איסור חמץ – בל יראה ובל ימצא
חג הפסח מלווה באחד האיסורים החמורים ביותר בתורה – איסור חמץ. התורה מצווה: "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם" (שמות י"ב, י"ט) וכן "וְלֹא יִרְאָה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יִרְאָה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ" (שמות י"ג, ז'). שני איסורים אלו, המכונים "בל יראה ובל ימצא", מחייבים כל יהודי להוציא מביתו כל חמץ ולבערו לפני חג הפסח.
ההיתר לראות חמץ ששייך לגוי
ההלכה קובעת שאיסור חמץ "בל יראה ובל ימצא" קיים רק כאשר החמץ הוא בבעלות יהודית, אך חמץ בבעלות גוי – אפילו אם הוא נמצא בביתו של יהודי – אינו אסור.
פתרון מכירת חמץ
על מנת להימנע מהשמדת כמויות גדולות של חמץ והפסד כספי, חכמים תקנו את האפשרות של מכירת חמץ. באופן זה, החמץ אינו נחשב עוד לרכושו של היהודי אלא של הגוי, וממילא אין עליו את האיסור של בל יראה ובל ימצא.
בעידן הטכנולוגי, הפכה מכירת החמץ לנגישה יותר באמצעות האינטרנט. רבנים ואתרים רבים מציעים שירותים של שליחות מכירת חמץ דרכם, כך שכל אדם יכול למלא טופס מקוון ולמנות את הרב לשליח שימכור את חמצו לגוי כדת וכדין.
אופן התשלום לגוי הרוכש את החמץ בגין המכירה
על מנת שהמכירה תהיה תקפה מבחינה הלכתית, על הגוי לשלם סכום כלשהו עבור החמץ. נהוג שהגוי נותן מקדמה על החמץ, ואת היתרה הוא מתחייב לשלם לאחר הפסח. בפועל, לאחר החג, מאפשרים לו הרבנים לחזור בו מהקנייה, והוא משיב את החמץ לבעליו היהודי.
חידושו של אדמו"ר הזקן – מכירת החמץ ב"ערב קבלן"
כפי שהתבאר, על תקנת מכירת החמץ עמלו גדולי הדורות על מנת שהיא תיהיה מכירה גמורה.
עם זאת, עדיין עלו לעיתים שאלות אודות ההסתמכות עליה. אחת השאלות המרכזיות שהתעוררו בעקבות מכירת החמץ היא - עד כמה נעשית המכירה בלב שלם. כיוון שבסופו של דבר לא מקבל המוכר את כל כספו בעת המכירה וייתכן שאינו סומך על הגוי שרוכש את החמץ בלב שלם שיעמוד בהתחייבותו.
עובדה זו מהווה בעיה הלכתית, שכן לדעת כמה מפוסקי ההלכה, במקרה שכזה אין המכירה גמורה ונצטט את דברי הרמב"ם מספר קניין הלכות מכירה פרק שמיני הלכה א' "המוכר שדה לחבירו באלף זוז ונתן לו מקצת הדמים והיה יוצא ונכנס ותובע שאר הדמים אפילו לא נשאר לו אלא זוז אחד לא קנה הלוקח את כולה אע"פ שכתב השטר או החזיק".
משראה זאת אדמו"ר הזקן, החליט לעגן את המכירה בצורה שתהיה גמורה ומוחלטת ע"פ ההלכה. ותיקן שבכל מכירה חייב להיות יהודי נוסף - שיהיה "ערב קבלן", כלומר, עליו לקבל אחריות שהגוי ישלם את כל שוויו של החמץ.
ערב קבלן הוא ערב מסוג מיוחד. כל ערב בהלוואה, מתחייב שבאם הלווה לא ישלם את חובו, וגם בית הדין לא הצליח להוציא ממנו את כספו - יהיה ניתן לגבות את החוב ממנו.
לעומתו, ערב קבלן מתחייב שיהיה ניתן לגשת אליו מלכתחילה, ולגבות ממנו את החוב. כלומר, גם במקרה שללווה ישנה אפשרות לשלם יכול המלווה לפנות באופן מיידי אל הערב־קבלן, ולתבוע ממנו את החוב.
ונחזור למכירת חמץ; כאשר יהודי מתחייב לשלם את החוב כערב קבלן - אין המוכר (היהודי) מוטרד על כספו. שכן, הערב קבלן מתחייב לשלם את כל יתרת החוב של הגוי למוכר.
היהודי שמכר את החמץ לגוי, אינו זקוק לבוא בדין ודברים עם הגוי. החמץ אמנם שייך לגוי - אולם יכול היהודי, לדרוש את התשלום ישירות מן הערב קבלן ובמילים אחרות הגוי שרכש את החמץ שילם את התמורה במלואה באמצעות הכתב ערבות.
השתלשלות מכירת חמץ במהלך הדורות
במהלך הדורות הפכה מכירת חמץ למנהג נפוץ ומקובל בקרב רוב עדות ישראל. בעוד שבתחילה השתמשו במכירה רק במקרים של הפסד מרובה, כיום היא נפוצה גם עבור חמץ מועט. פסיקות רבות דנו בפרטי העסקה ובתנאיה על מנת להבטיח את תקפותה ההלכתית.
שיטת המתנגדים למכירת חמץ
למרות ההסכמה הרחבה על מכירת חמץ, ישנם פוסקים שהתנגדו לה, מחשש שהמכירה היא פורמלית בלבד ואינה נחשבת למכירה גמורה. הם המליצו להימנע מהסתמכות על המכירה ולהקפיד על ביעור כל החמץ לפני החג.
כיום ישנם קהילות מסוימות שאכן מקפידים לא להשתמש בפתרון של מכירת חמץ אבל רוב עם ישראל כן סומך על המכירה לכתחילה.
תרומה קמחא דפסחא בשעת מכירת החמץ
אע"פ שמכירת חמץ אינה כרוכה בתשלום, והיא נעשית כשירות לציבור מטעם הרבנים והקהילות. עם זאת מנהג ישראל לתת תרומה קמחא דפסחא בשעת מכירת החמץ.
"קמחא דפסחא" (ובתרגום לעברית: קמח לפסח) הוא מנהג יהודי עתיק שבו נאספים תרומות כספיות או מצרכים בימים הסמוכים לחג הפסח כדי לסייע למשפחות נזקקות לחגוג את חג הפסח כראוי.
סיכום
מכירת חמץ היא פתרון הלכתי שתקנו החכמים ומאפשר לשמור על איסור חמץ בפסח מבלי לגרום להפסד מרובה.
עם השנים הפכה המכירה לנפוצה ומקובלת ברוב קהילות ישראל, כאשר חידושו של אדמו"ר הזקן הוסיף למכירה תוקף הלכתי.
אף על פי שישנם מתנגדים למכירה, היא נחשבת כיום לפתרון מקובל ויעיל, המאפשר ליהודים לשמור על ההלכה ולהימנע מאיסור חמץ בפסח.
ההודעה מוגשת מטעם חב"ד בתנופה באמצעות מערכת ״המברקה״ להפצת הודעות לתקשורת. אתר ynet capital או מערכת ynet לא השתתפו בכתיבת או בעריכת הכתבה. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות.
