לפי סקירה כלכלית עדכנית של אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, בנק ישראל צפוי להתחיל להוריד את הריבית כבר בספטמבר, עם יעד של 3.25% תוך 12 חודשים. אך מאחורי ההערכה הזו מסתתרת תמונה מורכבת יותר, שמעידה כי ייתכן והורדת הריבית תהיה עמוקה אף יותר מהתחזית הנוכחית – בין היתר בגלל השקל החזק, תמחור יתר של ריבית הסיום בשוק, ושחיקת הציפיות לאינפלציה.
הורדת ריבית כבר מגולמת – אבל השוק טועה בהערכת הרמה הסופית
שוק האג"ח המקומי רשם ירידת תשואות חדה בשבועיים האחרונים, בעיקר עקב הערכות לירידת ריבית, ירידת פרמיית הסיכון בעקבות המלחמה באיראן ועל רקע מגמת ירידה בתשואות האמריקאיות. לפי מיטב, הורדת ריבית של כ־0.8% בשנה הקרובה כבר מתומחרת במידה רבה באג"ח – אך התחזית של השוק לריבית "סופית" של 3.6% נחשבת לגבוהה באופן חריג.
הפער בין התחזית הזו לבין הריבית הממוצעת שהייתה נהוגה בישראל בעשור האחרון (2015–2025) עומד על 2.3% – הפער הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות. לפי מיטב, זהו תמחור-יתר של פרמיית הסיכון, שאינו מוצדק לאור הרקע הכלכלי הנוכחי.
השקל מכביד על היכולת להותיר ריבית גבוהה
התחזקות השקל – שמקורו בירידה בפרמיית הסיכון, עודף בחשבון השוטף, וסיכוי לעלייה מחודשת בדירוג האשראי – תורמת גם היא ללחץ על בנק ישראל להפחית ריבית. ככל שהשקל מתחזק, קשה יותר לבנק ישראל להצדיק מדיניות מוניטרית הדוקה. בדומה למה שקרה בין 2015 ל־2021, אז נמנעה העלאת ריבית למרות אינפלציה וצמיחה יציבה, גם כעת עשוי המטבע החזק להוביל למדיניות מקלה יותר.
תחזית מאקרו: אינפלציה תחת שליטה, צמיחה מתונה
הסקירה מעריכה כי האינפלציה ב־12 החודשים הקרובים תעמוד על 2.5% בלבד – בתוך גבולות היעד של בנק ישראל. מדדי יוני עד אוגוסט צפויים להיות חיוביים אך מתונים: 0.1% ביוני ו־0.5% ביולי ואוגוסט. כל אלו מחזקים את התחזית להפחתת ריבית כבר בסתיו הקרוב, במיוחד לאור החשש שהצריכה הפרטית לא תתאושש באופן מהותי.
השפעות על השוק: מי ירוויח ומי יפסיד
במיטב מציינים כי ריבית נמוכה ושקל חזק צפויים להשפיע על כלל השוק:
השפעה חיובית: על שוק המניות, הנדל"ן, חברות יבואניות וסקטורים תלויי-צריכה.
השפעה שלילית: על הבנקים (שנהנים מסביבת ריבית גבוהה) ועל חברות יצוא, כולל יצואני שירותים.
בעולם: האטה בארה״ב, התאוששות באירופה
בארה"ב, נמשכת ההאטה בפעילות הכלכלית, במיוחד בצריכה הפרטית ובשוק הנדל"ן. הרפורמות המוצעות במס והסכמי הסחר לא צפויים לשנות את המגמה בטווח הקצר, וה־FED עשוי להיאלץ להגיב בהפחתות ריבית. לעומת זאת, באירופה נרשמת התאוששות מתונה, במיוחד בגרמניה וצרפת, עם עלייה במדדי מנהלי הרכש ובייצור התעשייתי.
שורה תחתונה
למרות שהתשואות הארוכות באג"ח ירדו, במיטב סבורים שעדיין יש פוטנציאל להמשך ירידות – בעיקר אם יתכנס תמחור היתר של ריבית הסיום בישראל לרמות סבירות יותר. ככל שבנק ישראל יאחר בהורדת הריבית, כך גוברים הסיכויים שהמהלך יהיה חד יותר בהמשך. במילים אחרות: הריבית לא רק תרד – היא עשויה לצלול.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
