כשמתחילה מלחמה, הדאגות הבסיסיות משתלטות מהר - איפה הילדים? האם אפשר לצאת מהבית? אבל לצד זה, גם המחשבות על הכסף לא מאחרות לבוא. פתאום מתחילים לחשוב על קרנות ההשתלמות, על החסכונות בבנק, על מה כדאי לעשות עם המניות.
בתקופה של מתח ביטחוני, יש תחושת לחץ ואי וודאות באוויר וגם בכל מה שקשור לכסף. פתאום עולות מחשבות על מה כדאי לעשות: האם להשאיר את החסכונות במקום שבו הם נמצאים? האם להעביר חלק לדולרים? ואולי בכלל עדיף להוציא כסף מהשוק? התחושות האלו מובנות, במיוחד כשמדובר בחשש לא צפוי או באירוע חריג.
אבל לפני שמבצעים החלטות, חשוב לעצור ולבדוק מה באמת קורה. לא כל תחושת דחיפות מחייבת פעולה מיידית. לפעמים, דווקא המתנה זהירה יכולה למנוע החלטות חפוזות שיתבררו אחר כך כלא נחוצות ולעיתים אפילו מזיקות.
רבים מגיבים מהר מתוך תחושת דחיפות, אבל כשבודקים את הנתונים מהשנים האחרונות, מתברר שהתמונה קצת שונה ממה שנדמה. ישראל חוותה לא מעט סבבים ביטחוניים, ובכל פעם נראית אותה מגמה: ירידה מיידית בפעילות הכלכלית, ולאחר מכן התאוששות שמגיעה די מהר. לפעמים אפילו תוך כדי שהאירוע עדיין בעיצומו.
אם יש דבר אחד שלמדנו, הוא שהמשק הישראלי, למרות כל האתגרים ,מצליח לחזור לשגרה ולפעמים גם לצמוח בקצב מהיר מהרגיל. זה לא אומר שהמצב פשוט, אבל כן שכדאי לחשוב פעמיים לפני שמקבלים החלטות כלכליות מתוך לחץ.
הפגיעה במשק: קצרת טווח אך ההתאוששות מהירה
בכל עימות ביטחוני משמעותי, ממלחמת לבנון השנייה דרך צוק איתן ועד חרבות ברזל, נרשמה פגיעה מיידית בפעילות הכלכלית. ברוב המקרים, הירידה נמשכה רבעון אחד בלבד, בעיקר בשל עצירה בצריכה, ירידה בהשקעות וחשש בשוקי ההון. כך למשל, במבצע צוק איתן (2014), אף שנמשך כמעט חודשיים, התוצר דווקא צמח באותו רבעון ב־3.2%. גם לאחר מבצע עמוד ענן (2012), נרשמה התאוששות מהירה והצמיחה טיפסה לרמות של יותר מ־4%.
המקרים החריגים, כמו האינתיפאדה השנייה, היו דווקא כאשר האירועים נמשכו זמן ממשך יותר. אז הפגיעה כבר הייתה רחבה : בתיירות, בתעסוקה ובאמון של משקיעים מקומיים וזרים כאחד.
הכלכלה הישראלית מתאוששת מהר, כמעט באופן עקבי. דווקא בזמנים של חוסר וודאות, מתברר שיש למערכת הכלכלית כוחות עמידות מרשימים. מהלכים המבוססים על לחץ ופאניקה כמו המרת חסכונות לדולרים או יציאה מהשוק, מתגלים לרוב כטעות יקרה. ההיסטוריה מראה שמי שנשאר רגוע - מרוויח.
השקל נופל וחוזר חזרה
בעימות מול איראן קרתה תופעה הפוכה. השקל התחזק דווקא בגלל הפחתת האיום האיראני על ישראל. הדולר ירד ל-3.38 שקלים, אבל זו תופעה די נדירה וחריגה דווקא.
עד כה, בכל תחילת עימות, התגובה בשוק המט"ח צפויה: השקל נחלש בחדות. הדולר, שמזוהה עם יציבות מתחזק, והציבור לעיתים בוחר להמיר חלק מהכסף שברשותו לדולרים, בתקווה לצמצם את תחושת חוסר הוודאות הכלכלית המלווה את התקופה. כך היה בלבנון השנייה, בצוק איתן וגם אחרי ה־7 באוקטובר. אבל בתוך זמן קצר, לפעמים אפילו שבועות ספורים, התמונה משתנה והשקל חוזר להתחזק.
כך למשל, במלחמת חרבות ברזל, הדולר זינק מ־3.8 ל־4.05 שקלים, אך בתוך מספר חודשים חזר לרמות של 3.65–3.7. בנק ישראל הודיע על התערבות בגובה של עד 30 מיליארד דולר כדי לבלום את הפיחות, צעד שהשפיע מיידית והחזיר אמון למערכת. החזרה המהירה מלמדת שהיסודות הכלכליים כמו חוב נמוך, יתרות מט"ח גבוהות וייצוא טכנולוגי ממשיכים לתמוך במטבע המקומי.
ציבור שממהר להמיר לדולרים כשהאזעקות נשמעות עושה זאת לא מתוך ניתוח כלכלי, אלא מתוך פחד. וכשהלחץ מתמתן, המציאות מראה לנו שהשקל חזק יותר ממה שחשבנו. מי שמבצע פעולות חפוזות בתקופות כאלה עלול לגלות שהוא הפסיד פעמיים: גם מכר בזול וגם קנה ביוקר.
להישאר, לא לברוח
הנטייה הראשונית בזמן משבר היא לברוח: למכור מניות, למשוך כספים, לצמצם חשיפה. אבל מה שנתוני העבר מראים הוא בדיוק ההפך: שווקים שנפלו בזמן מלחמה חזרו לעצמם ואף עלו מהר מהצפוי. מדדי הבורסה בתל אביב, למשל, ירדו בחדות אחרי אוקטובר 2023, אך עד אמצע 2024 זינקו בכ־30%.
אז מה כן עושים? שומרים על נזילות – קרנות כספיות הן פתרון נוח לכך. מפזרים סיכונים דרך השקעות במדדים גלובליים כמו S&P 500. ונערכים מראש עם קופות גמל סולידיות או החזקה של חלק מהתיק במט"ח, לא כתגובה לפאניקה אלא כחלק מתכנון.
לא חייבים להיות כלכלנים בכדי להבין ששוק ההון הוא לא המקום לרגשות. כל המשברים מוכיחים כי מי שלא נוהג בפזיזות ומוכר את תיק ההשקעות שלו, מרוויח. כל החלטה כלכלית צריכה להתקבל מתוך בחינה רגועה של המצב ולא מתוך תגובה רגשית למה שרואים בכותרות.
להפוך את ההתמדה והיעדר הפעולה במצבי קיצון לאסטרטגיה
כל עימות מחזיר את אותה תגובת שרשרת: פאניקה, תגובה חפוזה, ואז תיקון. אם יש דבר אחד שההיסטוריה הכלכלית של ישראל מלמדת, הוא שהפחדים בטווח הקצר כמעט תמיד מוגזמים. הכלכלה שלנו מוכיחה יציבות, והכוחות שמניעים אותה כמו חדשנות, יזמות, ועבודה קשה לא נעלמים עם קולות האזעקה.
כספי החיסכון ארוך הטווח כשמם כן הם, מיועדים לטווח ארוך. בתוך זה נכללות קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון ואפילו במשפחות רבות, גם קרנות השתלמות.
כשיש התלבטות האם לבצע שינוי מסלולים או לפדות כספים, חשוב לעצור ולבחון את הדברים בראייה ארוכת טווח שבוחנת את הצורך האמיתי, אלא מול התחושה הרגעית והמיידית. לא חייבים לפעול מיד, ולא כל ירידה זמנית מחייבת שינוי בתיק ההשקעות. כדאי לבדוק את הנתונים, להתייעץ אם צריך, ולזכור שגם בתקופות קשות השוק ידע להתייצב. לפעמים דווקא ההתנהלות השקטה והמחושבת היא זו שעושה את ההבדל בטווח הארוך.
קורן רפאלי הוא מנהל מערך כנסים הרצאות ב-SFP, חברה לתכנון פיננסי הוליסטי (ספיר קדוש סוכנות לביטוח פנסיוני (2021) בע״מ.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
