בקיץ האחרון קרה משהו חריג במדינת וירג׳יניה. לא תקלה, לא סופה, ולא עומס חום יוצא דופן. פשוט חוסר בחשמל. כמה פרויקטים של דאטה סנטרים, שכבר קיבלו מימון, קרקע והזמנות ציוד, נתקעו בשלב הכי בסיסי, חיבור לרשת. חברות ענק שהתרגלו לחשוב על בינה מלאכותית במונחים של שרתים, מודלים וכוח מחשוב, גילו לפתע שהבעיה האמיתית שלהן הרבה יותר פשוטה והרבה יותר קשה לפתרון, אין מספיק תשתית חשמל זמינה בקצב שבו הן רוצות לגדול. זה לא היה אירוע חד פעמי, אלא סימפטום. וברגעים כאלה, חברות כמו Eaton עוברות מלהיות שחקניות שקטות ברקע לשמות שהשוק מתחיל לשים לב אליהם.
בעולם שבו כולם מדברים על בינה מלאכותית שבבים, ענן ותוכנה, החברה מייצגת משהו אחר לגמרי, את העולם הפיזי שמחזיק את המהפכה הדיגיטלית. היא לא בונה מודלים, לא מפתחת אלגוריתמים, ולא מייצרת GPU. היא עושה משהו הרבה פחות סקסי והרבה יותר קריטי, היא דואגת שהחשמל יגיע, יתחלק, יישמר, ויזרום בלי ליפול. לוחות חלוקה switchgear מערכות הגנה, ניהול עומסים, המרות מתח , busways , פתרונות בקרה, ובשנים האחרונות גם חיבור עמוק יותר לעולמות הקירור. אלו רכיבים שלא זוכים לכותרות, אבל בלי הם, הדאטה סנטר פשוט לא עובד. ככל שהבינה המלאכותית מתקדמת, הצפיפות עולה, ההספקים מזנקים, והדרישות לאמינות הופכות קיצוניות יותר, כך התשתית החשמלית הופכת להיות לא רק רכיב חובה, אלא צוואר הבקבוק.
העניין ב Eaton- הוא לא רק שהיא נמצאת במקום הנכון, אלא שהיא נמצאת שם עם קנה מידה, ניסיון וסל פתרונות רחב. בשונה מספקים קטנים שמתמחים בנישה אחת ,Eaton מסוגלת לספק ללקוח כמעט את כל שכבת החשמל הפנימית של אתר, מהכניסה מהרשת ועד לנקודת הצריכה. בעולם של דאטה סנטרים גדולים, זה יתרון אדיר. לקוחות מעדיפים לעבוד עם ספק שמבין את המערכת כולה, שמסוגל לתכנן, לייצר ולספק בקנה מידה, ושיש לו גב פיננסי להתמודד עם פרויקטים של מיליארדים. זו אחת הסיבות שהחברה רואה בשנה האחרונה זינוק חריג בהזמנות מהתחום הזה, לא עלייה הדרגתית, אלא קפיצה שמעידה על שינוי מבני בביקוש.
כדי להבין למה זה קורה עכשיו, צריך להרחיב את המבט למאקרו. במשך יותר מעשור, הביקוש לחשמל בארה״ב ובאירופה היה כמעט שטוח. התייעלות אנרגטית קיזזה צמיחה, והתשתיות לא נדרשו להתרחב בקצב מהיר. זה משתנה. בינה מלאכותית, דאטה סנטרים, חישמול התחבורה, ומעבר רחב יותר לכלכלה חשמלית, מחזירים את הביקוש לחשמל לקדמת הבמה. אבל רשת החשמל היא מערכת איטית. לוקח שנים להקים תחנות משנה, להרחיב קווי הולכה, לאשר פרויקטים, ולבנות מפעלים לציוד כבד. הפער בין קצב הביקוש לבין קצב ההיצע יוצר צווארי בקבוק, ודווקא שם נוצר הערך לחברות שיודעות לספק ציוד קריטי וליהנות מהשקעות חירום.
זה הרקע להשוואה שחוזרת שוב ושוב ,Eaton כ״NVIDIA של התשתיות״. ההשוואה מפתה, כי כמו NVIDIA גם Eaton נהנית מגל השקעות שהיא לא יצרה, וגם היא ממוקמת בלב השרשרת. אבל ההבדל הוא שהיא חברה תעשייתית, לא חברת טכנולוגיה טהורה. היא פועלת בעולם של חומרי גלם, עובדים, פרויקטים, רגולציה ושרשרת אספקה. המרווחים שלה גבוהים יחסית לעולם התעשייה, אבל הם לא עולים בחדות. מי שמצפה כאן להכפלת רווחים בקצב של חברת שבבים עלול להתאכזב. מי שמבין שהוא קונה מנוע צמיחה תשתיתי, עם נראות ארוכה ויציבות יחסית, מבין את הסיפור נכון יותר.
וזה מביא אותנו לשאלה הכואבת של כל משקיע, המחיר. Eaton נסחרת היום בפרמיה ברורה לעומת העבר שלה. השוק כבר לא רואה בה רק חברת תעשייה איכותית, אלא נכס תשתיתי שמחובר לבינה מלאכותית. המכפיל משקף ציפייה שהביקוש מדאטה סנטרים לא ייעלם אחרי גל אחד, אלא יימשך שנים קדימה. מצד שני, התחזיות הרשמיות של החברה עדיין מדברות בשפה זהירה יחסית, צמיחה חד ספרתית גבוהה, מרווחים יציבים, לא מהפכה בשורת הרווח. הפער הזה יוצר מתח. אם הביקוש ימשיך להאיץ והחברה תתחיל להעלות תחזיות, המחיר הנוכחי יכול להיראות סביר בדיעבד. אם נראה האטה, עיכובים בפרויקטים, או שחיקה זמנית ברווחיות בגלל השקעות בקיבולת, הפרמיה יכולה להרגיש כבדה.
אחד המהלכים המעניינים בסיפור הוא הכניסה העמוקה יותר לעולמות הקירור. בדאטה סנטרים של AI חשמל וקירור הם שני צדדים של אותו מטבע. ככל שההספק עולה, כך החום הופך לבעיה מרכזית. Eaton מבינה שכדי להעמיק את האחיזה בלקוח, היא צריכה להיות חלק מהפתרון הכולל, לא רק ספקית של צד אחד במשוואה. זה מהלך אסטרטגי חכם, שמגדיל את חלקה בתקציב הפרויקט ומחזק קשרים ארוכי טווח. אבל זה גם מעלה סיכונים, רכישות גדולות, אינטגרציה, והשקעות שמכבידות על השורה התחתונה בטווח הקצר. כאן שוב חוזרת שאלת התזמון, האם השוק נותן לחברה מספיק זמן לבצע, או שהוא מצפה לתוצאות מידיות.
ברקע מרחפת גם שאלת הרגולציה והקהילות המקומיות. יותר ויותר אזורים בארה״ב מתחילים לשאול שאלות על ריכוז דאטה סנטרים, על עומסי חשמל, על שימוש במים ועל השפעה סביבתית. זה לא מבטל את הביקוש, אבל זה מאט אותו. פרויקטים נדחים, לוחות זמנים זזים, והכנסות שמתוכננות לרבעון מסוים יכולות להידחות לרבעון הבא. למשקיע זה חשוב, כי שוק ההון מתגמל קצב. Eaton יכולה להמשיך להיות מנצחת בטווח הארוך, ועדיין לחוות תנודתיות בטווח הקצר.
אז האם Eaton יקרה או זולה. התשובה תלויה במה שמחפשים. זו לא מניית ערך קלאסית עם דיסקאונט ברור, אבל גם לא מניית הייפ ריקה מתוכן. זו חברה שיושבת על בעיה אמיתית של הכלכלה הדיגיטלית, בעיה שלא נפתרת מהר, וכנראה רק מחמירה ככל שה-AI גדל. מי שמאמין שהעולם ימשיך להשקיע בדאטה סנטרים בקצב גבוה, ושהחשמל יהיה אחד המגבלות המרכזיות של הצמיחה הזו, יכול לראות ב-Eaton חשיפה חכמה, פחות תנודתית משבבים, עם נראות טובה יחסית. מי שמחפש הפתעות חדות או כניסה במחיר מציאה, צריך להיות מודע לכך שהשוק כבר מבין את הסיפור.
בסופו של דבר ,Eaton היא תזכורת לכך שמהפכות טכנולוגיות לא קורות רק בקוד, הן קורות בכבלים, בלוחות, בתחנות משנה ובמפעלים. הבינה המלאכותית אולי חיה בענן, אבל היא נשענת על תשתית מאוד כבדה על הקרקע. מי ששולט בתשתית הזו, שולט בקצב. השאלה למשקיעים היא לא אם Eaton נמצאת במקום הנכון, אלא אם המחיר שבו היא נסחרת היום משאיר מספיק מקום לטעויות, לעיכובים, ולדרך הארוכה שבה מהפכות כאלה תמיד מתקדמות.
הכותב הוא מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות אם אס רוק
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
