הבורסה הישראלית זינקה מתחילת השנה ועד למועד כתיבת שורות אלו כ-19%, בכך היא השלימה עלייה פנומנלית של לא פחות מ-66% ב-12 החודשים האחרונים. מדובר באחת התקופות הטובות ביותר שהייתה לבורסה המקומית מאז הקמתה – וכל זאת קורה תוך כדי גידול מתמשך במחזורי המסחר ובמעורבות המשקיעים הזרים, כאשר שבוע שעבר בעת עדכון המדדים שבר מחזור המסחר בבורסה המקומית שיא היסטורי, שהסתכם בלא פחות מ-24.5 מיליארד שקלים באותו היום – כמעט פי 2 מהשיא הקודם שנרשם אי שם בשנת 2010 למניינם.
באותה תקופה, ב-12 החודשים האחרונים זינק מדד S&P 500 בכ-26%, אך אם נפקטר את הדולר שנחלש ב-17.5% ב-12 החודשים האחרונים נקבל תשואה הרבה יותר מינורית. גם אם משווים לשאר השווקים בעולם – השוק הישראלי נמצא במומנטום חיובי. איתנותו של המשק הישראלי בעת מלחמה, לצד תמיכה מתמדת שזוכה המדינה מבעלת בריתנו ארה"ב – השפיעו לחיוב על המדדים הישראלים.
מנקודת מבט היסטורית
איני רוצה להעכיר את האווירה, ברם, אם מסתכלים על תקופת זמן רחבה יותר - הבורסה הישראלית לא הציגה ביצועים עודפים על המדדים האמריקנים, כן, כולל אם מכניסים לחישוב את הזינוק שנרשם בשנה האחרונה.
עברנו כברת דרך ארוכה מאז הצטרפו ל-OECD (ארגון המדינות המפותחת, מה שגרם לשיא הקודם של מחזור המסחר בבורסה בשנת 2010) – כאשר השנה צפוי התמ"ג לנפש בישראל להגיע למקום 11 או 10 בעולם, בנטרול מדינות עם פחות מחצי מיליון תושבים. התחזקות השקל צפויה לגרום לגידול בתמ"ג לנפש אף מעל להערכה הזאת ואף להביא אותנו למקום תשיעי בעולם בתמ"ג לנפש.
אבל בסוגיית המיסוי, והתערבות המדינה במשק העסקי יש לנו עוד כברת דרך ארוכה ללכת. יש הרבה דרכים לחשב את היעילות של המדינה והנטל על המגזר העסקי – יחס חוב לתוצר, תקציב של הממשלה ביחס לתמ"ג, שיעור מס חברות בתוספת רווחי הון ועוד ועוד פרמטרים שלרבים לא אומרים הרבה. או לכל הפחות לא אומרים הרבה מעבר ללהגיד אותם בשולחן השבת כדרך אגב על מנת להביא נופך אינטליגנטי לשיחה. אבל לפי גדול הכלכלנים, מילטון פרידמן ז"ל – הדרך הטובה ביותר למדוד את יעילות המדינה זה שיעור הוצאותיה ביחס לתמ"ג של המדינה.
תקציב אפשר לממן באמצעות גירעון. הוצאות אפשר לממן באמצעות עודפים משנים קודמות, או לחילופין "מבצעי מיסוי" כאלה ואחרים המעודדים חלוקות דיבידנד או ביצוע פעולה כזו או אחרת. אבל באחוז הוצאות הממשלה קשה מאוד לשטות. זהו פרמטר סטטיסטי יחסית קל למדידה.
בישראל אשתקד הנתון הזה עמד על כ-44% (!!). המשמעות הוא שמכל שקל שבן אדם עבד קשה על מנת לייצר – כמעט חצי שקל הולך דרך מס הכנסה, מס חברות, מס על הדלק, מס על ייבוא רכבים, מס על רכישת דירה, מס רווחי הון ועוד – לממשלה. אז אפשר לטעון שהמלחמה אחראית לזה – אבל הסתכלות לעומק מראה שתקציב הביטחון, על אף הזינוק מהווה בקושי 10% מהוצאותיה של המדינה (כ-110 מיליארד שקל על תמ"ג של כ-2 טריליון שקלים – שמתוכו כאמור כמעט חצי זה הוצאות הממשלה).
אם אנחנו רוצים שהבורסה תמשיך לזנק, על מדינת ישראל להוריד את המיסוי על חברות, חברות עם פעילות טכנולוגית, עסקים קטנים וגדולים – ובכך תמשיך הצמיחה הכלכלית.
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
