יזמים מכירים את הסיטואציה היטב: אתם יושבים בחדר הישיבות, והמשקיעים אומרים לכם שהפרויקט לא מציאותי. "תראו את הנתונים", הם אומרים, "איך זה יכול לעבוד אחרי שכל כך הרבה ניסו ונכשלו?" יכול להיות שהם צודקים. אבל גם מאוד יכול להיות שאתם בדיוק עומדים לפני הפריצת הדרך הבאה שלכם.
רבי יצחק עראמה חי בתקופה הכי קשה בהיסטוריה היהודית - גירוש ספרד. הנוצרים בזמנו טענו טענה פשוטה ונקייה: "תראו, 1,400 שנה עברו מאז החורבן, ואתם עדיין מפוזרים ושפלים. אנחנו במקביל שולטים וכובשים. זו הוכחה ברורה שאנחנו צודקים ואתם טועים.
הטיעון הזה נשמע מוכר? בדיוק אותה טענה שומעים יזמים כשהם מנסים לשכנע משקיעים לתמוך ברעיון מהפכני. "תראה כמה חברות כבר ניסו לפתור את הבעיה הזאת ונכשלו", אומר המשקיע הספקן. "אם זה היה אפשרי, מישהו כבר היה עושה את זה או שכבר ראיתי הרבה כאלה לפניכם שניסו לפתור את זה, למה דווקא אתם תצליחו״?
אבל רבי יצחק עראמה, באמצע הטרגדיה הכי גדולה שחווה, נתן תשובה מבריקה. הוא הצביע על שני אירועים בהיסטוריה היהודית שגם הם נראו לחלוטין בלתי אפשריים: יציאת מצרים ומעמד הר סיני.
יציאת מצרים הייתה בלתי צפויה לחלוטין. במשך מאות שנים היהודים היו עבדים באימפריה הכי חזקה בעולם העתיק. אף אחד לא חזה שעם של עבדים יצא משם בחיים ועוד יהפוך להיות לעם שהוא עצמאי.
אבל זה קרה.
"כִּי שְׁאַל־נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר־הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל־הָאָרֶץ" מפציר משה בעם. תבדקו בספרי ההיסטוריה של כל העמים סביב הגלובוס: "וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ? הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ־הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי? אוֹ׀ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ?"
גם יציאת מצרים, וגם מעמד הר סיני - התופעה של התגלות רוחנית המונית של שני מיליון איש - לא הייתה דוגמה קודמת לכזה דבר בהיסטוריה האנושית.
משה אומר את זה בגוף שני לאלו שנכחו במעמד. ורבי יצחק עראמה השתמש בטיעון הזה נגד הנוצרים, שגם הם כמובן קיבלו את הסיפור כאמת.
הפואנטה שלו הייתה חדה: "אם דברים בלתי צפויים כבר קרו בעבר, הם יכולים לקרות שוב. זה שמשהו לא קרה עד עכשיו, לא אומר שהוא לא יקרה בעתיד."
בעולם הטכנולוגיה של היום אנחנו רואים את הכוח של הכלל הזה כל הזמן. ב-1995 אף אחד לא האמין שאנשים יקנו ספרים באינטרנט במקום בחנות. ב-2005 אף אחד לא האמין שאנשים יזמינו מונית דרך אפליקציה. ב-2010 אף אחד לא האמין שאנשים ישלמו בטלפון במקום בכרטיס אשראי.
וגם אף אחד לא האמין לביל גייטס ב1975 שלכל אחד כמעט יהיה מחשב ביתי.
המנהלים הטובים ביותר יודעים להפריד בין "זה לא קרה עד עכשיו" לבין "זה לא יכול לקרות". הם מבינים שהעובדה שפתרון מסוים לא הצליח בעבר יכולה להיות בדיוק הסיבה למה הוא יצליח עכשיו - כי התנאים השתנו, הטכנולוגיה התפתחה, או שהשוק מוכן.
יש הבדל גדול בין פרויקט שלא מציאותי לבין פרויקט שטרם הגיע זמנו. הטכנולוגיה שנכשלה לפני עשר שנים יכולה להיות בדיוק מה שהעולם צריך היום. החברה שלא הצליחה להשיג משקיעים ב-2015 יכולה להיות חד-קרן ב-2025.
הסוד הוא לא להתעלם מהנתונים ההיסטוריים, אלא להבין מה השתנה מאז. איזה טכנולוגיה חדשה מקהה את היתרונות של הפתרונות הקיימים? איזה שינוי התנהגותי של הצרכנים פותח דלת שהיתה סגורה?
כי בסוף, כל חדשנות מתחילה במישהו שמאמין שהבלתי אפשרי אפשרי. והיסטוריה מלמדת שלפעמים, הם צודקים.
פילוסופים כמו סוקרטס, קאנט וניטשה מהמאה ה-4 לפנה"ס ועד המאה ה-19 הדגישו את החשיבות של אמונה בדברים שנראים בלתי אפשריים כמנוע לצמיחה אישית וחברתית. הם סברו כי ספקנות ואמונה באפשרי מעודדים חדשנות ומנהיגות אמיצה. בימינו, יזמים ומנהיגים מצליחים משלבים בין אמונה באפשרי לבין אומץ לקחת סיכונים, מתוך ההכרה כי זו מפתח לשינוי משמעותי בעולם.
קראנו השבוע שחברת טופ גאם הישראלית חצתה את השווי של מיליארד שקל (1.23 מיליארד) וחלק מהמוסדיים שלה מימשו רווחים: ״בעלי מניות מובילים ביצרנית תוספי התזונה וסוכריות הגומי טופ גאם, ובהם איש העסקים מורי ארקין ודיסקונט קפיטל, הצטרפו לגל המימושים של בעלי העניין בבורסה בת"א מהעת האחרונה ומכרו מניות בהיקף של כ־110 מיליון שקל״
לפני כארבע שנים שיתף היזם של החברה חי חיון סיפור אישי מורכב: בגיל 10 התהפכו חייו, כאשר אביו נפצע קשה בתאונת עבודה, והטלטלה פירקה את המשפחה. את התיכון הוא בקושי סיים ובמשך שנים עבד במינימרקט קטן שהקים אבל רעיון מבריק אחד שהיה לו, סוכריות גומי עם תוספי תזונה.
התמלאתי בגאווה כשקראתי איך חברה שעד לפני כמה שנים קיבלה סיוע ממשלתי להקמת מפעל נוסף בשדרות הפכה לסיפור הצלחה מסחרר שרוכש חברות וצומח. היה צריך אחד שיהיה לו חזון ומשקיעים כמו AP (שבין מהשותפים נמנים חגי שטדלר וישראל שליסר) ומוסדיים אחרים שיאמינו, כי גם סוכריות יכולות להיות ממתק ״מעשיר״.
בדרך היזמית יצא לי לא פעם לשמוע את התשובה ״לא״, ״לא עכשיו״, זה מוקדם מידיי או ש"יש הרבה תחרות" ומה לא, אני מוכרח להגיד שלפעמים זה היה מוצדק ועזר לי לדייק את הרעיון, המוצר או הגישה לשוק, אבל לפעמים זה כמעט ופגע בתחושת האמונה שזה באמת אפשרי.
היו פעמים שזה היה נראה כמו באמת חסר סיכוי אבל בזכות האמונה יחד עם עבודת צוות והרבה עבודה קשה התמודדנו במצבים של גיוס, שינוי שוק ומכירה בצורה אחרת לגמרי.
כשמדברים על חברות יש הרבה דוגמאות אבל ברמה הלאומית אי אפשר שלא לציין את היזמות הגדולה ביותר של עם ישראל - הלא היא חזון ״שיבת ציון״.
רבי יצחק עראמה חי באחת הטרגדיות הנוראות של העם, גירוש ספרד. הרבה לפני פרעות ת"ח ות"ט, והמון לפני השואה. הגרוע מכל עוד היה לפנינו, ועדיין - הוא האמין שגם מה שעוד לא היה מעולם - יכול להיות.
החזון הזה, כח האמונה בעתיד הטוב יותר, זה הכוח שהוביל את העם היהודי לפרוץ אל הבלתי אפשרי, והכח הזה צריך להמשיך ולהוביל אותנו גם היום.
אז תהיו אמיצים כי לפעמים גם הבלתי אפשרי - אפשרי כי ״אם תרצו אין זו הגדה״.
זיו אלול הוא מנכ"ל חברת פארי, חברת טכנולוגיות בעולם הרפואה הדיגיטלית, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי ,ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
