ישנם רגעים בקריירה הניהולית שבהם נדמה שהכול מתכנס לנקודת הכרעה אחת: לחץ מצטבר, קונפליקט שלא נפתר, מערכת שמאבדת שליטה. ואז מופיע הפתרון ה“חזק”: החלטה חדה, כמעט אלימה. כזו שמכריעה את הוויכוח, משתיקה את ההתנגדות, מסדרת מחדש את המגרש.
הרבה מנהלים צעירים מתאהבים ברגע הזה. יש בו עוצמה, בהירות, תחושת שליטה, אלא שקורה לפעמים שדווקא שם, במהלך דרסטי מהסוג הזה, מתחילה נפילה.
רבי יצחק עראמה, מן ההוגים החדים של ימי הביניים, מתאר זאת בדימוי שנשאר בגוף הרבה אחרי הקריאה: נחש שאינו תוקף את ראש הסוס, אלא נושך את עקבו. פגיעה לכאורה שולית, כמעט טקטית. אך התוצאה דרמטית: הסוס נרתע לאחור, הרוכב נופל, והנחש עצמו נמחץ תחת הגוף הכבד שנופל עליו.
מהלך מבריק, אבל לנחש אין ממנו מוצא.
הפרשנות הזו מתייחסת לברכה של יעקב אל שבט דן, ממנו יצא שמשון הגיבור. שכאשר הוא הפיל את עמודי הבניין הוא אמר "תמות נפשי עם פלישתים", וגם הוא נכנע לאותה המכה, סופג אותה ונופל איתה.
זהו תיאור מדויק להפליא של סוג מסוים של הנהגה: כזו שמצליחה לערער את היסודות, להפיל מבנים, “לנצח” במחיר של קריסה כוללת. גם של המערכת, וגם של המנהיג שבתוכה. ולכן רבי יצחק עראמה קובע קביעה חדה, כמעט אכזרית ביושרה שלה: “ישועה שהמיתה בצידה, אינה ישועה.”
המשפט הזה מהדהד הרבה מעבר להקשרו המקראי. הוא נוגע בלב השאלה הפילוסופית של המעשה האנושי: האם התוצאה לבדה מספיקה כדי להצדיק פעולה?
כבר אצל אריסטו נמצא קו דומה. עבורו, פעולה טובה אינה נמדדת רק במה שהיא משיגה, אלא במה שהיא עושה לאדם הפועל. פעולה שמביאה הישג חיצוני אך משחיתה את מידותיו של האדם – איננה פעולה מוסרית, גם אם היא “עובדת”. המבחן האמיתי הוא האם המעשה מעצב אדם ראוי, יציב, שלם.
גם במסורת הסטואית חוזר הרעיון הזה שוב ושוב: שליטה חיצונית ללא שליטה פנימית היא אשליה. מי שמוכן לשבור הכול כדי לנצח, מגלה בסוף שהוא עצמו היה הכלי שנשבר.
ובמובן הזה, הדוגמה של שמשון, שאותה מביא רבי יצחק עראמה, היא כמעט טראגית במובן הקלאסי. הוא מצליח להפיל את הבית על אויביו, אך מת יחד איתם. זהו ניצחון טוטאלי, שאין ממנו עתיד. כמו גיבור טראגי יווני, שמשלם בחייו על רגע אחד של עוצמה.
עכשיו נניח את כל זה על שולחן הנהלה מודרני.
כמה פעמים ראינו מהלכים “מצליחים” שמותירים אחריהם אדמה חרוכה:
צוות שנשאר – אבל מפוחד.
ארגון שמתפקד – אבל בלי אמון.
מנהל שמוכיח שהוא חזק – אבל נשאר לבד, מותש, או ציני.
כאן בדיוק נבחנת מנהיגות. לא ברגע ההכרעה, אלא ביום שאחריה. לא בשאלה האם המהלך עבד, אלא מי נשאר לעמוד כשהאבק שוקע.
מנהיגות בוגרת שואלת שאלה אחרת לגמרי: האם ההצלחה שלי מאפשרת חיים – או רק הישרדות? האם היא בונה המשכיות – או סוגרת סיפור?
הפסוק שחותם את דבריו של יעקב אבינו, “לישועתך קיוויתי ה’”, איננו קריאה מיסטית אלא הצבת רף. חיפוש אחר ישועה שאינה תלויה בהרס עצמי, שאינה מחייבת הקרבה טוטאלית של האדם או של המערכת. ישועה שיש בה אור, המשכיות, נשימה.
למנהלים צעירים זו אולי התובנה החשובה ביותר: לא כל מהלך שאפשר לבצע – צריך לבצע. לא כל הכרעה חדה היא הנהגה, ובעיקר: לא כל ניצחון שווה את המחיר שהוא גובה ממי שניצח.
קראתי השבוע על מייקל ברי, השורטיסט הסדרתי שלא נבהל מטעויות עבר וממשיך להמר בגדול נגד יקירות וול סטריט – NVIDIA ו־Palantir. ייתכן שהוא מקדים את זמנו, וייתכן שלא. אבל בפועל, הלחץ שנוצר סביב ההימור הפומבי, החד והמתמשך, היה כה גדול, עד שהוא הוביל לסגירת קרן הגידור שלו. זה כבר לא רק סיפור של תחזית שהתבררה כשגויה או אמיצה, אלא דוגמה למחיר כבד: נזק לאנשים, לחברות, ולבסוף גם למי שהוביל את המהלך.
יצא לי לראות לא מעט סטארט־אפים שבחרו שלא להימכר במחיר מסוים, מתוך תחושת בטן ש”עוד רגע זה ימריא” גם כשלא הייתה חלופה טובה יותר על השולחן. לעיתים זו אמונה, לעיתים עקשנות, ולעיתים ערבוב מסוכן ביניהן. התוצאה לא פעם הייתה סחרור בתקופות של אי־ודאות, עד סגירה מוחלטת ואפס תשואה ליזמים ולמשקיעים. יש שיקראו לזה הון־סיכון לגיטימי; אחרים יראו כאן החלטה ניהולית שגויה, בעיקר כשלא נבחן המחיר האנושי והמערכתי שלה.
כי מנהיגות אמיתית איננה היכולת “להפיל” בתחזית מבריקה או מהלך דרמטי, אלא היכולת להישאר עומד – עם האנשים שסביבך – גם הרבה אחרי שההחלטה התקבלה, והכותרות כבר התחלפו.
זיו אלול הוא מנכ"ל חברת פארי, חברת טכנולוגיות בעולם הרפואה הדיגיטלית, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי ,ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
