בעוד שכולנו עוקבים אחרי כותרות הביטחון, יש זירה אחת שמשפיעה לכולנו על הכיס בכל יום והיא שער החליפין. המציאות הגיאופוליטית והכלכלית של מדינת ישראל בחורף 2026 מובילה לרכבת הרים של ממש בשער השקל-דולר. אחרי תקופות ארוכות שבהן המטבע שלנו הפגין עוצמה משמעותית, אנחנו מוצאים את עצמנו עכשיו מול מגמה של היחלשות המטבע המקומי אל מול הדולר. השילוב בין מערכה צבאית שלא נגמרת, פגיעה בתשתיות לאומיות והחריגה המובנית בתקציב המדינה, יצרו סביבה מאתגרת מאוד ששינתה לגמרי את הדרך שבה משקיעים מהעולם מסתכלים עלינו.
עושים סדר: המנגנון שבין פיחות לייסוף
כדי להבין מה קורה לנו בכיס, כדאי להכיר לרגע את המושגים הבסיסיים שקובעים את הערך של הכסף שלנו. שער החליפין נקבע לפי כוחות השוק של היצע וביקוש, וכאן נכנסים לתמונה המונחים ייסוף ופיחות.
ייסוף השקל הוא המצב שבו השקל מתחזק מול הדולר, מה שאומר שאנחנו צריכים להוציא פחות שקלים כדי לקנות דולר אחד.
מנגד, פיחות הוא התהליך ההפוך שבו השקל נחלש והערך שלו יורד ביחס למטבע החוץ.
התנודות האלו לא קורות סתם, הן מושפעות מנתונים כלכליים יבשים ומדיניות של בנקים מרכזיים, אבל בעיקר מרמת הסיכון שהמשקיעים הבינלאומיים מייחסים למשק הישראלי ברגע נתון.
המעבר החד: ממלחמת המכסים למבצע "עם כלביא" ועד לשיא העוצמה
כדי להבין את נקודת הזינוק של המטבע המקומי, צריך לחזור אחורה לאפריל 2025. באותה תקופה, העולם הכלכלי רעד תחת שיא מלחמת המכסים של ממשל טראמפ. חוסר היציבות המדיני והכלכלי בארה"ב יצר חשש כבד בקרב משקיעים גלובליים, שהחלו להוציא כספים מהדולר ולחפש אלטרנטיבות יציבות יותר. התוצאה הייתה החלשות גלובלית של המטבע האמריקאי, ובישראל ראינו את תחילתו של תהליך ייסוף משמעותי בשקל.
על הרקע הזה פרץ מבצע "עם כלביא". עם תחילת הלחימה, כפי שקורה לא פעם בעתות חירום, נרשמה קפיצה רגעית של שער החליפין לרמה של 3.6 שקלים לדולר עקב הבהלה הראשונית. אולם, ככל שהמבצע התקדם, הסנטימנט התהפך במהירות. ההצלחה המבצעית של "עם כלביא" נבנתה על התשתית המורלית שיצר מבצע הביפרים מהשנה שעברה. השילוב בין השניים יצר אצל המשקיעים תחושה של יכולת ישראלית חסרת תקדים להסרת איומים אסטרטגיים, מה שהוביל לאופטימיות גדולה בשווקים. עם סיום המבצע השער כבר צנח ל-3.4 שקלים, וזו הייתה רק ההתחלה של מסע הייסוף של השקל.
בנוסף לאורך 2025 היו גורמים נוספים שהזניקו את הביקוש לשקל והפכו אותו לאחד המטבעות החזקים בעולם.
● הסתערות ההייטק: עסקאות ענק והשקעות בחברות כמו Wiz, סייבר ארק וארמיס הזרימו מיליארדי דולרים לשוק המקומי, שתורגמו מיד לביקוש קשיח לשקלים.
● תצוגת התכלית הביטחונית: ההצלחה המבצעית ב"עם כלביא" שימשה כמעין "תערוכה חיה" ליכולות הטכנולוגיות של ישראל. הייצוא הביטחוני זינק בחדות לאחר שמדינות רבות ביקשו לרכוש את המערכות שהוכיחו את עצמן בשטח.
● מעצמת אנרגיה אזורית: חתימת הסכמי ייצוא הגז למצרים, לצד ההסכמים האסטרטגיים עם קפריסין ויוון, ביצרו את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה משמעותית והבטיחו זרם קבוע של מטבע חוץ פנימה.
השילוב בין חולשת הדולר העולמית לבין העוצמה הכלכלית ביטחונית של ישראל יצר מומנטום חסר תקדים של ייסוף, שדחף את השער מטה עד לנקודת השפל (ושיא העוצמה של השקל) ברמה של 3.06 שקלים לדולר בלבד.
מלחמת "שאגת הארי" והשינוי הדרמטי במגמה
כשפרצה מלחמת "שאגת הארי", חזינו בתחילה בתופעה של התחזקות המטבע המקומי שהביאה את השער לאזורי ה3.07 שקלים לדולר. האופטימיות הזו נבעה מהערכות מרחיקות לכת בשווקים לגבי שינויים אסטרטגיים דרמטיים הצפויים במזרח התיכון, כשהמשקיעים תמחרו תרחיש שבו המערכה תוביל להחלפת המשטר באיראן, להסרת האיום מעל ישראל ואף להרחבה משמעותית של הסכמי אברהם. באותם רגעים, השוק ראה במלחמה הזדמנות היסטורית לעיצוב מחדש של המציאות הגיאופוליטית, מה שמשך הון זר וחיזק את השקל באופן זמני.
אולם, ככל שהלחימה התארכה מעבר לכל התחזיות המוקדמות, התמונה החלה להשתנות והשפיעה ישירות על שער החליפין.
היעד השאפתני של הפלת המשטר האיראני הלך והתרחק, והפך למערכת התשה מורכבת שגובה מחירים כלכליים כבדים.
לכך נוסף הלחץ האסטרטגי הכבד שמפעילה איראן על מצר הורמוז. המהלך הזה משבש את נתיבי הסחר העולמיים ומקשה מאוד על המשך ניהול המערכה ברמה הלוגיסטית והמדינית, תוך שהוא מייקר את עלויות התפעול של המשק הישראלי ויוצר עננה של אי-ודאות לגבי אופק סיום הלחימה.
בתוך המציאות הזו, אירועים נקודתיים כמו הפגיעה בתשתיות בתי הזיקוק של בז"ן, אמנם לא שינו את פני המערכה אך יצרו הוצאות שיקום אדירות שהתווספו לנטל הכלכלי והכבידו על הקופה הציבורית.
משקולת התקציב והגירעון שמתחיל להעיק
הלחץ על השקל עלה שלב עם אישור תקציב המדינה אתמול, שמשקף מציאות כלכלית מורכבת של גירעון בגובה 4.9% מהתוצר. התקציב העצום שעומד על 699 מיליארד שקל כולל בתוכו הוצאות ביטחון בסך 142 מיליארד שקל, וזאת לאחר הגדלה משמעותית של עוד 32 מיליארד שקלים כדי לממן את הלחימה. הצורך לממן מערכה ממושכת ושיקום תשתיות פגועות מכביד מאוד על הקופה הציבורית. השילוב הזה של עלייה בסיכון הביטחוני יחד עם הרחבה תקציבית גדולה מוביל לפיחות הנוכחי, כשהשער עומד היום על 3.13 שקלים לדולר ומשקף את ההבנה של השוק שהדרך ליציבות פיננסית עוד ארוכה מאוד.
השקל ביום שאחרי: האם ימי השיא מאחורינו?
המעבר המהיר שראינו מייסוף חד בתחילת המערכה לפיחות המורגש בשבועות האחרונים מדגיש עד כמה יציבות המטבע שלנו קשורה לאופק הלחימה. למרות שהמשק הישראלי הפגין בעבר חוסן מרשים, התארכות המערכה הצבאית והזינוק החד בהוצאות הביטחון מייצרים לחץ קבוע על השקל. המסקנה המרכזית שעולה מהנתונים היא שהשוק כבר מתמחר מציאות של לחימה מתמשכת וגירעון גבוה, עובדה המקשה מאוד על השקל לשוב לרמות השיא שראינו בעבר הקרוב. יותר מכך, במידה וחוסר הוודאות הגיאופוליטי יימשך והלחץ התקציבי יחריף, לא מן הנמנע שנראה את שער הדולר ממשיך להרים ראש ולטפס לרמות של 3.2 ואפילו 3.3 שקלים כבר בזמן הקרוב.
עם זאת, חשוב לזכור את הצד השני של המטבע. הכרעה אסטרטגית מול איראן ויצירת מציאות גיאופוליטית חדשה במזרח התיכון עשויות להפוך את הקערה על פיה. תרחיש של ניצחון מוחץ והסרת האיום עשוי להשיב את אמון המשקיעים בעוצמה אדירה, להזרים הון זר למשק ולדחוף את השקל לשיאים חדשים של 2.9 ואפילו 2.8 שקלים לדולר. השקל נמצא כעת בצומת דרכים גורלי, כשכל התפתחות בחזית הצבאית תתורגם באופן מיידי לערך הכסף של כולנו.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כותב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
