שקט ביטחוני – תנאי הכרחי, אך לא מספיק
הפסקת האש מול חיזבאללה והכתישה של הנמר מנייר איראן סוגרים פרק צבאי דרמטי. ישראל נכנסה לעימות מול ראש הנחש ב-13 ביוני ויצאה ממנו בסוף יוני עם תודעה אזרחית מחוזקת, אבל עם גירעון מעמיק, שוק אשראי מתוח, ושאלת עומק אחת: האם עכשיו הזמן להוריד ריבית?
במילים אחרות – השאלה הכלכלית של קיץ 2025 היא לא האם נרצה לחזור לריבית נמוכה, אלא האם אנחנו בכלל יכולים.
לא כל שקל חזק הוא שקל יציב
התחזקות השקל נראית על פניו כסימן של שיקום. נכון ל־15 ביולי, השקל רשם זינוק של כ־7.5% מול הדולר מאז הפסקת האש מול איראן. זרימת הון חזרה לאג”ח הממשלתיות, והשווקים המקומיים נראו כמי שמתאוששים מעומק הסערה.
אבל צריך לומר את האמת: החוזק הזה רגיש מאוד. רובו נובע מהעדר אלטרנטיבות אזוריות, לא מאמון כלכלי עמוק. תנועת ההון לתוך השקל מונעת על ידי סוחרים שמבינים שמלחמה נגמרה – אבל לא בהכרח שהמשק התייצב.
ובנק ישראל רואה את זה. גם אם שער המטבע תומך לכאורה בהורדת ריבית – התמונה הפונדמנטלית מספרת סיפור אחר.
פרמיית הסיכון ירדה – אבל לא נעלמה
העובדה שה־CDS של ישראל ירד מרמות השיא שרשם במהלך חודש יוני היא חיובית, אך לא מספיקה. פרמיית הסיכון נותרת גבוהה ביחס לממוצע ההיסטורי ובעיקר טרום ה-7 באוקטובר, בעיקר כי השוק יודע שהמתח עם לבנון, עזה ואיראן לא נעלם – הוא רק הוקפא.
ההשקעות הזרות עוד לא חזרו באמת, ודירוג האשראי עדיין תחת בחינה של לפחות שתי סוכנויות. זהו לא הרגע לבנק מרכזי לאותת חולשה או לגלות אופטימיות יתרה. המדיניות צריכה לשדר אחריות, לא רצון לרצות את השוק.
שוק העבודה לא מאותת משבר
שיעור האבטלה נותר סביב 3.8%, שוק העבודה ממשיך להפגין עמידות, והביקוש לעובדים בענפים מסוימים אף עלה – במיוחד בתחומי הביטחון, הבריאות והתשתיות. אין קריסה תעסוקתית – ולכן אין גם הצדקה קלאסית להקלה מוניטרית.
אם נוסיף לכך אינפלציה שנתית של 3.3% ומדד מחירים לצרכן שעלה ביוני מעל הציפיות – נראה שהתמריץ הכלכלי להורדת ריבית פשוט לא קיים.
דור ה־TINA משתוקק, אבל המציאות פחות סבלנית
הקריאות להורדת ריבית באות בעיקר מהשוק – ובעיקר מדור שלם של משקיעים שצמח לתוך עולם של ריבית אפס. זהו דור ה־TINA – There Is No Alternative – שכבר לא מצליח לדמיין כלכלה שבה הכסף עולה משהו.
אבל זו בדיוק הסכנה: לבלבל בין געגוע למציאות, בין משאל לב לבין צורך. היציאה ממבצע צבאי אינה סיבה לרוץ ולהוזיל את הכסף. להפך – זו בדיוק הנקודה שבה בנק ישראל צריך להוכיח שהוא פועל מהראש, לא מהבטן.
חלק מהמלחמה נגמרה. יש בזה הקלה אדירה – לא רק נפשית, אלא גם כלכלית. אבל בדיוק בגלל זה, בנק ישראל צריך להישאר זהיר. התחזקות השקל, שוק עבודה יציב ופרמיית סיכון שמסרבת להיעלם לגמרי – אלו סימנים של משק מתאושש, אבל לא משק מוכן להקלה.
הורדת ריבית עכשיו תהיה מסר שגוי. נכון לעכשיו – הריבית הגבוהה לא חונקת את המשק. היא מגינה עליו. אולי, הגיע הזמן להשלים שהשנה כנראה לא נראה הורדת ריבית.
מוטי הרוש הוא מנכ״ל פלקון קפיטל
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
