הרבה דובר על הביצועים החיוביים של הבורסה הישראלית ב-2025 לעומת השווקים הגלובליים.
כדי להבין את מה שקרה בשנה האחרונה בבורסה בתל אביב, אנחנו צריכים לחזור אחורה בזמן למסע שעבר על המשקיע הישראלי בחמש השנים האחרונות.
העשור נפתח בסערה עם הקורונה, המשיך לשיאים של 2021 ואז צלל לתהום של חוסר ודאות בין השנים 2022 ל-2024. תקופה שבה הריבית זינקה, האינפלציה הרימה ראש וישראל התמודדה עם קרע פנימי סביב הרפורמה ועם מלחמה קשה שפרצה באוקטובר. אבל דווקא מתוך הקושי הזה צמחה שנת 2025 כשנת מפנה.
אם יש אינדיקטור אחד שזועק "הכסף חזר הביתה" חזק יותר מכל גרף אחר, זהו שוק ההנפקות (IPO). אחרי שנים שבהן המסכים באחוזת בית היו יבשים מסחורה חדשה, שנת 2025 מסתמנת כשנת מפנה היסטורית. זה לא רק עניין של כמות, אלא של שינוי ב-DNA של השוק. ממשקיעים שרדפו אחרי חלומות טכנולוגיים, לשוק שצמא לחברות "ברזלים", מזון וביטחון. בכתבה זו הזה נפרק את המגמה לגורמים, ונבדוק במספרים, מי באמת עשה כסף בגל הנוכחי?
מה זו הנפקה (IPO)?
לפני שנצלול לנתונים, בואו נבין את המנגנון. הנפקה ראשונית לציבור (Initial Public Offering) היא הרגע שבו חברה פרטית הופכת לציבורית. היא למעשה מציעה למכירה חלק מהבעלות בה (מניות) לציבור הרחב בבורסה. עבור החברה, זהו לרוב "כרטיס כניסה לליגה של הגדולים" ואמצעי לגיוס הון משמעותי להתרחבות וצמיחה. עבור בעלי השליטה הקיימים, זו לעיתים הזדמנות ל"אקזיט" (מכירת חלקם וקבלת מזומן). עבורנו המשקיעים? זו הזדמנות להיכנס כשותפים בחברות חדשות. אבל מתי מנפיקים? התשובה הצינית והנכונה היא: כשאפשר לקבל את המחיר הגבוה ביותר. קיים מתאם מובהק בין גאות בשווקים לבין גל הנפקות. כשהמדדים בשיא, כפי שראינו השנה במדדי ת"א 35, ת"א 90 ות"א 125, המשקיעים מרגישים בטוחים יותר, התיאבון לסיכון נפתח, והחתמים מזהים את "חלון ההזדמנויות" להביא סחורה חדשה.
הלקח של 2021
המסע שלנו מתחיל בשיא, שנת 2021 תיזכר כשנת "הכסף הזול". הריבית האפסית וההתאוששות מהקורונה שלחו את השווקים לשיאים דמיוניים. הנתונים מאותה שנה מספרים הכל. ב-2021 לבדה הונפקו בתל אביב 93 חברות שגייסו סכום עתק של 10.4 מיליארד שקלים. באותה תקופה הבורסה בתל אביב חוותה "בהלת הייטק". יותר מ-50% מהחברות החדשות הגיעו מתחום הטכנולוגיה. האווירה בישראל הושפעה ישירות ממה שקרה בארה"ב, שם חברות טכנולוגיה ישראליות כמו אוטונומו (OTMO), אינוביז (INVZ) ואיירון סורס (IS) הונפקו או מוזגו ל-SPAC (חברת "שלד" ללא פעילות עסקית) בשוויים דמיוניים, רק כדי להתרסק בעשרות אחוזים זמן קצר לאחר מכן. הרוח הזו נשבה גם בתל אביב. משקיעים קנו מניות של חברות מפסידות, חברות "חלום" ללא הכנסות, מתוך אמונה שהצמיחה תגיע. הסוף היה כואב כשהריבית עלתה החלום התנפץ, ורבות מהחברות הללו איבדו את רוב ערכן. חברות מוכרות כמו טרמינל איקס, אתר הקניות המוכר ששווי שוק החברה ירד ב50% מאז ההנפקה, חברת בי קיור שמייצרת מכשירי לייזר להקלה בכאב, שווי השוק שלה ירד ב95%, מה שהשאיר משקיעים רבים עם הפסדים כבדים וטראומה שצרבה את השוק.
אנטומיה של קיפאון: מה באמת קרה ב-2022-2024?
כאן נדרשת הרחבה, כי התקופה הזו היא המפתח להבנת חזרת ההנפקות לישראל. מה שראינו בשלוש השנים האחרונות לא היה סתם האטה, אלא קיפאון מוחלט. עליית הריבית האגרסיבית ייקרה את הכסף והפכה את המזומן לנכס יקר. לזה הצטרפה אי-הוודאות הפנימית בישראל ולבסוף המלחמה. השוק הגיב בבלימת חירום מוחלטת. הנתונים מספרים סיפור של שוק שנכנס למגננה.
הלם הריבית (2022): זה התחיל עם הכלכלה. האינפלציה שהרימה ראש, שעמדה על 5.3%, חייבה את הבנקים המרכזיים להעלות ריבית באגרסיביות. הכסף הפך ליקר, והמשקיעים הפסיקו לממן חלומות. כבר ב-2022 ראינו את הברקס הראשון, כשמספר ההנפקות צנח ל-13 בלבד.
הקרע הפנימי והרפורמה המשפטית (2023): אבל המכה האמיתית לשוק המקומי הגיעה ב-2023. קידום הרפורמה המשפטית, יצר משבר אמון חריף וחסר תקדים. השוק שונא אי-ודאות יותר מכל דבר אחר, והחשש מפגיעה במוסדות המדינה ובדירוג האשראי גרם למשקיעים הזרים לברוח ולמוסדיים הישראלים לשבת על הגדר. התוצאה הייתה שיתוק מוחלט: שנת 2023 תיזכר כשנת השפל של הבורסה, עם הנפקה אחת בודדת (חברת זפירוס) בכל השנה.
המלחמה (סוף 2023-2024): לתוך השבר הפנימי הזה פרצה המלחמה באוקטובר 23'. הסיכון הביטחוני זינק, והבורסה נשארה מאחור בזמן שהעולם טס קדימה. בנוסף הרבה משקיעים זרים מכרו מניות בבורסה בתל אביב בהיקפים גבוהים של כ-9 מיליארד שקל בעקבות חוסר היציבות הגיאופוליטית.
שנת 2024 עוד ניסתה להתאושש, אבל הצליחה להביא רק 5 חברות חדשות לבורסה (כמו מיטב טרייד ועמרם אברהם), וגם הן היו לרוב חברות מבוססות מאוד או חברות-בנות של תאגידים קיימים.
מדוע זה קרה? השילוב הקטלני של עליית הריבית העולמית (שייקרה את הכסף), האינפלציה, וכמובן המלחמה ואי-הוודאות הגיאופוליטית בישראל, גרם למשקיעים לסגור את הארנקים. כשהשוק יורד והסנטימנט שלילי, שווי החברות מתכווץ. בעלי שליטה העדיפו שלא למכור את החברות שלהם במחירי רצפה, והמוסדיים מצדם, בצל חוסר הוודאות הביטחוני, לא היו מוכנים לקחת סיכונים על סחורה חדשה. הקיפאון הזה יצר "לחץ" בצנרת חברות איכותיות שרצו להנפיק ונאלצו להמתין, מה שיצר את הביקוש המתפרץ שאנו רואים כעת ב-2025.
השינוי הסקטוריאלי: מצמיחה וחלומות לדפנסיביות ונדל"ן
ההבדל הדרמטי ביותר בין הגל הנוכחי לזה של 2021 הוא בזהות החברות. ב-2021 מילת הקסם הייתה "צמיחה" (Growth) משקיעים חיפשו את הסטארט-אפ הבא, את הטכנולוגיה שתשנה את העולם, והיו מוכנים לספוג הפסדים בהווה למען רווחים בעתיד. ב-2025, התמונה הפוכה. הכסף זורם לסקטורים דפנסיביים. המשקיעים מחפשים חברות מבוססות, תזרים וביטחון. כאשר ההנפקות התאפיינו בתחומים כמו נדלן מניב, ביטחון, מזון וקמעונאות.
המשקיעים למדו את הלקח, הם מעדיפים חברה יציבה היום, על פני חברה שמבטיחה לשנות את העולם בעוד עשור.
הפער במספרים: למה ב-2021 גייסו 10 מיליארד וב-2025 רק 3.8 מיליארד?
כשמסתכלים על השורה התחתונה, ב-2021 גויסו כ-10.4 מיליארד שקלים, בעוד ב-2025 (עד נובמבר) הסכום עומד על כ-3.8 מיליארד שקלים "בלבד", למרות שהשוק בשיא. הסיבה לכך נעוצה בשינוי כללי המשחק. ב-2021, האופוריה אפשרה ל-93 חברות להיכנס, רבות מהן בשוויים מנופחים, מה שניפח מלאכותית את סך הגיוסים. לעומת זאת, ב-2025 המשוואה התהפכה המשקיעים דורשים ומקבלים "הנחות" משמעותיות בשווי (Haircuts) כתנאי לכניסה. רוב ההנפקות האחרונות הושלמו לפי שווי נמוך בעשרות אחוזים ממה שבעלי השליטה קיוו לקבל. התוצאה היא שוק בריא יותר, פחות כסף יוצא מהכיס של הציבור על כל מניה, והכסף שנכנס משמש פעמים רבות לצמיחה בתוך החברה ולא רק לאקזיט של הבעלים.
מבחן התוצאה: המספרים לא משקרים
הסלקטיביות והמחירים השפויים יותר הוכיחו את עצמם. בחינה מעמיקה מראה ש-13 מתוך כ-18 המצטרפות החדשות הניבו תשואה חיובית למשקיעים.
בראש הרשימה מככבת חברת הביטחון אר פי אופטיקל, שהפכה לחביבת המשקיעים עם תשואה פנומנלית של 100% מאז ההנפקה. גזרת המזון רותחת במיוחד עם חברת בלדי הוכיחה שהתיאבון של השוק בריא עם זינוק של 82%, ואליה מצטרפת כעת סוגת, שהשלימה IPO מוצלח בתחילת החודש, לפי שווי של כ-1.2 מיליארד שקל לאחר הכסף. החברה נהנתה מביקושי ענק של כ-700 מיליון שקל, מה שאפשר לה להגדיל את הגיוס ב-20% לכ-360 מיליון שקל תמורת כ-29% ממניותיה.
בצד הכבד של המשקל, יבואנית הרכב יוניברסל (3.4 מיליארד שקל) רשמה עלייה סולידית של 16%, אך התמונה אינה ורודה לכולם: בקצה האדום בולטת אקסון ויז'ן שאיבדה כמעט מחצית מערכה (43%-), ואחריה חברת הנדל"ן אנשי העיר שנחתכה ב-30%. סקטור הנדל"ן עצמו מציג תמונה מבלבלת: בעוד שחברות כמו מגידו (41%+) ושובל (33%+) רשמו עליות נאות, אחרות כמו יסודות איתנים ויעז נסחרות בתשואה שלילית.
במבט קדימה
התיאבון המחודש שנפתח ב-2025 אינו מעיד רק על תיקון טכני לאחר שנות הקיפאון, אלא על שינוי עומק ב-DNA של הבורסה המקומית. אם שנת 2021 הייתה שנת ה"חלומות וההבטחות", שנת 2026 מסתמנת כשנת ה"תכלית והברזלים", שבה השוק חוזר לתפקידו הקלאסי כראי של הכלכלה הריאלית.
הצנרת המתמלאת בענקיות בענקיות משק כמו תנובה, תדהר ורמי לוי נדל"ן, אליהן אגב צפויה להצטרף ב-2026 גם חברת המערכות הביטחוניות בגירה, מלמדת כי המשקיעים המוסדיים והפרטיים כאחד החליפו את הריצה אחר פנטזיות צמיחה בחיפוש אחר "עוגנים" יציבים, תזרים מזומנים מוכח ומחירים שפויים. זהו שוק בוגר, סלקטיבי ומפוכח יותר, שבו "דיסקאונט" בכניסה הוא תנאי הכרחי ולא המלצה. כל עוד הריבית והמצב הביטחוני לא יטרפו את הקלפים, הבורסה בתל אביב צפויה להמשיך ולבצר את מעמדה כאלטרנטיבת השקעה סולידית ורווחית, המוכיחה שהכסף לא רק "חזר הביתה" אלא חזר כדי להישאר בחברות המהוות את עמוד השדרה של המשק הישראלי.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כתב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
