מנכ"לים רבים חשים שבמרוץ האינסופי אחר רווחים, צמיחה והתרחבות לשווקים חדשים – משהו הלך לאיבוד. הדוחות מציגים עלייה, המשקיעים מרוצים, העובדים עסוקים, אבל בלב העשייה נשאר חלל. אין "למה" ברור, אין תחושת משמעות שמחזיקה לאורך זמן.
במציאות העסקית המהירה של היום, לא קשה להבין למה זה קורה. השוק דורש קצב, התאמות מוצריות, המתחרים לוחצים, והפיתוי לרדוף רק אחרי המספרים גדול מתמיד. כאן נכנסת פרשת השבוע עם מסר שמצליח להיות רלוונטי גם אחרי אלפי שנים: "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן... למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי אם על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" (דברים ח', ג').
רבי יצחק עראמה, פילוסוף ספרדי משפיע מתקופת הגירוש, מצביע בחיבורו "עקדת יצחק", על כך שהגוף והנפש הן כמו אויבות פנימיות זו לזו, הנאבקות על אותם המשאבים, ועל הבכורה שבסדרי העדיפויות אצל האדם. הגוף נמשך אל החומר, הנפש אל הערכים. היעד הנכון הוא להשתמש בגוף – ובמשאביו – כאמצעי למטרה גבוהה יותר. זו אינה קריאה להתעלם מהחומר, אלא לשים אותו בפרופורציה הנכונה, ובעיקר: אל המטרה הנכונה.
לא במקרה מזכירה פרשת השבוע את שבעת המינים – חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר – כסמל לתזונה בסיסית ומאוזנת. הם מספקים את הצרכים החיוניים לקיום, אך אינם מייצגים עודף או פינוק מיותר, הכל זה עניין של איזונים.

ה"לחם" מול ה"למה"

הפסוק מעמיד בפנינו הבחנה חדה: הלחם הוא הבסיס, "מוצא פי ה'" הוא המשמעות. בעולם הניהול, ה'לחם' הם ההכנסות, שורת הרווח, תזרים המזומנים. אלו חיוניים כמובן, בלי לחם אי אפשר לחיות, אך הם אינם חזות הכל. כל ארגון, גם הרווחי ביותר, חייב להגדיר לעצמו את ה"למה": החזון, הערכים, התרומה שהוא מבקש להביא ללקוחות, לעובדים, לחברה ולאנושות בכלל.
ארגון שחי רק מה'לחם', קרי - מהרווחים, ימצא את עצמו שבע זמנית אך רעב במהרה, כי אין לו מצפן פנימי שמחזיק לאורך זמן.
השיטה : איזון כבסיס להצלחה מתמשכת
המסר של שבעת המינים בעסקים הוא ניהול משאבים חכם. השקעה צריכה ללכת למקומות שמקדמים את המטרה המרכזית ולא להתבזבז על "קינוחים" עסקיים - מהלכים נוצצים אך לא מועילים למטרת העל.
מי שיטה אוזן ויקשיב, ישמע כאן קריאה לצניעות אסטרטגית: לא כל חברה חייבת להציג משרדים מפוארים או אירועי ראווה כדי להוכיח את עצמה. פעמים רבות, פשטות ממוקדת ואיכותית היא דווקא יתרון תחרותי.
בתפקידי ניהול לאורך הדרך היה חשוב לנו כהנהלה להגדיר את הערכים והחזון, בשונה מיעדים כמותיים, לא תמיד היה הכרח לחדש אותם, אך היה צורך לתקף אותם יחד עם ההנהלה והעובדים, ולעתים, אם רצינו לעשות את הכל בצורה מקצועית, נעזרו ביעוץ חיצוני שילווה את התהליך. היה לנו חשוב להגדיר מי אנחנו, ואיך אנחנו רוצים לבדל את עצמינו.
איזון נכון בין ה"גוף" לבין ה"נפש" הארגונית הוא המפתח. 'הגוף' ייצג את הפעילות הכלכלית, הכנסות ותפעול; בעוד ה'נפש' תייצג את הערכים, התרבות הארגונית והחזון. הזנחת אחד מהם תפגע בשני: חברה נטולת ערכים תתקשה לשמר עובדים ולקוחות לאורך זמן, וחברה נטולת בסיס כלכלי לא תוכל לממש את חזונה.
בלב מקום העבודה צריך להיות עניין של משמעות חזקה, לא רק רווח מהיר. לפי אריסטו, התנהגות מוסרית נמדדת לפי ההיגיון והטלת המטרות לצוות העובדים, ולכן מנהל טוב יוצר ארגון שמאתגר את התפקיד ושם דגש על משמעות שהיא מעבר לרווח נקודתי. לפי דבריו מנהיג שעוסק במשמעות הארגון ייצור לאורך זמן ערך ללקוחות, לעובדים ולמשק כולו.
השבוע פורסם כי מניית ״מנדיי״ התרסקה בנאסד"ק בכשליש מערכה. זו תגובה לטענת החברה לא פרופורציונלית למול העובדה שהחברה עקפה את התחזיות והעלתה את התחזית השנתית.
החזון של החברה הוא: אנחנו פותרים אתגרי עבודה עם מוצרים המתמקדים בבינה מלאכותית כדי שתוכלו להשיג יותר ממה שאפשר באופן אנושי.
האם פיצ׳ר של גוגל יכול להשפיע עד כדי כך על פי ביצועי והצלחת החברה? לפי ההנהלה של החברה כנראה שלא וגם לא לפי המלצות של חלק מהאנליסטים. חברה שיש לה חזון ברור לא אמורה להיות מושפעת ברמה היומית מכל שינוי שנעשה בשוק- כשיש עמוד שידרה ברור יש בהגדרה יותר יציבות בטח בזמני משבר או בשינויים דינמיים של השוק. זה לא אומר שלא צריך לזוז ולהגיב מהר לדינמיקה בזיק משתנה, אבל באותה מידה חשוב המצפן של החברה כי לאורך זמן זה מה שייצר ערך אמיתי ללקוחות ולשוק.
מנהלים ויזמים שמבינים זאת יודעים לשאול לא רק "כמה הרווחנו?", אלא גם "מה תרמנו?", "איך השפענו?" ו"מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים?". שם נמצא הכוח לשמור על עסק בריא, יציב ומשפיע בדיוק כמו האיזון של גוף בריא בנפש בריאה.
הכסף אכן חשוב, אבל רק בשילוב של משמעות וערך - החשובים יותר.
זיו אלול הוא מנכ"ל חברת פארי, חברת טכנולוגיות בעולם הרפואה הדיגיטלית, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי ,ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.