מלחמת הסחר חוזרת – והפעם בקנה מידה גדול בהרבה מבעבר. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הכריז על הטלת מכסים (על סחורות) בגובה 25% על יבוא ממקסיקו וקנדה, ו-10% על יבוא מסין. במקביל, הצהיר כי גם האיחוד האירופי צפוי לספוג מכסים משלו, וכינה זאת "מובן מאליו" כאשר נשאל על כך. נכון לעכשיו, עדיין לא התקבלה הודעה רשמית בנושא, אך הכיוון ברור – טראמפ מסמן את השותפות המסחריות הגדולות ביותר של ארה"ב, שכוללות את מקסיקו (ייבוא של 475.2 מיליארד דולר בשנה), סין (426.9 מיליארד דולר), קנדה (418.6 מיליארד דולר) והאיחוד האירופי (576.3 מיליארד דולר), ועוד רבות אחרות, כמטרות למהלכי הסחר החדשים.
לפני קריאת הסקירה, מומלץ לעיין בפוסטים הקודמים שלי (ג.נ) על התמ"ג ומדד ה-PMI, כדי לקבל תמונה מלאה על ההשלכות הכלכליות המשמעותיות.
לפי התפיסה של טראמפ, המכסים החדשים נועדו לעודד צריכת מוצרים תוצרת ארה"ב ולהפחית את התלות של המדינה ביבוא מחו"ל. הוא מאמין שבכך הוא יחזק את התעשייה המקומית, ייצור משרות חדשות ויפחית את הגירעון המסחרי. אך האם הכלכלה האמריקאית באמת תרוויח מהמהלך הזה? ניתוח הנתונים מגלה תמונה שונה לחלוטין.
הנתונים אכן לא משאירים מקום לספק - המהלך הולך לפגוע בצורה משמעותית ועמוקה בכלכלה האמריקאית וכבר היום הביקורת הפוליטית על כך בארה"ב גדולה מאוד.
בקצרה, בעזרת התמ"ג (דוח כלכלי) מודדים את הצמיחה של הכלכלה.
ההשפעה הישירה של המכסים החדשים נאמדת בכ-1% מהתמ"ג – כלומר, 250 מיליארד דולר.
🔹 המכסים על מקסיקו וקנדה (25%) – יבוא משתי המדינות מהווה 3.2% מהתמ"ג האמריקאי, כלומר, ההשפעה הישירה היא 0.8% מהתמ"ג.
🔹 המכסים על סין (10%) – יבוא מסין מהווה 1.5% מהתמ"ג, ולכן ההשפעה הישירה היא 0.15% מהתמ"ג.
🔹 סך הכול: המכסים החדשים צפויים להקטין את הצמיחה הכלכלית האמריקאית בכ-1%, עוד לפני שמביאים בחשבון השפעות נלוות כמו ירידה בצריכה הפרטית (שהיא גורם של 70% מהצמיחה) - כלומר, אין לדעת כמה הצרכנים "יחשבו פעמיים" לפני שהם קונים מוצר מסויים.
מה זה PMI ולמה הוא כל כך חשוב כאן?
בקצרה, מדד PMI הוא אחד המדדים החשובים ביותר להבנת מצב הכלכלה והתעשייה.
במלחמת הסחר הקודמת, המכסים שהוטלו על סין הביאו לירידה חדה במדד PMI, מה שהעיד על התכווצות בתעשייה והאטה בפעילות הייצור. בתמונה שצירפת ניתן לראות את הירידה ב-PMI ובקצב הצמיחה של היצוא העולמי לאחר הטלת המכסים של טראמפ ב-2018. בדיוק כמו אז, גם הפעם ניתן לצפות שהמכסים החדשים יביאו לתוצאות דומות: ירידה בהזמנות יצוא, ירידה בהיקף הייצור בארה"ב והאטה בצמיחה הכלכלית.
ה-PMI האמריקאי במלחמת הסחר האחרונה:
ה-PMI העולמי במלחמת הסחר האחרונה:
השפעה כוללת על שוק ההון
כיום, החשש הגדול ביותר של השווקים (מלבד האטה כלכלית כוללת), זו העליה במחירים הנלווית אליה.
עלייה במחירים=אינפלציה.
כאשר מדובר בעליית מחירים מצד היצרן, בדר"כ הדבר נובע מביקושים שעולים ולכן החברות מעלות מחירים - כי קונים מהן. באינפלציה מצד ההיצע, לא כך הדבר. כאשר היצרן נאלץ להעלות מחירים בעקבות מכס (התערבות ממשלתית) הדבר דווקא מוריד את הביקושים מאחר והמחירים עולים. כך לפחות ע"פ התאוריה הכלכלית הבסיסית.
אלו מאיתנו שלא משקיעים רק לטווח זמן ארוך ומנסים להנות מטרנדים מסוימים בשוק, רוצים להגיב למה שקורה ולא להיות פסיבים לחלוטין (כמובן תלוי על איזה פוזיציה בתיק מדובר). למה? כי יש כאן שני תרחישים אפשריים: מצד אחד, יכול להיות כי המחירים יעלו אבל הצרכנים ימשיכו לקנות, מאחר שדבר שכמובן יתדלק את האינפלציה ויגרום לפד להשאיר את הריביות גבוהות לאורך יותר זמן ואף להעלות את הריבית - שלילי מאוד לשוק ההון.
מהצד השני של המתרס, ייתכן מאוד כי הצרכן האמריקאי יגיב בשלילה לעליות המחירים בחלק נרחב מהמוצרים שעומדים להתייקר. המשמעות? ההאטה בצמיחה הכלכלית כתוצאה מכך תאלץ את הפד להוריד ריבית. והנה בעקיפין, הצליח הנשיא המכהן להוריד את הריביות במשק, דבר חיובי עבור שוק ההון. אך גם פה, הכל שאלה של כמה הכלכלה האמריקאית תיפגע עד לרגע שהפד "ייכנע" ויוריד את הריבית בכדי להקל על המשק.
רשתות הריטייל הראשונות להיפגע
המכסים החדשים פוגעים ישירות ברשתות הקמעונאות, אשר תלויות ביבוא של מוצרים מחו"ל.
רשתות כמו Walmart, Target ו-Costco צפויות לספוג מכה קשה בשל עליית מחירים של מוצרים מיובאים, מה שעלול לפגוע במכירות ולהקטין את שולי הרווח שלהן.
🔹 ירידה בשווי מניות הקמעונאות – אם רשתות יתקשו להתמודד עם המכסים, המשקיעים יתחילו לצאת מהן, מה שיוביל לירידות בבורסה.
🔹 לחץ על הרווחיות – כאשר עלויות היבוא עולות, הרשתות נאלצות לבחור בין ספיגת ההפסדים לבין העלאת מחירים.
השפעה זו דומה למה שקרה במלחמת הסחר הקודמת, כפי שניתן לראות בתמונות על מדד PMI וצמיחת היצוא. אז, הצריכה נפגעה והפעילות הכלכלית האטה – ואין סיבה להניח שהתוצאה תהיה שונה הפעם.
נקודה למחשבה:
ככל הנראה הצרכן הפשוט ימשיך לשלם עבור מקום האחסון בג'ימייל שלו, "אפל מיוזיק" ועל הנטפליקס (תוכנה). אך מנגד, כנראה שיחשוב פעמיים לפני שיקנה מקדולנדס או קוקה קולה שהתייקרה משמעותית.
שורה תחתונה: הנקודות המרכזיות
🔹 מכסים על מקסיקו, קנדה וסין צפויים להקטין את התמ"ג האמריקאי בכ-1% (250 מיליארד דולר).
🔹 מחירי מוצרים יעלו, ויציתו אינפלציה מחודשת שתגרום לפד להשאיר ריבית גבוהה לאורך יותר זמן.
🔹 רשתות קמעונאיות כמו Walmart ו-Target עלולות להיפגע, יחד עם המניות שלהן.
🔹 מדד PMI הראה בעבר כיצד מכסים מובילים לירידה בהזמנות יצוא ובהאטת הפעילות הכלכלית– וכנראה שזה מה שיקרה גם עכשיו.
🔹 אם המכסים יימשכו לאורך זמן, הצמיחה הכלכלית של ארה"ב עלולה להיפגע ב-2% לשנה עד 2026 (וכמובן ששוק ההון יסבול גם הוא)
הפגיעה במקסיקו וקנדה ממש עלולה למוטט את הכלכלות שלהן שכן כ-78% מהיצוא המקסיקני וכ-77% מהיצוא הקנדי מופנים לארה"ב, כך שהמכסים החדשים פוגעים בהם ישירות. היצוא לארה"ב מהווה 20%-30% מהתמ"ג של שתי המדינות, ולכן מלחמת הסחר הנוכחית אינה סימטרית – ארה"ב אולי נפגעת, אבל מקסיקו וקנדה עלולות להיכנס למשבר כלכלי של ממש.
וזו בדיוק הנקודה!
כרגע טראמפ משתמש בכוח שלו כדי "להפעיל שרירים" ולהראות שהוא לא רק דיבורים אלא גם מעשים, נראה שכרגע הוא מחכה לראות את התגובה של המדינות האחרות כאשר כבר קיבלנו בתגובה מקנדה שהיא תעלה כתגובת נגד את המיסים שלה על ארה"ב- וזו נקראת "מלחמת סחר" בה כל מדינה מעלה את מיסי הייבוא על השנייה. הדבר עלול להביא לפגיעה משמעותית בכלכלה העולמית ולעצב מחדש את כל שרשראות האספקה העולמיות. ולכן, חשוב מאוד לוודא שתיקי ההשקעות שלנו אכן מוכנים לכל תרחיש וכמובן לעקוב אחרי המתרחש.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
