באחת מפירמת רואי החשבון הגדולה בישראל, שקט, שקט מדי. המבנה המפואר והחלונות בעלי הבידוד הכפול לא מוכיחים את עצמם כנחוצים. בחוץ, נשמעות מדי פעם צעקות המוחים כנגד הרפורמה המשפטית. אך אף משקיע שאיבד את כספו, למרבה הפליאה, לא עומד שם וזועק מדם ליבו במחאה על 250,000,000 ש״ח שנעלמו כלא היו כנגד בטוחות רשלניות אותן לא ביקרה הפירמה כנטען על ידי הנאמנים, תוך שרשרת ליקויים חמורים, בחברת גיבוי אחזקות. אותה פירמה גם נתבעת בגין ליקויים חמורים בעת הנפקת אג"ח של חברת אורתם סהר מליבו שקרסה זמן קצר מאוד לאחר ההנפקה.
שני קילומטרים משם, ברחוב מונטפיורי, עוד מתעוררים אנשי הרשות לניירות ערך משנת חורף בת חמש שנים מלאות מחדלים. משרדנו, אשר מייצג מאות נושים של מייק בן ארי ("המיידוף הישראלי") מעלה תהיות קשות כיצד הרשות בהובלת ענת גואטה לא התייחסה לדגלים האדומים שהתנופפו בפרשה ומחדליה אפשרו הוצאת מאות מיליונים מכספי המשקיעים החוצה מישראל. מחדל גדול עוד יותר של הרשות לניירות ערך התרחש בשנים 2018-2019 עת אפשרה הנפקה של אג"ח זבל (אמריקאיות כביכול שכלל אינן אמריקאיות) שגרמו לאובדן 10 מיליארד ש״ח לציבור המשקיעים.

1 צפייה בגלריה
נפגעי מייק בן ארי מפגינים מול בית המשפט המחוזי בת"א
נפגעי מייק בן ארי מפגינים מול בית המשפט המחוזי בת"א
נפגעי מייק בן ארי מפגינים מול בית המשפט המחוזי בת"א
(צילום: מוטי קמחי)
ההפסדים האדירים שחוו המשקיעים וגלי הקריסות לא מדירים שינה גם ממשרדי החתמים, העומדים מאחורי גל ההנפקות הקיקיוניות שהעבירו כספי עתק מחשבונם של ישראלים שעמלו כל חייהם, לכיסם של סוחרי שלדים, יזמים זריזים, מנהלים ובעלי השליטה.
החוזה החברתי הבסיסי, בו אזרחי ישראל משקיעים סכומי עתק תחת פיקוח תיאורטי של שומרי הסף, היינו הרשות לני״ע, החתמים, הבנקאים ורואי החשבון ואלו בתמורה צריכים לדאוג לכך שכספם של המשקיעים ינווט לחברות הפועלות בתום-לב ובשקיפות להשאת רווחים עבור המשקיעים, הופר והפך לאות מתה.
אז מאיפה תבוא הישועה? שוק האקטיביזם בישראל מנומנם. המשקיעים, שבוטחים בתמימותם בשומרי הסף, התעוררו למציאות עגומה בה אף רגולטור לא באמת דואג להם והם נאלצים להיות אדונים לגורלם. הישועה תבוא רק מהחזרת הכוח לנפגעים ולבעלי מניות המיעוט בישראל. בבנייה תשתית נכונה, בשימוש נבון בכלים המשפטיים, התקשורתיים והעסקיים לכך – ניכר שהגיעה העת להתאגדות סדורה סביב רעיון מסדר של השבחה ושיקום חברות ציבוריות.
ברחבי העולם, ידועות קרנות השיקום וההשבחה של החברות הנסחרות כמקום בו מתאספים מומחי אסטרטגיה ופיתוח עסקי לצד משקיעים בהשקעות בעלות סיכון גבוה במטרה לייעל את שוק המניות. תוך שימוש בכלים תקשורתיים, משפטיים ופיננסיים מבצעים משקיעים אלה רכישות אסטרטגיות של פוזיציות נרחבות בחברות המוערכות בחסר עקב אסטרטגיית שוק וקשרי משקיעים לוקים. באמצעות הרכישה, החלפת ההנהלה, והשבחת פעילות החברות, משיגים המשקיעים בקרנות אלה מטרה כפולה: גם משיאים תשואות נאות וגם משביחים ומדייקים את שוק ההון.
אבל הישועה לא תגיע משמיים. על המשקיעים בשוק ההון בישראל לפעול באופן אקטיבי בכיוון זה. הכוח, גם אם בעלי השליטה והבנקאים לא רוצים שתדעו את זה, נמצא בידי הציבור. הדין מעגן זאת, והמציאות העסקית מעגנת זאת. לצערי רק לעיתים רחוקות יוזמים קרנות הפנסיה והמוסדיים אירועים של אקטיביזם והחלפת ההנהלה. זה לא תפקידם, לא מהם תגיע הישועה. זה הזמן של הציבור.

עו״ד מור בן שושן מובילה את מחלקת ניירות ערך ושוק ההון במשרד איתן ש. ארז ושות' ומומחית בתחום חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום חברות.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.