אחד האיומים הגדולים במלחמות עיראק ואפגניסטן על הכוחות האמריקאיים ובעלי בריתם היה מטעני הצד המאולתרים, (IED- Improvised Explosive Device ). אמצעי מאולתר, זול יחסית, מכיל חומר נפץ לעיתים ביתי, לרוב הונח בצירי תנועה והצליח לאיים על צבא חזק וגדול. המטען הופעל באמצעים כמו טלפונים סלולאריים פשוטים או אפילו מתג לחץ פשוט ומאולתר. התנועה השגרתית של הצבא האמריקאי הפכה לאיום שנמשך כעשור. סוג הלחימה הזו מוגדר כלחימה א-סימטרית: ארגון טרור משתמש באמצעים, זולים, גמישים ולא קונבנציואנליים ומצליח לאתגר לאתגר צבא גדול, יקר ומאובזר.
לפי מחקר שפורסם ב־International Journal of Epidemiology, בעיראק מטעני צד גרמו לכ-60% מכלל מקרי המוות העוינים של כוחות הקואליציה בתקופה שנבדקה, כלומר שיעור גבוה בהרבה מאשר הלחימה עצמה. באפגניסטן, בשנים הראשונות, 25% ממקרי המוות העוינים. (OUP Academic) מקורם היה במטעני צד , בדרך אל או חזרה ממשימה ולא במשימה עצמה. גם דוחות של הקונגרס האמריקאי תיארו כבר באמצע שנות ה־2000 את מטעני הצד כאחד הגורמים המרכזיים למוות בקרב כוחות אמריקאיים בעיראק ובאפגניסטן. (UNT Digital Library)
מטען צד לא היה צריך לנצח טנק או כוח לוחם בקרב ישיר; הוא רק היה צריך לפגוע בהם על הכביש, בסיור או בשיירה. כך נוצרה שחיקה מבצעית, פסיכולוגית וכלכלית אדירה וצבא שהשקיע מאות מיליארדי דולרים בפלטפורמות מתקדמות מצא עצמו נאלץ להתמודד עם איום קטן, מפוזר וזול.
במלחמות של ישראל בארגוני הטרור, חיזבאללה וחמאס וכן במלחמה שבין רוסיה לאוקראינה, רחפני הנפץ הקטנים ממלאים תפקיד דומה. גם כאן מדובר באיום קטן, זול יחסית , המאתגר מערכות צבאיות גדולות. רחפן קטן שניתן לרכוש באינטרנט או בחנות צעצועים,מצויד במטען נפץ קטן גמו רימון או מטען מאולתר, מסוגל להטריד כוח מתמרן, לפגוע בכלי רכב, לשבש תנועה יבשתית ואווירית, לאיים על מוצבים ולכפות על צבאות איום מסוג אחר. זהו שוב מפגש בין צבא גדול עם פלטפורמות יקרות — טנקים, נגמ"שים, מערכות קשר, בסיסים ועמדות — לבין אמצעי קטן שמייצר איום והשלכות לא פרופורציונלית ביחס להשקעה שנדרשת בלייצר ולהפעיל אותו.
בשני המקרים, מטעני הצד ורחפני הנפץ , האיום אינו נובע רק מהנזק הפיזי הישיר, אלא מהיכולת לשנות את כללי המשחק. מטען הצד הכריח את הצבא האמריקאי לשנות מסלולים, להאט תנועה, למגן כלי רכב, לפתח רובוטיקה, חיישנים ותורות לחימה חדשות. הרחפן הקטן עושה דבר דומה: הוא מכריח צבאות לחשוב מחדש על הגנה אווירית קרובה, מיגון עילי, גילוי מוקדם, לוחמה אלקטרונית, יירוט זול והגנה על כוחות קטנים בשטח.
מתוך איום מטעני הצד צמחו גם פתרונות תעשייתיים משמעותיים. חברות רבות פיתחו מיגון, רכבי MRAP, מערכות הגנה וכלי רכב עמידים יותר. אחת הדוגמאות הישראליות הבולטות היא פלסן סאסא, שפיתחה ומייצרת פתרונות שרידות ומיגון לכלי רכב צבאיים, כולל הגנה מפני מטעני צד, מוקשים ואיומים בליסטיים. מקורות בתחום הביטחוני אף תיארו את תרומת המיגון הישראלי של פלסן כמשמעותית לכלים אמריקאיים בעיראק ובאפגניסטן. (Army Recognition)
הרחפנים הם מטעני הצד של ימינו. הם אינם בהכרח האיום הגדול ביותר מבחינת עוצמה, אך הם מהווים אתגר אסטרטגי משום שהם זולים, נפוצים, גמישים וקשים לנטרול מלא. כמו בעבר, ההתמודדות עימם תגיע מחשיבה יצירתית, טכנולוגית ומהירה — תחום שבו חברות ישראליות מצטיינות.
הפתרונות מגיעים לא רק מהחברות הישראליות המובילות אלא גם מחברות קטנות וסטארט אפים עם פתרונות יצירתיים ומוכחים.
דוגמאות לחברות אלו הן:
ParaZero Technologies (Nasdaq: PRZO, שווי חברה M17.6$)
חברה מכפר סבא, מוכרת בזכות מערכות בטיחות לרחפנים ובהמשך נכנסה לתחום האנטי-רחפנים עם מערכת DefendAir ליירוט רחפנים באמצעות רשת/יירוט לא-קינטי.
D-Fend Solutions (חברה פרטית)
מתמחה בפתרונות Cyber/RF Takeover — השתלטות על רחפן עוין והנחתתו בצורה מבוקרת, במקום יירוט פיזי. פועלת מול שדות תעופה, ממשלות, צבא ותשתיות קריטיות.
XTEND (Nasdaq:JFB, שוי חברה : B1.5$)
חברה ישראלית שפיתחה מערכות רחפנים מבצעיות ושליטה מרחוק, ובשנים האחרונות נכנסה גם לשיתופי פעולה בתחום האנטי-רחפנים. ב-2026 דווח על שיתוף פעולה עם ParaZero בתחום Counter-UAS.
Robotican (חברה פרטית)
חברה קטנה יחסית העוסקת ברובוטיקה ורחפנים טקטיים. לא תמיד אנטי-רחפנים קלאסי, אך חלק מהפתרונות שלה קשורים להגנה טקטית וללחימה מבוזרת.
אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך. נכון למועד הכתיבה הכותב אינו נותן שירותים ו/או מחזיק בניירות הערך של החברות המוזכרות.
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
