אריק גולדין, אסטרטג ראשי, רימון קרנות גידור
2025 תיזכר כשנה שבה השוק “החזיק שני סיפורים במקביל” מצד אחד, ביצועי מדדים חזקים במיוחד במניות, בעיקר בהובלת מניות הטכנולוגיה והתפתחות הבינה המלאכותית, ומצד שני, עליית פרמיית הסיכון בעולם שהקפיצה נכסי מקלט ובראשם הזהב שעלה בכ-50%. הגורם העיקרי שהוביל את 2025 היה הסיכון הגיאופוליטי: הגיאופוליטיקה הפכה ממשתנה רקע למשתנה מרכזי בתמחור. במזרח התיכון, 2025 אופיינה בהפסקת אש בעזה ובהמשך ניהול מציאות מתוחה. עלייה של טורקיה ככח בינלאומי, וניסיונות לחבר את הודו לאירופה דרך סוריה וטורקיה במקום דרך ישראל תופסים תאוצה ויוצרים מתיחות.
מתיחות היתה ב-2025 גם בזירת רוסיה-אוקראינה, שהובילה את מדינות אירופה השונות להודיע על השקעות עתק בתשתיות ובביטחון, וגיוס חוב לשם כך. זירת ארה"ב-ונצואלה וזירת סין-טיוואן המשיכו לרכז עניין, לקראת עימותים והתפתחויות.
עם זאת, הסיפור הגיאופוליטי המרכזי של 2025 היה מלחמת המכסים העולמית שהנהיג טראמפ מול מדינות העולם, ובעיקר מול סין, עם ניסיונות להפוגות והסכמות חלקיות, אך תוך הבנה שהכיוון האסטרטגי הוא של דה גלובליזציה חלקית והקשחת מדיניות סחר. זו נקודה קריטית לשווקים כי היא משפיעה ישירות על אינפלציה, שרשראות אספקה, ורווחיות חברות.
הריבית, ירידה איטית לפנינו
לקראת 2026 שני הבנקים המרכזיים, הפד בארצות הברית ובנק ישראל, ביצעו הורדות ריבית. בארה״ב, הפדרל ריזרב הוריד את שער הריבית בשלושה צעדים והיא עומדת כעת על 3.75%. יו"ר הפד ג'רום פאוול ציין כי הוא לא רואה בכך התחלה של שרשרת הורדות, וצינן את ציפיות המשקיעים. אולם, במהלך 2026 צפוי יו"ר הפד להתחלף, וייתכן שהגישה תהיה יותר פרו הפחתות ריבית.
בישראל, בנק ישראל הוריד גם הוא את הריבית בסוף נובמבר 2025 ברבע אחוז לרמה של 4.25%. ההחלטה התקבלה בהתחשב בהתמתנות קצב האינפלציה לתוך טווח היעד, בשיפור הפעילות הכלכלית ובהתגברות הביטחון בשווקים, אך תוך מודעות לסיכונים, ולעובדה שלפנינו שנת בחירות בה יש הרבה מאוד הצעות פופוליסטיות שעשויות לטרגר אינפלציה.
מבט קדימה ל 2026: מחזור חוב, מתיחות במזרח אסיה, ושאלה אחת על ריבית ונזילות
2026 צפויה להמשיך את המגמות הסוערות של 2025. החוב המדינתי יהפוך להיות מאוד משמעותי לקבלת ההחלטות בשווקים ולהחלטות המשקיעים. לפי ה-Institute of International Finance, השילוב של רמות חוב שיא והצורך לגלגל חוב בהיקפים גדולים מעלה את הסיכון לתנאי מימון הדוקים יותר אם התנאים הפיננסיים יתהדקו. ב-2026 שווקים מפותחים צפויים למחזר מעל 16 טריליון דולר, ושווקים מתעוררים ניצבים מול כמעט 8 טריליון דולר פדיונות של אג״ח והלוואות. זה “מנוע סיכון” שיכול להשפיע על גם על נכונות של מדינות לצאת לעימותים גיאופוליטיים, וגם על התנהגות משקיעים באג״ח, ובמטבעות.
סביר שנראה את העימותים בדרום מזרח אסיה ובעיקר בין סין וטיוואן וכן את העימות של ארה"ב מול ונצואלה, ממשיכים להתפתח. אלו לא רק סיכונים גיאופוליטיים “ביטחוניים”, אלא גם סיכוני שוק מובהקים בגלל שריכוז שרשראות ייצור שבבים ורכיבי טכנולוגיה באזור דרום מזרח אסיה נשאר גבוה.
סביבת המאקרו מורכבת, אך להערכתנו תהיה יציבה יותר מזו של 2024-2025, עם האטה בארה״ב וצמיחה עולמית מתונה. שוק הנפט צפוי להישאר תנודתי, כאשר הביקוש העולמי מתייצב והיצע אופק ממשיך להיות מושפע משיקולים גיאופוליטיים.
בשוק המתכות היקרות, ובראשן הזהב, 2026 מסתמנת כשנה שבה הזהב ממשיך לשמש עוגן גידור מרכזי. שילוב של ירידה הדרגתית בריביות הריאליות, רמות חוב ממשלתיות גבוהות וחוסר ודאות פוליטי במספר מוקדים בעולם, תומכים בביקוש לזהב מצד בנקים מרכזיים ומשקיעים מוסדיים. גם אם לא נראה ב-2026 את הזינוק החד שראינו השנה, כן יש צפי לשמירה על רמות מחיר גבוהות היסטורית בסביבה של סיכונים מערכתיים מתמשכים.
בזירת המטבעות, שנת 2026 צפויה לעמוד בסימן היחלשות הדרגתית של הדולר מול סל מטבעות, על רקע מעבר הפד למדיניות מוניטרית מרחיבה יותר והתרחבות הגירעון האמריקאי. מנגד, מטבעות של כלכלות יציבות עם משמעת פיסקלית יחסית, ובהן גם השקל בטווח הבינוני, עשויים ליהנות מתנודתיות נמוכה יותר. שווקי המט״ח ב־2026 ימשיכו להיות מושפעים פחות מהפתעות ריבית ויותר מהבדלי צמיחה, מאזן תשלומים וסיכונים גיאופוליטיים, מה שמחזק את הצורך בניהול חשיפות מטבע באופן אקטיבי ולא פסיבי.
ההודעה מוגשת מטעם חברת ״רימון קרנות גידור״ באמצעות מערכת ״המברקה״ להפצת הודעות לתקשורת. אתר ynet capital או מערכת ynet לא השתתפו בכתיבת או בעריכת הכתבה. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות.
