לפני כשבועיים, ב-30 ביולי, בתום הרבעון השני וכפסע מעונת הדוחות של החברות הציבוריות, פרסמה הרשות לניירות ערך את עמדת סגל חשבונאית 13-9 בנוגע למדידת הפסדים בדוחות חברות האשראי החוץ-בנקאי. עמדת הסגל, המתפרסמת על רקע קריסתן של יונט קרדיט וגיבוי אחזקות לפני כשנה, מסתמנת כחלק מתהליך הגברת הרגולציה בענף החוץ-בנקאי, ונראה כי חלקים ממנה, נוסף על תזמונה, יוצרים אתגרים משמעותיים לחברות בענף.
באשר למדידת הפרשה ספציפית, עמדת הרשות מתמקדת במצב בו קיימת בטוחה המכסה את שווי החוב ואף עולה עליו. במקרה כזה, גם אם ישנו כשל לכאורה, לא יהיה הפסד ועל כן אין צורך בהפרשה. הרשות מחדדת כי על חברה לקחת בחשבון את הקורלציה בין תרחישים בהם הלווה אינו משלם לבין תרחישים בהם ערך הבטוחה ירד (עקב משבר כלכלי למשל), מה שמעלה את הצורך בהפרשה.
כמו כן, באשר לערך הזמן של הכסף, עמדת סגל הרשות קובעת שכאשר הלוואה נמצאת בהליכי גבייה, על החברות להתחשב בערך הזמן של מועד הגבייה הצפוי. כלומר, גם חוב שצפוי להיגבות במלואו בעתיד צריך להוביל להפרשה כיום, וזאת בשיעור היוון בהתאם לריבית האפקטיבית של ההלוואה. מכיוון שחברות האשראי החוץ-בנקאי מלוות בריבית המגיעה עד ל-20%, עמדת הרשות מנביעה מצב שאינו אינטואיטיבי, לפיו, למשל, חוב של שידרשו שנתיים לממשו של מיליון ש"ח שמגובה בדירה בשווי מיליון ומאתיים אלף ש"ח, יירשם היום כהפסד של 200 אלף ש"ח.
זאת ועוד, עמדת הרשות באשר לפריסות חוב היא כי בכל מקרה ומקרה בו צ'ק מוחלף בצ'ק אחר יש להגדיר את כל יתרת הלקוח כחוב בפיגור. לטעמי זוהי עמדה קיצונית שאינה תואמת את המציאות העסקית, אסביר זאת בדוגמה: אהרון עושה עבודות גבס אצל מגוון יזמים: תדהר, אזורים, דמרי, קרדן ועוד, וכולם משלמים לו בצ'קים דחויים ב-90 יום. אהרון צריך כמובן לשלם לעובדים שלו כל חודש, ולכן צריך לנכות את הצ'קים בחברת הניכיון החביבה עליו איתה עובד כבר שנים רבות. הוא ממחה לחברת הניכיון את הצ'קים ממגוון רחב של חברות ומקבל את הכסף בקיזוז עמלה.
באחד המקרים קיבל אהרון צ'ק נוסף של חברת אזורים שרצה לנכות אצל חברת הניכיון. כשפנה לחברת הניכיון התגלה שכבר יש אצל חברת הניכיון צ'ק של אהרון מאזורים שמועד פרעונו הוא מחר, ועל מנת שלא חשיפה כפולה לאותו מושך עדיף שאהרון ייקח את הצ'ק הקודם של אזורים שכמעט הגיע מועד פרעונו ויחליפו בצ'ק הנדחה. בכך אהרון יקבל את הכסף שהוא צריך כשהצ'ק הקודם ייפרע ולחברת הניכיון לא תהיה חשיפה כפולה למושך וללקוח.
זוהי אינה דוגמה היפותטית, אלא מצב שבהחלט קורה לעתים קרובות בכל חברות הניכיון שכן הלווים נוטים לעשות עבודות עבור קבוצה מוגבלת של יזמים. באה הרשות ואומרת שבמקרה כזה לא רק שחובה להגדיר את אותו צ'ק כצ'ק בפיגור (למרות שלא חל כל שינוי במצבו ושמכל בחינה עסקית מדובר בצ'ק שנפרע בזמן) אלא שיש בנוסף לכך להגדיר את כל הצ'קים שאהרון מסר, כולל אלה שאינם קשורים כלל וכלל לאותה עסקה, כצ'קים בפיגור.
זאת אומרת, לפי הדוגמה שלנו, אלו כל הצ'קים של דמרי, תדהר וקרדן. זוהי הגדרה שהרשות לא משאירה לגביה כל שיקול דעת, ועמדתה תביא להגדרה של צ'קים תקינים לחלוטין שנמסרו על ידי לקוח בר-פרעון ושנפרעו במועדם כצ'קים "בפיגור".
לצורך ההקבלה, הרי בנקים מספקים לחברות במשק מסגרות אשראי הקצובות בזמן ומחודשות באופן כמעט אוטומטי לאחר אישור ועדת אשראי. הנחיית הרשות דומה להנחיה שבכל פעם שמסגרת מנוצלת מחודשת ולא נפרעת במזומן יש לא רק לרשום חוב מסופק בגינה, אלא יש לרשום את כל החובות של כל מי שקשור לאותה חברה כחובות בפיגור. למעשה, ההנחיה של הרשות בנוגע לחובות בפיגור קיצונית בהרבה אפילו מדוגמה זו, שכן המושך בצ'ק שמועבר ישלם את הצ'ק לא משנה מי מחזיק בו, ועל כן מהווה שכבת ביטחון נוספת. הנחייה כזו, לו הייתה מועלית, הייתה בוודאי מבוטלת כלאחר יד ע"י הפיקוח על הבנקים שכן היא עשויה ליצור בהלה מיותרת בקרב משקיעי הבנקים.
מעבר לעיקרי העמדה עצמה ישנו קושי משמעותי במועד פרסומה, לפני כשבועיים בלבד ורגע לפני מועד פרסום הדוחות, באופן שאינו מותיר לחברות פרק זמן ראוי להתאים אופן פעילותן ולחברות רואי-החשבון, שעסוקות בדיווחים של מאות חברות ציבוריות בחודש אחד, להתעמק וליישם את ההנחיות באופן מלא.
עם כן, מהן ההשלכות הצפויות של הוראות הרשות? ראשית, רואי החשבון של חברות האשראי שכבר היו בשלבים מתקדמים של עריכת הדוחות ייאלצו להישאר לעוד כמה לילות לבנים במשרד. שנית, ההנחיה הרחבה עד מאוד ל-"פריסות חוב" תוביל לגידול ב-"חובות שעבר מועד פרעונם" בקרב חברות שנוהגות להחליף צ'ק בצ'ק (פרקטיקה שכשלעצמה לרוב אינה בעייתית). שלישית, נוכח ההוראה באשר לערך הזמן של הכסף, ייתכן שנראה הפרשות דווקא בחברות שעובדות עם בטוחות שלעתים נדרש להן זמן לא מועט לממש.
ההוראות צפויות להעכיר את דוחות הרבעון השני בחברות כמו מיכמן, מלרן, אס.אר אקורד, אופל בלאנס, בול מסחר ושוהם ביזנס, אך במבט קדימה מהרבעון השלישי והלאה, באופן אירוני ההוראות צפויות להוביל דווקא לשיפור בדוחות, שכן היוון החובות הדחויים היום יוביל להכרה בתשואה עליהם ברבעונים הבאים. בסופו של דבר, כל עוד הבטוחות אכן יכסו את החוב, כל שיופרש בדוחות אלה יוחזר ברבעונים הבאים. כמו כן, מבחינה עסקית, ברבעונים הבאים החברות עצמן יסתגלו ויתאימו את אופן פעילותן להנחיות הרשות כדי להימנע מפעולות אשר יובילו לפי ההנחיות החדשות להגדרה של חוב תקין כחוב בפיגור, כמו החלפת צ'ק בצ'ק.
על אף שכוונת ההוראות היא טובה, עשויות הן ליצור בלבול מיותר ברבעון השני. טוב הייתה עושה הרשות לו הייתה מחלה הוראותיה החל מהרבעון השלישי, בייחוד נוכח העובדה שחלק מהחברות הספיקו לפרסם עוד טרם ההנחיה פורסמה, דבר המגביר את חוסר האחידות ועלול לגרום לבלבול בקרב משקיעי הענף.

שלומי ארדן הוא עורך דין ומנהל קרן גידור ארביטראז' ואליו ניתן לעקוב אחריו בערוץ הטוויטר והטלגרם שלו
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.