אחד הקשיים הפסיכולוגיים שיש למשפחות, נוגעים מהעברת כספים מפיקדונות להשקעות בשוק ההון. כל החיים ההורים סיפרו לנו ששוק ההון הוא מסוכן, שאפשר להפסיד את הכסף די בקלות ושצריך להימנע מסיכון כדי לשמור על הכסף שלנו. אך, דברים רבים השתנו. כיום, רוב כספי הפנסיה וההשתלמות שלנו, לא משנה באיזה מסלול נבחר, מושקעים עמוק בשוק ההון, באיגרות חוב ומניות.
למשל, מסלול כללי בפנסיה ובהשתלמות שבו נמצא רוב הציבור, משקיע בחשיפה של 40%-50% למניות. אז מדוע לא נכון לפזר לפחות חלק מהכספים הפרטיים שלנו גם לאפיקים אלה, אם הכספים שלנו מושקעים שם כבר? אכן, חייבים לוודא שכספי משפחה שמיועדים לצרכים שוטפים או מצב חירום יושקעו באפיקים סולידיים עם סיכון נמוך מאוד, אך שאר הכספים, צריכים להיות מושקעים בדרך אחרת.
יתרה מכך, כיום הציבור מבין שאפילו הכספים של חיסכון לכל ילד, המיועדים לטווח ארוך, הם סכומים המיועדים להשקעה לטווחים ארוכים ביותר. על פי נתוני משרד האוצר, שיעור ההורים שבוחרים במסלולי סיכון מוגבר בחיסכון לכל ילד, הולך ועולה. כעת החיל האוצר את הרפורמה שמאפשרת להורים שבחרו במסלול פיקדון, לבחור כי ההפקדות החדשות יופנו לשוק ההון במסלולי סיכון. בעקבות השינוים שביצע משרד האוצר, הורים רבים שהפקידו בעבר את הכספים בפיקדונות, החליטו לבצע את ההפקדות הבאות בחיסכון לילדים בשוק ההון. אז מדוע מה שנכון בחיסכון לילדים, לא נכון בחסכונות אחרים של המשפחה?
מרוב שמשפחות מתאמצות לשמור על הכסף שחסכו, הן משיגות תשואות נמוכות מאוד, במיוחד על כספים המיועדים לטווח ארוך. בהיעדר הגדרת מטרות ברורות של טווחי השקעה, וייעוד של הכספים, רבות מהמשפחות מעדיפות בינתיים לשים את הכספים בקרנות הכספיות. הזמני, הופך לקבוע וככל שעוברות השנים, הטווח הקצר מתברר כטווח ארוך. במקרים רבים, כוח הקנייה של הכסף בקושי נשמר.
על פי הנתונים האחרונים שפורסמו, קרן כספית ממוצעת הניבה תשואה של כ-4% בשנת 2024, בשעה שמדד המחירים לצרכן עלה ב-3.4%. המשמעות היא תשואה ריאלית נטו של 0.3%-1% בלבד בקרנות הכספיות. מעבר לכך, הצפי הוא שריבית בנק ישראל תתאים את עצמה למגמה העולמית ותתחיל לרדת בשנתיים הקרובות. כלומר, התשואה על הקרנות הכספיות צפויה לרדת בטווח הקצר והבינוני. כבר כעת הבנקים מתמחרים את ירידת הריבית במשק בפיקדונות שהם מעניקים ומפחיתים את התשואה על אותם פיקדונות, מאותן התשואות מושפעות גם הקרנות הכספיות שהתשואה עליהן תרד על פי הנתונים הקיימים כיום.
דחיינות ופסיביות בקבלת החלטות השקעה
וכל זה ועדיין לא דיברנו על יותר מ-2 טריליון שקל של הציבור שנמצא בפיקדונות בנקאיים ובעו"ש שלעתים נושא תשואה נומינלית אפסית וריאלית שלילית. במיוחד בתקופות של אינפלציה, שבהן התשואה האפקטיבית היא לעיתים שלילית.
השארת הכספים בעובר ושב ובפיקדונות, נובעת בדרך כלל מדחיינות. כשרבים מחליטים לעשות משהו עם הדחיינות הזאת, אז טבעי להם להעביר את הכסף לקרנות כספיות, שאפשר לראות אותן יום יום בחשבון הבנק. ולרוב האנשים, נוח מאוד עם ההחלטה הפסיבית להשאיר את הכסף בחשבון העובר ושב ולא לקבל עליו החלטות אקטיביות. אנחנו לא מרגישים על בשרנו את האפקט הממשי של אובדן תשואה. אם היה מדובר בכסף שחלילה היה הולך לנו לאיבוד וההפסד היה מוחשי ממש, אז כולנו היינו ממהרים להפקיד את הכספים להשקעות, במקום להשאיר אותם בפיקדונות.
אם כבר התגברתם על הקושי של להשקיע את הכסף בשוק ההון ולהוציא אותו מהעו"ש או מהפיקדון, והכסף הזה מיועד לטווח בינוני או ארוך, אז כחלק מתכנון נכון כדאי לפחות חלק מהכסף להשקיע באפיקי סיכוי, בדיוק כמו שהפנסיה שלכם וקרנות ההשתלמות מושקעים, לפחות בחלקם בשוקי המניות או האג"ח הקונצרני. כספים שהם למטרות חירום וצריכים להיות נזילים בטווח המיידי, יושקעו באפיקים סולידיים כמו קרנות כספיות.
דוגמה פרקטית: פוליסת חיסכון מול קרן כספית
פוליסות חיסכון במסלול כללי הניבו בשנים 2023-2024 תשואות מצטברות של 12%-22% במסלולים הכלליים, לעומת תשואה של 8%-10% בקרנות הכספיות באותן השנים. מדובר בשנתיים על פערי תשואה של 4%-12% בשנתיים. נניח שהיו לנו 100,000 שקל בכל אחת מהאפשרויות, במסלול של פוליסת חיסכון נצבור בתום התקופה 122-112 אלף שקל ובקרנות כספיות רק 104-112 אלף שקל. הפערים הללו לאורך השנים ילכו ויתעצמו בגלל אפקט הריבית דריבית. במסלולי מניות הפערים הרבה יותר דרמטיים ובמיוחד במסלולי S&P 500.
כמו כן, בפוליסות חיסכון למשל, המשקיעים יכולים לבצע שינוי מסלול רגע שיבחרו, כך שבמידת הצורך, המשפחה יכולה לעבור למסלולי סולידי מאוד, או לבחור במסלול מניות.
האם יש דרך הדרגתית וזהירה לנתב יותר כספים לאפיקי סיכוי כדי לשמור על הערך הריאלי של הכסף?
עבור מי שחוששים מהתנודתיות של שוקי ההון, ניתן לנקוט בגישה הבאה: בדומה לשינוי שהחילה המדינה בחיסכון לכל ילד, הכספים שכבר נמצאים בקרנות הכספיות ימשיכו להיות מושקעים בהם, אך הכספים העתידיים יופנו לשוק ההון. תוכלו לבחור בהפקדה חודשית לקופת גמל להשקעה, או פוליסת חיסכון. ניתן לקבוע סכום חודשי קבוע שבו תוכלו לעמוד.
במצב של תנודתיות בשוק ההון, למשל בתקופות של ירידות, הכניסה להשקעה מתבצעת במנות ובהדרגתיות, כך שלא כל הכספים מושקעים בבת אחת. לאחר שהשוק מתאושש וחוזר למגמת עלייה, מיצוע ההפקדות מקטין את ההפסד הזמני, בהשוואה למצב שבו כל סכום ההשקעה מופקד בפעם אחת. במידה והשווקים יעלו בתקופת ההפקדות לקופת הגמל או פוליסת החיסכון, התשואה בטווח הארוך צפויה להיות גבוהה משמעותית בהשוואה לפיקדון בנקאי או קרן כספית.
ככל המשפחה יכולה להתאפק ולא לעשות שימוש בכספים, כך השקעה לטווח ארוך, תשתלם לאורך שנים והפער בין התשואה בקרן הכספית, לזו שמניב שוק ההון, תלך ותגדל.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.