שורת מתחים גיאופוליטיים בעולם ובישראל, שמלווים אותנו בשנים האחרונות – העלו מאוד את קרנן של חברות הדיפנס הישראליות. זה לא מתבטא רק בזינוק בהכנסות או בקפיצה בשווי חברה, אלא גם – ולא פחות חשוב– במידת האטרקטיביות שלהן עבור עובדי ההייטק המקומי. מתקפת הפתע של ישראל באיראן – מופת של שילוב בין מוחות טכנולוגים, מודיעין מדויק ונשק מהמתקדמים בעולם – צפויה להאיץ את המגמה הזו.
המעבר מההייטק "המסחרי" לעולמות הביטחוניים או הדואליים הפך לתופעה בולטת מאז תחילת המלחמה. התחום הביטחוני בישראל, שבעבר נתפס כמסלול מקביל ולא תמיד מועדף, הפך לאופציה מבוקשת עבור אנשי טכנולוגיה רבים.
הסיבות מגוונות: יציבות תעסוקתית בתקופה של אי ודאות, חיזוק התחושה של תרומה ישירה לביטחון המדינה, ובנוסף ההבנה שחלק מהחדשנות המובילה כיום צומחת דווקא מתוך עולמות אלו – במיוחד כשמדובר בטכנולוגיות AI, סייבר, רחפנים ותקשורת מתקדמת.
גם עבור תעשיית הדיפנס הישראלית, המעבר של אנשי הייטק מסטארטאפים אל לב העשייה הביטחונית הוא יתרון מובהק: אטרקטיביות גוברת של התעשיות הביטחוניות מצמצמת את ה"קרב" על עובדי ההייטק, ומצמצמת את הפערים התחרותיים בתחום השכר ובכך מסייעת למשוך את הטאלנטים המוערכים ביותר ומחזקת את יכולת הביצוע והחדשנות בחברה.
בצד החיובי, ניתן לראות בהתעצמות של התעשייה הביטחונית גם הזדמנות מבנית עבור השוק כולו – ובעיקר עבור דור הכניסה של ההייטק – הג'וניורים. אלו שמתקשים כיום להשתלב בסטארטאפים או בחברות הייטק בוגרות, להם התעשייה הביטחונית עשויה לשמש חממה מקצועית: היא מציעה תהליכי הכשרה מסודרים, חשיפה לטכנולוגיות עמוקות ויכולת להתפתח בסביבה יציבה.
במובן הזה, היא יכולה למלא תפקיד חשוב בהרחבת מעגל המצוינות הטכנולוגית של ישראל, גם מעבר למסלולים הצבאיים המוכרים – ולשמש כקרש קפיצה לעולמות יזמות או לתעשייה האזרחית בהמשך.
עם זאת, השינוי הזה מעלה שאלות עמוקות על כיוון התעשייה כולה. מעבר של טאלנטים מהמרחב האזרחי לזירה הביטחונית עלול ליצור "בריחת מוחות" מהתחומים הצרכניים והגלובליים, שהיו לאורך שנים לב לבה של "אומת הסטארטאפים". כשיותר ויותר מהנדסים ואנשי מוצר בוחרים לעבוד בפרויקטים ביטחוניים סגורים, קשה יותר לקיים את האקו-סיסטם הפתוח, הבינלאומי, שמזין את ההצלחה הישראלית בזירה הטכנולוגית העולמית.
מעבר לכך, יש מי שחושש מהשפעה שלילית גם על תדמיתה של תעשיית ההייטק הישראלית בעיני משקיעים זרים. קרנות השקעה אמריקאיות או אירופאיות רבות לא נלהבות להשקיע בטכנולוגיות שיש להן שימושים צבאיים. ואם המערכת כולה תיטה בצורה מובהקת לעבר עולמות הביטחון ויתפסו כ"זרועות טכנולוגיה של מערכות הביטחון" – הדבר עלול להרחיק השקעות זרות, לצמצם את פוטנציאל החדירה לשווקים אזרחיים ולפגוע במיתוג החדשני והגלובלי של ישראל.
זו אינה מגמה שלילית בהכרח – אך היא דורשת הכרה, איזון ותכנון קדימה.
המדינה, האקדמיה והתעשייה הפרטית נדרשות לוודא שההתחזקות של ההייטק הביטחוני לא תבוא על חשבון המנועים האזרחיים – אלא תתקיים לצידם. זו הדרך היחידה להבטיח שישראל תישאר גם מעצמת ביטחון – וגם מעצמת חדשנות.
מורן צ'מסי הוא שותף מנהל ב–Amplefields Investments
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
