיפור בהבנת הדוחות מצד המשקיעים, 2025 עשויה להיות שנה חיובית נוספת לענף הביטוח.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
