בעידן שבו הכותרות מתמלאות בשמות כמו מהפכות בינה מלאכותית וחדשנות טכנולוגית מסחררת, קל לשכוח את הכוחות היסודיים והעתיקים הרבה יותר שמניעים את שוי ההון. הרחק מאור הזרקורים של המניה הלוהטת התורנית, פועל מנוע קבוע, כמעט בלתי נראה, שמכתיב את מחזורי השווקים.
אלו הם מחזורי השוק. זה אולי נשמע כמו נושא אקדמי יבש, אבל זהו לב ליבו של עולם ההשקעות. זהו המנגנון שמסביר כיצד הון עתק נוצר וכיצד הוא נמחק, לעיתים קרובות באותה מהירות. המשמעות הכלכלית של המחזורים הללו עצומה: הם מייצגים את התנועה הקולקטיבית של טריליוני דולרים, המונעת על ידי שתי רגשות בסיסיים ורבי עוצמה: פחד וחמדנות.
בעוד שכל מחזור מרגיש ייחודי, התבנית הבסיסית חוזרת על עצמה בעקביות כמעט מושלמת. הטכנולוגיות משתנות, שמות החברות מתחלפות, הסיבות למשברים נראות חדשות, אך הרגשות האנושיים המניעים את המחזורים מפחד וייאוש ועד לתאוות בצע ואופוריה נותרים זהים. התרשים המפורסם המכונה "Wall Street Cheat Sheet" , אינו רק איור משעשע: הוא מפת דרכים פסיכולוגית מדויקת להפליא של המסע הרגשי שכל משקיע עובר, בין אם ירצה בכך ובין אם לאו. כפי שניתן לראות בתמונה המצורפת, התרשים מציג את רכבת ההרים הרגשית הזו.
מהו בעצם מחזור שוק?
בבסיסו, מחזור שוק (Market Cycle) הוא תהליך שבו שוק שורי (Bull Market) מתפתח, מבשיל, מגיע לשיא, ואז מתהפך לשוק דובי (Bear Market), שתפקידו לתקן את עודפי האופטימיות שנצברו.
באופן טכני, אנליסטים מחלקים את המחזור לארבעה שלבים כלכליים עיקריים:
- שלב האיסוף (Accumulation)
- שלב העלייה (Mark-up)
- שלב הפיזור (Distribution)
- שלב הירידה (Downtrend / Markdown)
אבל המודל הטכני הזה הוא רק השלד. הרגש, הפסיכולוגיה האנושית, היא הדם הזורם בעורקי המחזור ומניע אותו משלב לשלב. כדי להבין באמת כיצד נוצרות בועות וכיצד מתרחשות קריסות, עלינו לצלול אל תוך כל אחד מארבעת השלבים הללו ולחבר אותם למפה הרגשית.
שלב 1: האיסוף (Accumulation)
זהו השלב שבו נולד שוק שורי חדש. הוא מתחיל לאחר ששלב הירידה הקודם (השוק הדובי) מיצה את עצמו, לרוב בכניעה כואבת. בשלב זה, החדשות הכלכליות הן הגרועות ביותר. הכותרות זועקות על מיתון, אבטלה גואה ומשברים. למרות זאת, מאחורי הקלעים, ה"כסף החכם" (Smart Money) משקיעים מוסדיים ומשקיעי ערך מנוסים מזהה שהמחירים ירדו לרמה אבסורדית, נמוכה בהרבה מהשווי האמיתי.
הם מתחילים לרכוש נכסים בהדרגה ובשקט, כשהם סופגים את ההיצע מאחרוני המוכרים המבוהלים. המחירים מפסיקים ליפול ומתחילים לנוע הצידה (דשדוש) ואז לעלות באיטיות. שלב זה מכיל את התחתית הרגשית של המחזור. הוא מתחיל בדיכאון "כספי הפנסיה שלי אבדו, אני אידיוט" וכעס "למה הממשלה אפשרה לזה לקרות?!". כלפי הציבור הרחב, השקעה במניות נראית כמו הדבר המסוכן והטיפשי ביותר לעשות.
כשהשוק מתחיל לטפס באיטיות מהתחתית, הרגש הדומיננטי הוא חוסר אמון (Disbelief). כל עלייה נתפסת כ"ראלי של פראיירים", עוד מלכודת שנועדה למשוך אותם חזרה פנימה רק כדי ליפול שוב. רק לקראת סוף השלב, כשהמחירים ממשיכים לעלות למרות החדשות הרעות, חוסר האמון מתחיל להיסדק ומוחלף בתקווה זהירה.
התחתית של 2009, בעיצומו של המשבר הפיננסי העולמי, היא דוגמת מופת לשלב זה. לאחר קריסת ליהמן ברדרס בספטמבר 2008, הפאניקה הייתה מוחלטת, והכותרות בישרו על "סופו של הקפיטליזם". מדד S&P 500 צלל לשפל של 666 נקודות. זו הייתה נקודת הייאוש המוחלט, "נקודת ההזדמנות הפיננסית המקסימלי". ודווקא שם, מתוך האפר, נולד השוק השורי הארוך ביותר בהיסטוריה, כשאלו שפעלו בניגוד לסנטימנט החלו לאסוף סחורה.
שלב 2: העלייה (Mark-up)
זהו השלב הבריא והארוך ביותר של השוק השורי. המגמה החיובית הופכת ברורה ומוצקה. החדשות הכלכליות מתחילות להשתפר, המיתון מסתיים רשמית, והחברות מדווחות על צמיחה מחודשת ברווחים. השוק "מטפס על קיר של דאגות" למרות שעדיין צצים פחדים ומשברים קטנים בדרך, המגמה הכללית נשארת חיובית. כעת, לא רק ה"כסף החכם" קונה, אלא גם משקיעים טכניים, מנהלי קרנות, משקיעי ריטייל ומשקיעים מתוחכמים נוספים מצטרפים, והמומנטום מתחיל להיבנות. כל ירידה קלה (תיקון טכני) נתפסת כהזדמנות קנייה ו"מלכודת דובים" (Bear Trap), המספקת בסיס לגל העליות הבא.
התקווה הזהירה של סוף השלב הקודם הופכת לאופטימיות (Optimism). המשקיעים מבינים ש"הראלי הזה אמיתי". ככל שהעליות נמשכות, האופטימיות הופכת לאמונה "זה הזמן להיכנס לשוק במלוא הכוח". האמונה מתפתחת לריגוש. משקיעים מתחילים להרגיש חכמים, בטוחים בעצמם. "אני אקנה עוד במינוף!", "צריך לספר לכולם לקנות!". זהו השלב שבו הציבור הרחב מתחיל לשים לב, אך עדיין לא נכנס במלוא הכוח. הפחד מההתרסקות הקודמת עדיין קיים, אך החמדנות מתחילה להתעורר.
השנים 2011-2017 התאפיינו בדיוק ב"טיפוס על קיר הדאגה". השוק השורי שהחל ב-2009 היה "שנוא" ורצוף חששות ממשבר החוב באירופה (2011), הורדת הדירוג של ארה"ב. כל אירוע כזה גרם לירידות חדות ("Shake-out") שרק חיזקו את ה"אמונה" של מי שקנה אותן והכינו את הקרקע לגל העליות הבא.
שלב 3: הפיזור (Distribution)
זהו השלב הסופי, והמסוכן ביותר של השוק השורי. החדשות הכלכליות הן הטובות ביותר. האבטלה בשפל, הצמיחה חזקה, ונראה ששום דבר לא יכול להשתבש.
המחירים, שהיו אטרקטיביים בשלב האיסוף, הפכו כעת למנופחים ויקרים מאוד. כאן מתרחש היפוך תפקידים: ה"כסף החכם", שרכש בנמוך, מבין שהמחירים מנותקים מהמציאות ומתחיל למכור את הנכסים שלו בהדרגה. מי קונה ממנו? הציבור הרחב.
שלב הפיזור הוא תהליך שבו הנכסים היקרים עוברים מידיים חזקות (מוסדיים) לידיים חלשות (הציבור הרחב), שנכנס כעת לשוק במלוא הכוח מתוך פחד להחמיץ. השוק עדיין עשוי לעלות, אך הוא הופך תנודתי יותר, והעליות מונעות בעיקר מספקולציות.
הריגוש הופך לאופוריה (Euphoria). זהו שלב ה FOMO.
המשקיעים הכי פחות מיודעים נכנסים לשוק בטירוף. כולם מרגישים גאונים. כאן נאמר המשפט היקר ביותר בהיסטוריה: "הפעם זה שונה".
כללי הערך הישנים נזנחים לטובת "פרדיגמה חדשה". הירידה הראשונה מהשיא נתפסת בשאננות. "אנחנו רק צריכים להתקרר קצת לפני הראלי הבא", "זו הזדמנות לקנות עוד". זוהי "מלכודת שוורים" קלאסית.
בועת הדוט-קום של 1999-2000 היא הדוגמה הקלאסית. אנשים עזבו עבודות כדי לסחור במניות אינטרנט. חברות ללא הכנסות הונפקו בשווי מיליארדים. הנרטיב היה "הכלכלה החדשה" ביטלה את מחזורי העסקים הישנים.
שלב 4: הירידה (Markdown)
מה קורה בכלכלה? זהו השוק הדובי. לאחר שהפיזור מסתיים וה"כסף החכם" סיים למכור, ההיצע גובר על הביקוש, והמחירים מתחילים ליפול. החדשות הכלכליות מתחילות להתקלקל. החברות שהונפקו בשווי מנופח מתחילות לפספס תחזיות, והצמיחה מאטה. הירידות מוחקות את העליות האופוריות של סוף השלב הקודם.
שלב זה הוא תמונת מראה של שלב העלייה, אך מהיר ואלים הרבה יותר. תפקידו "לטהר" את השוק מכל העודפים, הספקולציות והחברות הלא-רווחיות שנבנו בשלב האופוריה.
השאננות מתחלפת בחרדה . "למה הירידה הזו לוקחת יותר זמן מהצפוי?". החרדה הופכת להכחשה "ההשקעות שלי בחברות מצוינות, הן יחזרו". אך כשההפסדים מעמיקים והשוק שובר תמיכות קריטיות, ההכחשה נשברת ומתחילה פאניקה. "כולם מוכרים! אני חייב לצאת עכשיו!". הפאניקה מובילה לכניעה.
שלב הכניעה הסופי זהו השלב שבו משקיעים נאלצים למכור או פשוט "זורקים את הסחורה" כי אינם יכולים לשאת עוד את ההפסדים. זוהי הנקודה שבה הפחד הוא מקסימלי, והיא זו שמכינה את הקרקע לשלב האיסוף הבא.
שנת 2022 היא דוגמה מצוינת לשלב זה, שהתפתח באופן הדרגתי יותר.
לאחר האופוריה של 2021, השווקים החלו לרדת בתחילת השנה על רקע החששות הכבדים מאינפלציה והעלאות הריבית האגרסיביות של הפדרל ריזרב. בתחילה, שלטה שאננות וירידות נתפסו כ"הזדמנות קנייה". אך ככל שהשנה התקדמה והפד מימש את איומיו, השאננות הפכה לחרדה ואז להכחשה, במיוחד במניות הטכנולוגיה שרבים החזיקו בהן. זו הייתה ירידה איטית, מתמשכת וכואבת, שהגיעה לשיא של פאניקה וכניעה סביב אוקטובר 2022. בנקודה זו משקיעים רבים איבדו תקווה, מכרו את אחזקותיהם בייאוש, והכינו את הקרקע למחזור החדש.
מה מניע את המעבר בין השלבים?
על אף שהפסיכולוגיה היא המנוע, היא אינה פועלת בחלל ריק. ישנם קטליזטורים חיצוניים שמניעים את המעבר בין השלבים:
מדיניות מוניטרית ופיסקאלית: זהו אולי הגורם המשפיע ביותר. בנקים מרכזיים, כמו הפדרל ריזרב, יכולים להאריך את שלב ה"אופוריה" על ידי הורדת ריביות והדפסת כסף, כפי שראינו ב-2020-2021. מנגד, העלאות ריבית חדות כדי להילחם באינפלציה (כמו ב-2022) הן לרוב ה"סיכה" שמפוצצת את בועת השאננות ומכניסה את השוק לחרדה ולפאניקה.
חדשנות טכנולוגית: גלי חדשנות גדולים, כמו האינטרנט בסוף שנות ה-90 (בועת הדוט-קום) או הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, מספקים "דלק" נרטיבי רב עוצמה לשלב האופוריה. הם מאפשרים למשקיעים להצדיק שוויים חסרי תקדים באמצעות הטיעון ש"הפעם זה שונה".
אירועים גיאופוליטיים: מלחמות, משברי אנרגיה או מגיפות עולמיות יכולים לשמש כטריגר פתאומי. הם יכולים לזעזע את אמון המשקיעים ולהאיץ באופן דרמטי את המעבר משאננות לפאניקה.
בשורה התחתונה, השוק פועל למעשה כמו אפקט ״כדור שלג״, רגשות המשקיעים (פחד או חמדנות) מניעים קנייה ומכירה, שמשפיעות על המחיר. תנועת המחיר, מגבירה את אותם רגשות, מה שגורם לעוד יותר קניות או מכירות, וחוזר חלילה.". עבור המשקיע הרציונלי, המטרה אינה לנסות לתזמן באופן מושלם את נקודות הקיצון משימה שהיא כמעט בלתי אפשרית בזמן אמת. המטרה היא להבין את המפה הפסיכולוגית, לזהות את הרגש הדומיננטי בשוק, ולהימנע מליפול למלכודות הרגשיות שהשוק טומן. במקום להיסחף עם העדר בשלב האופוריה או למכור בפאניקה בשלב הקפיטולציה, ניתן לנסות להבין באיזה שלב סנטימנטלי אנו נמצאים, ולפעול בהיגיון.
הבנה זו היא בדיוק היישום המעשי של האסטרטגיה של וורן באפט: "היו פחדנים כשאחרים חמדנים, והיו חמדנים כשאחרים מפחדים". זו אינה קלישאה, אלא הוראת הפעלה מדויקת המבוססת על זיהוי הרגש הדומיננטי בשוק.
הבנה זו היא המפתח לניהול סיכונים ולהישרדות ארוכת טווח בעולם ההשקעות.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כתב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
