בימים האחרונים נבחר האלוף במיל' אייל זמיר לתפקיד הרמטכ"ל ה-24 של צה"ל, אשר ייכנס לתפקיד בתאריך 6 במרץ 2025. זמיר, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון וסגן רמטכ"ל, מגיע עם אג'נדה ברורה: חיזוק היכולות הצבאיות, הרחבת הייצור המקומי, וצמצום התלות של ישראל בייבוא מערכות נשק מחו"ל. ההשלכות של מינויו לא יסתכמו רק בפן הצבאי – הן צפויות להשפיע באופן ישיר גם על הכלכלה הביטחונית הישראלית, בדגש על צמיחה משמעותית בתעשיות הביטחוניות המקומיות.
נוסף על כך, ועדת נגל, (הוועדה לבחינת תקציב מערכת הביטחון), הגישה החודש את המלצותיה לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשר האוצר.
הדו"ח (שחלקים ממנו עדיין מסווגים) ממליץ על תוספת תקציבית של בין 9 ל-15 מיליארד שקל בשנה, מה שיביא את התקציב הביטחוני ל 110 מיליארד שקל (50% מהתקציב מיועד לרכישות בטחוניות), כאשר עיקר התקציב לרכישות יוקצה להתעצמות צה"ל, הרחבת היכולות הטכנולוגיות והעמקת הייצור הביטחוני המקומי.
כפי שניתן להסיק, המלצות הוועדה עולות בקנה אחד עם המדיניות שמוביל הרמטכ"ל הנכנס, אייל זמיר, המבקש להפחית את התלות בייבוא צבאי מחו"ל ולהגדיל את היקף הייצור הביטחוני בישראל. לפי ההמלצות, שחלק גדול מהן הגיעו כלקחים מהמלחמה הנוכחית, חלקים משמעותיים מהתקציב ינותבו לחיזוק ההגנה האווירית, שיפור כשירות צבא היבשה והתמרון הקרקעי (רכבים משוריינים לדוגמה), וכן להשקעה בתשתיות קריטיות דוגמת מיגון בסיסי צה"ל והעברת מתקנים לתת-הקרקע – כל המהלך צפוי לתמוך ישירות בתעשיות הביטחוניות הישראליות וייצור גידול נרחב בהזמנות מהסקטור המקומי.
אלו כמה מהמניות הביטחוניות המובילות אשר הולכות למשוך את עיני המשקיעים בתקופה הקרובה
חברת אלביט (מספר נייר 1081124)
אלביט מערכות ממשיכה להציג מגמת צמיחה חזקה, עם עלייה דו-ספרתית בהכנסות בשלושת הרבעונים האחרונים. ברבעון השלישי של 2024 הכנסות החברה עלו ב-14% והסתכמו ב-1.7 מיליארד דולר.
כל חמשת מגזרי הפעילות של החברה רשמו גידול, אך מגזר היבשה (Land) הוביל את הצמיחה עם זינוק של 24% בהכנסות, שהסתכמו ב-422 מיליון דולר. העלייה המשמעותית במגזר זה נבעה מהגידול בביקוש לתחמושת ואמצעי לחימה בישראל, שנרכשו בהיקפים גדולים בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
למעשה, ישראל הפכה ליעד המוביל של החברה, כאשר מכירות אלביט בשוק המקומי צמחו בלא פחות מ-117% ברבעון השלישי של 2024 והסתכמו ב-499 מיליון דולר. בכך עקפה ישראל את אירופה, שעד כה הייתה השוק המרכזי של החברה. במקביל, ההכנסות של אלביט באירופה רשמו ירידה של 13%, והסתכמו ב-430 מיליון דולר.
הגידול החד במכירות בישראל משקף את מדיניות משרד הביטחון, בראשות הרמטכ"ל הנכנס אייל זמיר (שכיהן כמנכ"ל משרד הביטחון), להעדיף רכש ביטחוני "כחול-לבן". מעבר לכך, רצף הזכיות של אלביט מערכות בחוזים משמעותיים נמשך, באוקטובר השנה אלביט מערכות דיווחה על זכייה בחוזה של 200 מיליון דולר ממשרד הביטחון הישראלי לאספקת לייזר רב־עוצמה למערכת ההגנה האווירית מגן אור.
צבר ההזמנות של החברה זינק ב־121% בחמש השנים האחרונות. ככל שהמגמה תימשך, אלביט צפויה להמשיך וליהנות מצמיחה משמעותית בשוק המקומי גם בשנים הבאות.
אורביט טכנולוג'יס (מספר נייר 265017)
אורביט מייצרת מערכות תקשורת עתירות טכנולוגיה מייצרת פתרונות לסקטור התעופה הביטחוני והמסחרי. החברה ממשיכה להציג צמיחה עקבית בשוק התקשורת הלוויינית, עם עלייה של 11% בהכנסות ברבעון השלישי של 2024, שהסתכמו ב-18.3 מיליון דולר. הרווח הגולמי של החברה צמח בכ-7% ל-6.8 מיליון דולר. בנוסף, החברה מחזיקה בצבר הזמנות מרשים של 105 מיליון דולר, עלייה של 35% בהשוואה לשנה הקודמת.
משרד הביטחון הישראלי מהווה גורם משמעותי בצמיחת החברה, כאשר רק בנובמבר האחרון אורביט זכתה במכרז לאספקת מערכות תקשורת לוויינית לפלטפורמות קרקעיות ונייחות בהיקף של 9.1 מיליון דולר (כ-34 מיליון ש"ח). זה מה שהמנכ"ל הוסיף לאחר הזמנה זו: "הזמנה זו, המצטרפת להזמנות שהתקבלו ממשרד הביטחון בשנה האחרונה, מעידה על הערך המוסף של מוצרי החברה ללקוחותיה, בדגש ללקוח חשוב ומרכזי, מערכת הביטחון הישראלית, יחד עם האמון הרב מצד משרד הביטחון לפתרונות ולמערכות של אורביט. אורביט רואה במערכת הביטחון הישראלית לקוח אסטרטגי ותמשיך להשקיע בחדשנות ויצירתיות על מנת להביא מוצרים פורצי דרך ללקוחותיה בארץ ובעולם”.
בחצי השנה האחרונה עלתה המניה כ-27%.
פ.מ.ס. מיגון בע"מ (מספר נייר 315010)
פ.מ.ס, הפועלת בתחום המיגון הבליסטי, מציגה ביצועים חזקים עם צמיחה של 33% בהכנסות, שהסתכמו ב-94.9 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2024. הרווח התפעולי עמד על 21.8 מיליון דולר, עלייה של 36% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנתה מגידול משמעותי בהזמנות מצד משרד הביטחון הישראלי, שהביא לעלייה חדה במכירות המקומיות.
בשל הביקוש המוגבר, החברה הרחיבה את כושר הייצור שלה בישראל כבר מאז פרוץ המלחמה. בנוסף, החברה מדווחת על גידול משמעותי בצבר ההזמנות ובהיקף הפעילות שלה בישראל שהולך ונמשך גם לתוך הרבעון האחרון של השנה, תוך חיזוק שיתופי הפעולה עם משרד הביטחון והגדלת קווי הייצור שלה בארה"ב.
בחצי השנה האחרונה המניה עלתה בכ-22%.
פי.סי.בי טכנולוגיות בע"מ (מספר נייר 1091685)
מתמחה בייצור מעגלים מודפסים והרכבות אלקטרוניות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות.
בעקבות המצב הביטחוני, פי.סי.בי חוותה גידול משמעותי בביקוש למוצריה בישראל, מה שהוביל להתרחבות משמעותית בפעילותה. החברה קיבלה הזמנות חדשות בהיקף של 16 מיליון דולר לפרויקטים ביטחוניים, וצבר ההזמנות שלה עומד על 186 מיליון דולר, עם צפי להגיע ל-200 מיליון דולר בהמשך. בנוסף, החברה מתגברת את כושר הייצור ומתכננת להגדיל את הייצור בכ-40%-60% עד סוף 2025, תוך השקעה משמעותית בהרחבת יכולות הייצור, כולל הקמת מרכז פיתוח חדש. נוסף על זאת, ברבעון השלישי של 2024, ההכנסות זינקו ב-22% ל-42.6 מיליון דולר והרווח הנקי הסתכם ב-2.5 מיליון דולר, לעומת 400 אלף דולר בלבד ברבעון המקביל. הנהלת החברה צופה המשכיות בצמיחה הביטחונית בשנים הקרובות, כחלק ממגמה עולמית של עלייה בביקושים לתעשיות הביטחוניות. פי.סי.בי ממוצבת כאחת הספקיות המרכזיות לתעשייה הביטחונית הישראלית, עם צפי להמשך צמיחה משמעותית בשוק זה.
בחצי השנה האחרונה המניה עלתה 130%.
השוק הביטחוני נמצא בנקודה מרתקת. מצד אחד, החברות כבר חוו עליות מרשימות, ומחירן עלול להרתיע חלק מהמשקיעים. מצד שני, הרפורמות של הרמטכ"ל החדש, התקציבים האדירים והביקוש הגובר לטכנולוגיות צבאיות יוצרים קרקע פורייה להמשך הצמיחה. החוכמה היא להבין לא רק את המספרים, אלא גם את הסיבות מאחוריהם – כי לעיתים, מה שנראה כמו שיא, הוא רק ההתחלה.
אין באמור המלצה לפעולה פיננסית אלא דעה אישית בלבד.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
