אחרי שחלף לו בצורה מסוימת טרנד הספאקים (SPAC) – עם ירידה של כ-94% מהיקף גיוס מצרפי של 162 מיליארד דולר בשנת 2021 ל-9.6 מיליארד דולר בשנת 2024, נראה כי החל טרנד חדש, לא פחות קטן וכנראה שהרבה יותר מסוכן – טרנד חברות "ארנק" הביטקוין.
הקונץ הוא פשוט – חברה שנסחרת בנאסד"ק מדווחת לבורסה על רכישה שבוצעה / מתוכננת להיות מבוצעת של ביטקוין. המניה מזנקת, החברה מגייסת כסף, לעיתים בדיסקאונט ותמיד תוך כדי דילול המשקיעים – רוכשת עוד ביטקוין, הטרפת של השוק ממשיכה, ובזמן הזה המשכורות של המנהלים, החתמים, עורכי הדין ורואי החשבון עולות בקורלציה כזו או אחרת עם היקף דילול המשקיעים שמתבצע.
חברת מיקרוסטרטג'י (סימול: MSTR) היא החלוצה והמובילה של הטרנד הזה, שהכניס אותה למדדים המובילים והביא אותה עד לשווי שוק נוכחי של 112 מיליארד דולר. החברה, שהייתה לא מאוד מוכרת ועסקה בעולמות הטכנולוגיה לפני הכניסה לבורסה – הגיעה "לליגה של הגדולים" ומוזכרת בתקשורת ובמדיה החברתית לא אחת לצד חברות גדולות אחרות כמו נטפליקס, טסלה ואפל.
אבל בהסתכלות כלכלית ורציונאלית, מה עומד מאחורי הטרנד הזה? ככל הנראה הרבה מאוד חסרונות למשקיעים.
1 – מכפיל ההון גבוה, "קונים" ביטקוין בפי כמה מהמחיר הנוכחי שלו
מכפיל ההון הוא היחס בין שווי השוק של החברה להון העצמי שלה, כלומר לנכסים פחות ההתחייבויות. כאשר חברה מדווחת על כניסה לטרנד הביטקוין, המניה שלה מזנקת, השווי קופץ והרבה פעמים הוא נמצא הרבה מעל השווי של הביטקוין שבקופה. כך למשל מיקרוסטרטג'י נסחרת במכפיל 3.5 על ההון נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה, מאז עלה הביטקוין, אבל עדיין המכפיל הוא מעל 2. כלומר באופן יחסי לאחזקתו בחברה וליתרת האחזקה של בביטקוין, מי שרוכש את המניות שלה משלם פי 2 על מחירו של הביטקוין.
2 – הוצאות הנהלה וכלליות גבוהות
אל תשכחו שהמנהלים של החברות "ארנק הביטקוין" לא עושים את זה לשם שמיים. המטרה שלהם בסוף, כמו המשקיעים היא לעשות כסף. בניגוד לאחזקה ישירה של הביטקוין שעלותה היא עלות השמירה עליו / עמלות לבורסה בה הוא מאוחסן – בחברה ציבורית שמחזיקה ביטקוין יש גם עלות של משכורות של המנהלים, עלויות של חברה ציבורית, רואי חשבון, עורכי דין וכמובן שבעת גיוסי כספים גם החתמים, היועצים והמפיצים לוקחים כמקובל את חלקם.
3 – חיסרון בנושא המיסוי
מדובר בחסרון הקלאסי של חברת אחזקות. כאשר אדם רוכש אחזקות בביטקוין או בכל מטבע קריפטוגרפי אחר, הוא יכול להיות חייב בתשלום מס מסוים, בהתאם לאזרחות שלו, מקום מושבו וחוקי המס הרלוונטים. כאשר חברה רוכשת ביטקוין ורושמת רווח – היא צריכה לשלם על זה מס, בדרך כלל מס חברות או מס רווחי הון. בנוסף, כאשר המשקיע מקבל דיבידנד בגין רווחיו הוא משלם גם הוא מס דיבידנד. כלומר נוצר פה כפל מיסויי.
השבוע, המניה של חברת זוז פאוור, חברה דואלית הנסחרת גם בישראל וגם בוול סטריט צנחה במעל ל-50% במפתיע. החברה הודיעה על שינוי בדירקטוריון וכוונתה לצאת לגיוס של כ-180 מיליון דולר במטרה לרכוש באמצעותו ביטקוין. כעת נשאר רק למשקיעים לשאול את עצמם – האם מכפיל ההון הגבוה, העלויות של הנהלה וכלליות והחיסרון המיסוי שווים את כל הסיפור הזה?
אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך ואין האמור מהווה תחליף לייעוץ.
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
