בפרשת תצווה מתוארים בגדי הכהונה כ”לכבוד ולתפארת”. המרהיב שבהם הוא החושן: שתים־עשרה אבנים, כל אחת שונה, משובצת במסגרת זהב. אם כבר פאר — מדוע לא לבחור שתים־עשרה אבנים יקרות מאותו סוג? למה הגיוון?
כפי שמביא בעל "עקדת יצחק", רבי יצחק עראמה, חלק מהאבנים היו יקרות יותר וחלקן פשוטות יותר. וכי חסר לאלוקים תקציב? דווקא כאן מסתתרת תובנה עמוקה: היופי איננו באחידות אלא בשילוב. לא רק שהאבן הפשוטה מתרוממת כשהיא משובצת בין היקרות - גם האבן היקרה מתעצמת כשהיא מוקפת בשונות. ערך נוצר מתוך יחס.
המסר הניהולי ברור: צוות מצטיין אינו אוסף של יחידים מבריקים, אלא מערכת שבה כל מרכיב מקבל משמעות בתוך המכלול.
הניהול המודרני התלבט שנים בין בניית ארגון סביב טאלנטים בולטים לבין יצירת מערכת מאוזנת. פילוסופים של החברה כמו ג׳ון רולס הדגישו כי הוגנות אמיתית נוצרת מתוך מבנה שמכיל שונות, ופיטר דרוקר חזר שוב ושוב על הרעיון שתפקידה של הנהגה איננו לאתר גאונים, אלא ליצור שלם שעובד.
צוות שמורכב רק מאנשים מאותו סוג, אותו רקע, אותה דרך חשיבה ואותה שפה, עשוי להיראות נוצץ, אך הוא חד־ממדי. ארגון כזה נוטה להטיה קבוצתית ולעיוורון לאזורים חלשים. דווקא המגוון בין אנליטי לאינטואיטיבי, בין מהיר ויסודי, בין ותיק לרענן, הוא שיוצר את האסתטיקה הארגונית האמיתית.
רבי יצחק עראמה קושר את החושן למושג “חושן משפט”, כלומר תיקון עיוות הדין. יש כאן אמירה ניהולית חדה: כששופטים אנשים לפי מדד אחד בלבד, ביצועים, כריזמה או רווחיות, התמונה מתעוותת. הנהגה בוגרת מבינה שערך הוא יחסי ותלוי הקשר. מי שנראה פשוט בפני עצמו מתגלה כחיוני בתוך המכלול.
במונחים של כלכלה התנהגותית זו קריאה להיזהר מה־Superstar Effect , הנטייה להעצים כוכבים ולשכוח את המערכת שתומכת בהם. במונחים של פסיכולוגיה ארגונית זו ההבנה שמשמעות נוצרת כשאדם יודע שהוא חלק מפאזל גדול יותר, לא כשכולם דומים לו.
הזהב שבו משובצות האבנים הוא המסגרת, התרבות הארגונית, הערכים והיעד המשותף. בתוך מסגרת יציבה אפשר להכיל שונות מבלי להתפרק. בלי זהב האבנים מתפזרות; בלי אבנים שונות הזהב נשאר מסגרת ריקה.
כמנהל וגם כמפקד בצבא למדתי עד כמה השונות היא כוח, גם אם היא דורשת יותר מאמץ. קל יותר לעבוד עם אנשים קונפורמיסטים שמסכימים מהר, אך החלטות מהירות אינן בהכרח אמיצות. דעות שונות יוצרות שיח עמוק יותר, ולעיתים הן שמאפשרות קבלת החלטות טובות יותר לאורך זמן.
ראינו דוגמאות לכך גם בעולם העסקי. היכולת של ironSource לאורך השנים לרכוש חברות ולשלב יזמים והנהלות בתוך הקבוצה יצרה מכפיל כוח משמעותי. גם במיזוג בין אקרו לישראל קנדה ניכר הפוטנציאל לסינרגיה: שילוב בין שיווק אגרסיבי לבין עומק מקצועי יכול ליצור מצב שבו השלם גדול מסך חלקיו - לא רק כלכלית, אלא גם תרבותית.
בכל מיזוג, רכישה או חילופי הנהלה אפשר להתמקד במה עלול להישבר, אך אפשר גם לבחור לבנות מחדש. זו החלטה של הנהגה - האם לראות שונות כאיום או כהזדמנות.
השיר החדש שכתבתי, ״כל בוקר נולד״, מתייחס בדיוק לרעיון הזה של התחלה מחדש: היכולת של אדם ושל ארגון לעשות ריסטרט ולבנות מציאות חדשה:
כל בוקר נולד
קם מהאבק, מתחיל מהתחלה
כל בוקר נולד
יש בי עוד כוח, יש בי אמונה
גם אם נפלתי בדרך
אני עומד, לא נבהל
כי החיים לוחשים לי -
תתחיל שוב… הכול אפשר
החושן מזכיר למנהלים שתפארת אמיתית היא יצירה של פסיפס. כדי למנוע עיוות דין, כלפי אנשים וכלפי החלטות, צריך לאמץ את מורכבות המכלול ולא לפחד ממנה.
כי הנהגה גדולה לא שואלת רק מי הכי מבריק, אלא איזה שילוב יוצר שלם חזק יותר.
והשאלה שכל מנהל צריך לשאול את עצמו היא פשוטה: האם אנחנו מחפשים כוכבים, או בונים יחד חושן מרהיב.
זיו אלול הוא שותף בקרן הון סיכון BGV, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי, ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
