אין אחד שלא שמע על בורסאות החיזוי Kalshi ו-Polymarket. שתי זירות מסחר שבו משתמשים יכולים להמר בכסף אמיתי על תוצאות של אירועים עתידיים כמו מתי תתחיל הפסקת האש בין ארצות הברית ואיראן, מה יהיה החלטת הפד בנוגע לריבית ואפילו האם ומתי תהיה תחלופה בהנהגת איראן.
מעבר להיותן זירות הימורים, הפלטפורמות הללו הפכו בשנים האחרונות למעין סיפור על המציאות. המחירים שבהם נסחרים החוזים משקפים הסתברויות בזמן אמת, ולכן אנליסטים, עיתונאים, משקיעים ואפילו מקבלי החלטות החלו להתייחס אליהן כמקור מידע אלטרנטיבי, ולעיתים אף מדויק יותר מסקרים רשמיים.
הנתונים הנגזרים מהמסחר ב-Kalshi וב-Polymarket מופיעים היום בטלוויזיה, בדוחות מחקר, ברשתות החברתיות ובכותרות כלכליות, והגבול בין הימור, תחזית וכלי אנליטי הולך ומיטשטש.
אבל ככל שהפלטפורמות האלה נהיו פופולריות יותר, כך גם גברה הביקורת עליהן.
מצד אחד, המתנגדים טוענים שמדובר בשווקים כמעט בלי פיקוח, שבהם אפשר להשפיע על המחירים, להשתמש במידע פנימי ואפילו לעוות את המציאות במקום רק לשקף אותה.
מצד שני, התומכים חושבים שהן דווקא משפרות את המידע שיש לציבור, כי אנשים שמסכנים כסף אמיתי נוטים לחשוב ברצינות ולהעריך את הסיכויים בצורה מדויקת יותר מפרשנים או סקרים.
איך השוק מתרגם הסתברות למחי
חשוב להבין שבשווקי החיזוי תמיד קיימות שתי אפשרויות: כן ולא.
לכל אירוע יש למעשה שני חוזים, חוזה אחד שמייצג את התממשות האירוע (כן), וחוזה שני שמייצג את הלא.
המחירים של השניים משלימים זה את זה, כך שאם ה״כן״ נסחר ב-0.70$, ה״לא״ ייסחר סביב 0.30$.
מחיר חוזה נקבע לפי הסתברות משוערת של השוק, לדוגמא, אם המחיר הוא 0.70$ אז השוק מעריך סיכוי של 70% שהאירוע אכן יקרה. ככל שנתפוס את המחיר הנמוך יותר כך הרווח שנעשה יהיה גדול יותר.
הפלטפורמה עם החותמת הרגולטורית
Kalshi היא פלטפורמת שוקי חיזוי מוסדרת וחוקית בארצות-הברית וגוף מסחר רשום תחת רישיון פדרלי של ה-CFTC (רשות פדרלית שמסדירה את שווקי הנגזרים), מה שמאפשר לה לפעול כבורסה למסחר בחוזים על תוצאות אירועים אמיתיים ולהציע חוזים אלה באופן חוקי באמריקה תחת פיקוח רגולטורי מלא.
לפי נתונים מסחריים עדכניים, Kalshi מובילה את שוקי החיזוי עם נפח מסחר חודשי גבוה מאוד בהיקף של בערך 5 מיליארד דולרים בחודש נובמבר 2025.
הדרך לאישור הרגולטורי
Polymarket, שהתחילה כפלטפורמה מבוססת קריפטו שאינה מוסדרת, הייתה לא חוקית בארה״ב עד סוף 2025 כאשר היא חויבה להפסיק פעילותה תחת הוראת CFTC ב-2022.
בסוף 2025 חזרה פולימארקט לפעילות בשוק האמריקאי, לאחר שרכשה את הבורסה המורשית QCEX (בורסת חוזי הימורים/תחזיות בעלת רישיון רגולטורי בארה״ב) וקיבלה אישור רשמי מהרגולטור הפדרלי. מהלך זה מאפשר לה לפעול כיום במסגרת רגולטורית, אם כי עדיין נדרשים לה צעדים נוספים עד שתיחשב פתוחה לכל סוגי המשתמשים ובהיקפים דומים לאלה של Kalshi.
לפי נתוני מסחר עדכניים, Polymarket רשמה באוקטובר נפחי מסחר משמעותיים של כ-4 מיליארד דולר.
איך נראית התחזית בזמן אמת
כך זה נראה בפועל על המסך, באחת השאלות שאלו האם עד סוף אפריל, הפקק שנוצר במצרי הורמוז יחזור לרמה הנורמלית שלו. האחוזים המוצגים משקפים את ההסתברויות כפי שהשוק מעריך אותן, כאשר במקרה זה מוצגת הסתברות של כ-24% לכך שזה אכן יקרה.
לעומת זאת, השאלה השנייה עוסקת בשאלה מתי האי חארג' כבר לא יהיה בשליטת איראן. כאן אפשר לראות שיש כמה אופציות לתאריכים שונים.
במקביל מופיע חוזה נוסף העוסק בשאלה האם יתרחש שינוי בהנהגה העליונה של איראן. במסגרת חוזה זה מוצגים שני מועדים אפשריים: עד סוף חודש אפריל ועד סוף דצמבר השנה.
האחוזים לצד כל מועד משקפים את ההסתברות שהשוק מייחס לכך ששינוי כזה אכן יתרחש עד לאותו תאריך.
אז איך הפלטפורמות עובדות?
Kalshi נבנתה סביב מערכת מסחר מסורתית עם פיקוח רגולטורי מלא בארצות הברית (CFTC) ולכן היא נתפסת כפלטפורמה פיננסית רשמית שבה סוחרים יכולים לקנות ולמכור חוזים על אירועים שונים בריבית, בפוליטיקה, בספורט ועוד.
היא מתאפיינת בממשק מבוסס דולרים, ורגולציה ברורה עם דגש על ציות לחוקים פיננסיים ויציבות מערכתית.
המיסוי בקאלשי מתייחס למס רווחי הון, כי מדובר בפלטפורמה מוסדרת למסחר בחוזים על אירועים. מדובר על מס מדורג לפי תקופת החזקה, החזקה של פחות משנה מדורג לפי מדרגות מס הכנסה, נע בין 10-37 אחוזים, והחזקה של שנה ומעלה עם מיסוי שנע בין 0-20 אחוזים (תלוי בהכנסה).
Polymarket התחילה כפלטפורמה מבוססת בלוקצ’יין ומשתמשת בקריפטו למסחר בחוזים על תוצאות אירועים, עם דגש על גישה גלובלית ומהירה, פחות תשתית מסורתית ואפליקציה שמתאימה למשתמשים שמכירים עולם הקריפטו.
גם כאן מדובר במיסוי דרך מס רווחי הון, כך שהמשקיע מחויב במס רק על הרווח שנוצר בפועל מהעסקה, כלומר על ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה של החוזה.
נכון לעכשיו, המסחר בפולימארקט בישראל נתפס לרוב כפעילות פיננסית ולא כהימור, ולכן הרווחים ממנו ממוסים בדרך כלל במסגרת מס רווחי הון (25%).
המשמעות היא שכל רווח הנובע ממסחר בחוזי חיזוי חייב במס בשיעור המקובל על רווחי הון, בהתאם לאופי הפעילות ולהיקפה.
עם זאת, בידיעה שפורסמה ב-18 בפברואר דווח כי רשות המסים שוקלת מהלך של החלת מיסוי כפול על פעילות הימורים בפולימארקט, צעד שעשוי להכביד משמעותית על רווחיות המשקיעים אם וכאשר ייושם.
סכנות מול הזדמנויות, איפה חוצה הגבול?
לצד ההבטחה הגלומה בשוקי החיזוי, המבקרים מזהירים מפני סיכונים ממשיים.
ראשית, קיים חשש לשימוש במידע פנים ולפגיעה בביטחון הלאומי. מקרה כמו זה של המשתמש “Mix-Burdensome”, שהרוויח מאות אלפי דולרים זמן קצר לפני לכידת נשיא ונצואלה מדורו, מעלה תהיות קשות לגבי דליפת מידע בטחוני, במיוחד מאחר שבניגוד לבורסה המסורתית שעמוסה ברגולציות, אין כאן אכיפה אפקטיבית נגד סחר במידע פנים.
מעבר לכך, עצם קיומו של השוק עלול להפוך לכלי מודיעיני בידי אויבים. אם ההסתברויות מתומחרות לפתע גבוה מאוד, האויבים יכולים לעקוב אחר הנתונים ואף לפעול על פיהם.
לכך מתווסף מימד מוסרי מטריד, הפיכת אסונות וטרגדיות, כמו שריפות, מלחמות או שחרור חטופים, לנושא של הימור פיננסי.
מנגד, יש הרואים בפלטפורמות הללו כלי רב ערך שיכול לסייע במגוון תחומים מועילים.
בניגוד לסקרים מסורתיים, שלעיתים מתעדכנים באיחור וסובלים מהטיות בשיטת איסוף הנתונים, שוק החיזוי פועל בזמן אמת ומרכז את הערכותיהם של מיליוני משתתפים מרחבי העולם.
כך נוצרת תמונת מצב דינמית ועדכנית של ההסתברויות, המשקפת לא רק עמדות אלא גם היכן אנשים מוכנים לשים את כספם.
בנוסף, שוקי החיזוי יכולים לשמש כלי לגידור סיכונים. למשל, משקיע בחברות אנרגיה ירוקה יכול להמר על ניצחון של מועמד שמאיים לבטל סובסידיות לסקטור וכך לקזז הפסדים אפשריים.
מעל הכל, הפלטפורמות ממחישות את כוחה של חוכמת ההמונים, במקום שמידע ירוכז בידי אליטות או מוסדות בודדים, הוא מתפזר בין מיליוני משתתפים.
השורה התחתונה היא ששוקי החיזוי מראים שיש להם פוטנציאל משמעותי לצד סיכונים ממשיים.
הם יכולים לשמש כלי יעיל לחשיפת מידע והערכת הסתברויות, אך גם ליצור פרצות בעייתיות בתחומי הביטחון, האתיקה והדמוקרטיה. לכן, השאלה הנשאלת היא לא האם הם ימשיכו להתקיים, אלא איך נכון להסדיר, לפקח ולהשתמש בהם באופן אחראי.
מרוץ חימוש טכנולוגי, המאבק של השחקנים החדשים מול ענקיות ההימורים
הכסף הגדול כבר כאן. ההצלחה הפנומנלית של שוקי החיזוי לא נעלמה מעיני המשקיעים המוסדיים והמתחרים.
בדצמבר 2025 השלימה חברת Kalshi סבב גיוס של מיליארד דולר, שהעמיד את שווי החברה על כ-11 מיליארד דולר (!), במטרה לממן התרחבות מואצת.
במקביל, Polymarket גייסה לפי שווי של מעל 2 מיליארד דולר, ושתי החברות מתכננות להשקיע את הכסף בהרחבת הפעילות, בשיווק ובמשיכת משתמשים חדשים.
לצד הגיוסים בשווקי החיזוי, Kalshi כבר מציעה מסחר בחוזים שמתבססים על נתונים כלכליים רשמיים של ארה״ב, בעוד ש-Polymarket חיזקה את מעמדה באמצעות רכישת QCEX, כדי לבסס תשתית רגולטורית לפעילות בארה״ב.
אף ששוקי החיזוי עדיין מהווים רק כ-1% משוק הימורי הספורט הכולל בארה״ב, הכיוון הברור הוא מעבר הדרגתי מהימורים לא מפוקחים לפלטפורמות מפוקחות יותר, עם יתרון מס משמעותי לשוקי החיזוי לעומת הימורי ספורט רגילים.
המרוץ הזה מלחיץ את המתחרות הוותיקות בשוק הימורי הספורט.
ענקית ההימורים (DraftKings (DKNG, בוחנת, על פי דיווחים, רכישת בורסות חיזוי כדי לא להישאר מאחור. לפי הדוח שהחברה פירסמה ברבעון השלישי של שנת 2025, נרשמו הכנסות בקטגוריית ה-Online casino (על הימורי ספורט, קלפים, משחקי שולחן ועוד) בסדר גודל של כ-451.3 מיליון דולר, עלייה של 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ומדגישות את הגידול של פעילות הקזינו המקוון בתוך העסק הכולל של החברה.
בנוסף, על רקע אותה תחרות והתגברות החשש משחיקת נתחי שוק, מניית DraftKings ירדה בכ-41% בשנה האחרונה, מה שמשקף את הלחץ שהשוק מגלם סביב השינויים בענף.
בנק אוף אמריקה (BAC) הגדיר את המצב כמרוץ חימוש טכנולוגי, שבו שחקנים חדשים נוגסים בנתחי השוק המסורתיים ומחייבים את החברות הוותיקות להגיב בשינויים מבניים הן במיסוי והן ברגולציה כדי להישאר תחרותיות.
האם זה פוגע בחברות ההימורים המסורתיות? חלקית כן.
הן מאבדות נפח פעילות, ולכן מנסות להיכנס לתחום בעצמן דרך רכישות ושיתופי פעולה.
הגרף מציג עלייה ברורה ומתמשכת בנפח המסחר המצטבר בשוקי החיזוי לאורך 2024–2025, עם האצה ברורה לקראת סוף 2025.
Polymarket מובילה באופן עקבי את הפעילות, בעוד Kalshi מתחילה מנקודת מוצא נמוכה יותר אך מציגה התחזקות הדרגתית, במיוחד במחצית השנייה של 2025. יחד, המגמה הכוללת משקפת התרחבות מהירה של השוק והתגברות העניין בפלטפורמות החיזוי.
עם זאת, בטווח הארוך נראה שמדובר יותר בהרחבת השוק מאשר בהחלפה מלאה של החברות המסורתיות בשוקי החיזוי שמושכים קהל חדש של משקיעים, אנליסטים וחובבי נתונים ולא רק מהמרי ספורט קלאסיים.
הוויכוח סביב המוסריות והסיכונים בשוקי החיזוי מפלג קהלים וגורמי רגולציה.
מצד אחד, המבקרים טוענים שמדובר בפלטפורמות שמנצלות את רצון האנשים לעשות כסף קל, במיוחד אצל אנשים צעירים עם פחות ניסיון, ושלעיתים קיים חשש לשימוש במידע פנים.
בנוסף, יש טענות שהמערכות יכולות להיות פגיעות למניפולציות מצד שחקנים חזקים או בעלי משאבים משמעותיים, שעלולות לעוות את ההסתברויות המוצגות ולהשפיע על תפיסות הציבור או על קבלת החלטות, ודאגה זו נבחנת גם על ידי גורמים ביטחוניים ורשויות גדולות אחרות.
מעבר לכך, עבור משתמשים שחסרה להם אוריינות פיננסית ואחריות אישית, השתתפות בשווקים כאלה עלולה להוביל להפסדים כבדים ואף למעין מפולת פיננסית אישית.
מנגד, התומכים מציינים כי מחירי החוזים בשוקי החיזוי משמשים כאינדיקטור לרמת המידע הקיימת בשוק, שכן הם מאוגדים על-ידי חוכמת ההמונים ויכולים לשקף בצורה מהירה וממוקדת תחושות ושערים לגבי אירועים עתידיים, מה שלעיתים עשוי לשמש כלי תובנה שימושי גם במצבים מורכבים, אם הוא מפוקח כראוי.
לצד הוויכוח הציבורי והרגולטורי, בשוק מעריכים כי תחום שוקי החיזוי צפוי להמשיך ולהתרחב בשנים הקרובות.
פלטפורמות כמו Polymarket ו-Kalshi נהנות מעלייה במודעות, משיפור חוויית המשתמש ומהתעניינות גוברת מצד משקיעים פרטיים ומוסדיים כאחד.
ככל שהמסגרות הרגולטוריות יתבהרו ויוגדרו כללי משחק ברורים יותר, ייתכן שהן ימשיכו להגדיל את נתח השוק שלהן ולהפוך לחלק משמעותי יותר מאקוסיסטם הפיננסים הדיגיטליים.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כותב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
