המלחמה הנמשכת אותה חווה המשק כבר כשנתיים וחצי חידדה אצל אזרחי ישראל את ההבנה הברורה בצורך לעצמאות אנרגטית. מדינות רבות, אותן ראינו כ"חברות", או לכל הפחות כמשענת עליה ניתן לסמוך בשעת צרה, עצרו מכירה של נשק למדינת ישראל, דווקא כשהיא הייתה צריכה אותו.
בצד האנרגיה, כיום מדינת ישראל במצב טוב ביותר. הנפט מגיע דרך אזרביג'אן, איתה יש לנו קשרי מסחר ענפים (בדגש על מוצרים ביטחוניים) והגז הטבעי שבחופי ישראל, מאגרי תמר-לויתן-כריש, מספק את כל הדרישה המקומית ואף יותר מכך, גז טבעי ישראלי נמכר/מיוצא למצרים וירדן בכמויות משמעותיות.
אך על תושבי ישראל לזכור כי מאגרי גז טבעי הם מטבעם, דבר שלא נמשך לנצח. כך למשל, מאגר תמר המשמעותי צפוי להיגמר על פי העתודות המוכחות שלו (המכונות "P1") בעוד פחות מ-20 שנה, ובעוד פחות מ-10 שנים צפויה ירידה דרסטית בתפוקה. גם מאגרי כריש ולויתן לא יתקיימו לנצח.
בשל כך, ובשל התובנה שגם מדינות ידידותיות שבינן לבין ישראל מתקיימים קשרי מסחר ענפים, יכולות מהר מאוד "להתהפך" ביחס לישראל ולנתק עמה קשרי מסחר או לצמצמם באופן דרסטי. מכאן עולה הצורך בפרויקט אנרגיה מסוג אחר, כזה שמרחיב ומגוון את מקורות האנרגיה של ישראל וכמובן כזה שמספק אנרגיה בצורה משמעותית ותדירה.
פרויקט האנרגיה שמסתתר ליד העיר דימונה
במרחק לא רב מהעיר דימונה נמצא איזור התעשייה מישור רותם. מה שלא הרבה יודעים על האיזור, זה שהוא מכיל עתודות אדירות של פצלי שמן. רותם אנרגיה, הנסחרת בבורסה המקומית, מחזיקה בתעודת תגלית על שטח בגודל של כ-3,000 דונם באיזור מישור רותם. בשטח התגלית יש כמות גדולה של פצלי שמן שנאמדים בכ- 245 מיליון טונות, שמהם ניתן להפיק כ- 135 מיליון חביות נפט, וזה רק מפצלי השמן. התוספת של פסולת הפלסטיק לתהליך עשויה אף להכפיל את כמות הנפט האמורה.
השותפות מתעתדת להקים את המתקן החדשני בתוך איזור התעשייה המוגדר (מישור רותם) ובהשקעה מוערכת של כ- 450 מיליוני דולר. את הרישיון לטכנולוגיה קיבלה השותפות מחברה גרמנית-אסטונית מובילה, שבבעלותה מספר מתקנים שפועלים על בסיס אותה טכנולוגיה. המתקן צפוי לשלב פסולת פלסטיק לצד פצלי שמן וצפוי להפיק בכל שנה כ-1.6 מיליון חביות נפט (התוצר העיקרי) וכן חשמל (50 מגה-וואט) וכימיקלים נוספים.
חשוב לציין כי פצלי השמן באיזור מישור רותם, בניגוד לאלו שבמרבית מדינות העולם, מופקים בתהליך הרבה יותר נקי וירוק לסביבה שכן הם לא עמוק בתוך הקרקע ולא נדרשות פעולות "פולשניות" בתת הקרקע (כמו בצפון אמריקה לדוגמה). פסולת הפלסטיק שצפויה להגיע למתקן היא בהיקף נרחב מאוד ומהווה למעלה מ-20% מפסולת הפלסטיק השנתית של ישראל, כאשר על פי דו"ח מקיף צפוי הפרויקט לצמצם פליטות פחמן דו חמצני בהיקף של כ- 156,000 טון בשנה!
לאחרונה דיווחה רותם אנרגיה על משא ומתן למכירת השליטה בשותף הכללי, כאשר ניתן להניח כי פרויקט מהסוג הזה מעניין מגוון רחב של גופים במשק הישראלי.
ג.נ הח"מ נותן שירותים לרותם
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
