בתחילת השנה נכנסו לתוקפן שורת גזירות כלכליות שצפויות להשפיע על משקי הבית בישראל, כאשר אחת הבולטות בהן היא העלאת תעריפי הארנונה בשיעור של 5.29%. מדובר בהתייקרות השנתית הגבוהה ביותר מאז 2008, שתכביד על הכיס של התושבים בכל רחבי הארץ.
הארנונה היא בעצם מס שנגבה על ידי הרשויות המקומיות ומשמש למימון שירותים כמו חינוך, תחזוקה עירונית וביטחון קהילתי. הארנונה מחושבת לפי שטח הנכס (במ"ר) ומוכפלת בתעריף למ"ר, הנקבע לפי סוג הנכס והשימוש בו. לדוגמה, בית מגורים פרטי, משרד, חנות או מפעל – לכל אחד מהם תעריף שונה בהתאם לאזור המגורים והשימוש בנכס.
יש מספר קבוצות אוכלוסייה שזכאיות להנחות או פטור מתשלום הארנונה, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בתקנות ובכפוף למדיניות הרשות המקומית. בין הזכאים ניתן למצוא אזרחים ותיקים, נכים ובעלי מוגבלויות, בעלי הכנסה נמוכה, משפחות חד-הוריות, עולים חדשים, חיילים בשירות חובה, מתנדבי שירות לאומי ומקבלי קצבאות הבטחת הכנסה. בנוסף, גם משפחות מרובות ילדים זכאיות להקלות משמעותיות. לדוגמה, משפחה בת שישה ילדים או יותר עשויה לקבל הנחה ניכרת בתשלום הארנונה, בהתאם להחלטות הרשות המקומית בתחומן היא מתגוררת.
עליות הארנונה בערים המרכזיות
בתל אביב הארנונה צפויה לזנק בשיעור ממוצע של 12.39% – יותר מפי שניים מהעלייה הארצית שנקבעה בחוק, שעומדת על 5.29%. הזינוק החריג בתעריפים נובע ממספר גורמים מרכזיים: העלאת תעריפי הארנונה למימון חלקי של פרויקט המטרו, אישור חריג לשינוי תעריפים על ידי משרד הפנים, וכן חיובים רטרואקטיביים לשנת 2024. זו הסיבה שחשבונות הארנונה שחולקו לתושבים בתחילת 2025 הציגו עליות חדות, כשבדירה בשטח 62 מ"ר בדרום תל אביב נרשמה עלייה של 35% בתשלומים בתוך חודשיים בלבד.
בתל אביב-יפו, תעריף הארנונה הממוצע למגורים לשנת 2024 עמד על 66.83 ש"ח למ"ר לשנה, מהנמוכים מבין הערים הגדולות (שזה לפני העלאת התעריף לשנת 2025).
העלאת תעריפי הארנונה בתל אביב אמנם חדה ומעוררת ביקורת, אבל צריך לזכור שהיא נובעת גם מעלייה ארצית שנקבעה בחוק וגם מהצורך של העירייה לממן פרויקטים לאומיים כמו פרויקט המטרו, בעלות של מאות מיליוני שקלים. בסופו של דבר, תל אביב היא אחת הערים עם הארנונה למ"ר מהנמוכות מבין הערים הגדולות בישראל, למרות שההשקעה העירונית בתושב היא מהגבוהות במדינה. ושוב פעם, נכון, העלייה מורגשת בכיס, אבל גם את ההיבט הזה צריך להכיר.
גם בירושלים אגב, חלה עלייה חדה בתעריפי הארנונה בבניינים חדשים שנבנו החל משנת 2020, כחלק מצו חריג שאושר על ידי משרד הפנים. העלייה נעה בין 10.06% ל-132.25%, בהתאם לסוג המבנה ומיקומו בעיר. גם פה חשוב לציין כי טרם העלייה, תעריפי הארנונה בבניינים אלו היו נמוכים מאוד, וכעת הם עומדים על כ-45.61 ש"ח למ"ר – עדיין נמוך ביחס לממוצע הארצי בערים הגדולות.
ישנן גם רשויות שלא הגישו בקשות חריגות להעלאת תעריפי הארנונה מעבר לעדכון האוטומטי שנקבע בחוק. לדוגמה, פתח תקווה, ראשון לציון, קריית אונו, נתניה ונתיבות לא ביקשו העלאות נוספות.
קרן הארנונה – מה היא?
בשנת 2024 הוקמה קרן הארנונה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2023–2024, והרעיון המרכזי שלה הוא לעודד רשויות מקומיות לקדם בנייה למגורים. הקרן עובדת כך: רשויות מקומיות נדרשות להעביר אחוז מהכנסותיהן מארנונה עסקית לקרן מרכזית, וממנה הכספים מחולקים בחזרה לרשויות לפי היקפי הבנייה למגורים בתחומן.
לקרן יש שני צדדים. מצד אחד, היא עשויה לעזור לרשויות חלשות יותר, כמו לוד או דימונה, להתמודד עם האתגרים הכלכליים ולהשקיע בתשתיות ובדיור. מצד שני, רשויות חזקות כמו תל אביב-יפו, רעננה והרצליה טוענות שהן נפגעות ממנה משום שהן מעבירות כספים ללא תמורה ישירה, דבר שעלול להוביל לפגיעה בשירותים שהן מעניקות לתושבים.
קרן הארנונה מעוררת ויכוח ציבורי ער. התומכים ביוזמה מציינים שהיא עשויה לעודד את הגדלת היצע הדירות ולהפחית את מחירי הדיור בטווח הארוך. בנוסף, היא מסייעת בצמצום פערים חברתיים-כלכליים בין רשויות חזקות לחלשות. מנגד, המתנגדים טוענים שהקרן פוגעת ברשויות החזקות ומעבירה כספים ללא מענה לצרכים המקומיים שלהן. הם מדגישים שהמהלך עלול לפגוע בשירותים שמקבלות אוכלוסיות מבוססות בערים כמו תל אביב, הרצליה ורמת השרון.
דעתי (ג.נ) לגבי קרן הארנונה, שהיא לא תפתור את משבר הדיור, ואני אסביר: אחד הגורמים המרכזיים שממשיכים לתדלק את משבר הדיור הוא הביקוש המלאכותי לדיור מצד משקיעים פרטיים, המבצעים רכישות נדל"ן לצורכי השקעה ספקולטיבית ולא לדירה למגורים. משקיעים אלו שואפים להפיק רווחים מהירים מעליית מחירים, מה שמחזק את הביקוש ומונע ירידת מחירים בשוק.
בנוסף, גם הלוואות הקבלן מגבירות את יכולת הרכישה של משקי בית רבים, אך בו בזמן גם תורמות לעליית מחירים נוספת בשוק, משום שהן מאפשרות לאנשים לרכוש דירות במחירים גבוהים יותר ממה שהיו יכולים להרשות לעצמם בעבר.
לכן, כל עוד לא תתבצע התמודדות ישירה עם הגורמים הללו – כמו צמצום השקעות ספקולטיביות והקשחת תנאי המימון לרוכשים – יוזמות כמו קרן הארנונה ופרויקט מחיר למשתכן עשויות להיות מוגבלות בהשפעתן על הפחתת מחירי הדיור בישראל.
עליית תעריפי הארנונה בישראל היא תזכורת נוספת לכך שהעומס הכלכלי על משקי הבית רק הולך וגובר. עם העלאות משמעותיות בערים המרכזיות, כמו בתל אביב ובירושלים, וללא הקלות צפויות באופק – הכיס שלנו ממשיך לספוג מכה אחר מכה. בשורה התחתונה, חשוב להבין שהמדינה והרשויות המקומיות לא יחשבו בשבילנו איך להקל על ההוצאות או להגדיל את ההכנסות שלנו. אם לא נדאג לנהל את הכסף שלנו בחוכמה ולהשקיע אותו כך שיעבוד עבורנו – נישאר מאחור. האחריות על היציבות הפיננסית שלנו נמצאת בידיים שלנו בלבד, ודווקא בתקופות של עליות מחירים חשוב לפעול בצורה יזומה ולוודא שאנחנו עושים את המקסימום כדי שהכסף לא רק ישכב בעובר ושב – אלא יצמח ויבטיח לנו עתיד כלכלי בטוח יותר.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
