אחת הטעויות היקרות ביותר בעולם הניהול איננה טעות באסטרטגיה, במוצר או בביצוע. היא מתרחשת הרבה קודם, בשלב שבו המידע מגיע למקבלי ההחלטות. לכאורה הכול עובד כשורה: הנתונים נאספו, הדוחות נכתבו, המצגות הוכנו והמנהלים מתיישבים סביב השולחן כדי לקבל החלטה. אלא שבדרך קרה משהו קטן. העובדות התערבבו בפרשנות. וכאשר זה קורה, קבלת ההחלטות משתנה מן היסוד.

פרשת המרגלים מציגה את אחת הדוגמאות המרתקות ביותר לכשל מנהיגותי מן הסוג הזה. רבי יצחק עראמה, בעל עקדת יצחק, מסביר שהמרגלים לא חטאו בכך שסיפרו על קשיים אמיתיים. הערים אכן היו בצורות, העמים היו חזקים והאתגר היה גדול. גם לא הייתה בעיה בכך שהציגו תמונה מורכבת. הבעיה החלה ברגע שבו הם חדלו מלמלא את תפקידם המקורי.
משה שלח אותם לאסוף מידע. הוא ביקש להבין את המציאות. במונחים מודרניים, הם נשלחו לשמש יחידת מודיעין ולא ועדת השקעות. אלא שבשלב מסוים המרגלים עברו מתיאור הנתונים למתן פרשנות על משמעותם.
המילה “אפס” – שמשמעותה כאן “אבל” – שינתה הכול: הארץ טובה, אפס כי עז העם.

לכאורה מדובר במילה אחת בלבד. בפועל, זו הייתה נקודת המפנה. כאן בדיוק, מסביר רבי יצחק עראמה, טמון שורש הכשל. כל עוד המרגל ממלא את שליחותו ומתאר את מה שראה, הוא משרת את מקבל ההחלטה. אולם ברגע שהוא מתחיל להסביר מה צריך לעשות עם המידע שאסף, הוא מחליף את שולחו. הוא כבר אינו עיניו של המנהיג אלא קול נוסף בדיון. לכאורה מדובר בהבדל קטן, אך למעשה זהו מעבר חד בין תיאור המציאות לבין ניסיון לעצב אותה.

רבי יצחק עראמה אינו מותח ביקורת על המידע שהביאו המרגלים אלא על התפקיד שנטלו לעצמם. משה לא ביקש מהם להכריע אם להיכנס לארץ אלא להבין אותה. מרגע שהפכו ממוסרי מידע למעצבי מדיניות, נפגעה יכולתה של ההנהגה לראות את המציאות באופן נקי. זהו לקח שמנהלים רבים מכירים היטב: ככל שהמידע עובר יותר ידיים, כך גדל הפיתוי להוסיף לו גם את המסקנה.

העיקרון הזה רלוונטי היום יותר מאי פעם. בארגונים מודרניים זורם מידע ללא הפסקה: דוחות, מצגות, סקרי שוק, תחזיות ומדדי ביצוע. הבעיה אינה בדרך כלל מחסור במידע, אלא העובדה שהמידע מגיע כשהוא כבר עטוף במשמעות. הנתונים עצמם נכונים, העובדות מדויקות, אך אליהן מצטרפים החששות, ההעדפות והמסקנות של מי שאסף אותן. במצב כזה קשה לדעת היכן מסתיימת המציאות והיכן מתחילה הפרשנות.

הפילוסוף עמנואל קאנט עסק בדיוק בנקודה הזאת כאשר הבחין בין המציאות עצמה לבין הדרך שבה בני אדם תופסים אותה. האדם, לטענתו, אינו פוגש את העולם כפי שהוא אלא דרך מערכת של פרשנויות, הנחות מוקדמות ומסננים מחשבתיים. ככל שאדם בטוח יותר שהוא מציג “רק עובדות”, כך גדל הסיכוי שהוא למעשה מציג את הדרך שבה בחר להבין אותן.

גם אריסטו, שאותו מרבה בעל העקדה לצטט במקומות שונים, ראה ביכולת השיפוט את אחת המעלות החשובות ביותר של מנהיג. בעיניו, חכמה מעשית איננה רק לדעת מה נכון לעשות, אלא קודם כול להבין את המציאות באופן מדויק לפני שממהרים להסיק ממנה מסקנות. מנהיגות מתחילה בבהירות.

לאורך השנים גיליתי שגם בארגונים בריאים ומנוהלים היטב הגבול בין מידע לפרשנות נוטה להיטשטש. בתהליכי גיוס הון, ברכישות, בדיוני אסטרטגיה ובישיבות הנהלה, אנשים מציגים נתונים ובאותה נשימה גם את המסקנה שאליה הגיעו. לא מתוך כוונה להטעות, אלא משום שכך התפתחה התרבות הארגונית.
בדיעבד, אני יודע שלא תמיד הקפדתי להגדיר את ההבחנה הזאת מספיק ברור. בשם העצמת מנהלים ומתן עצמאות, אפשרתי לא פעם לערבב בין שיקוף המציאות לבין המלצה אופרטיבית. כאשר לא מגדירים מראש מה מבקשים לקבל – מידע, ניתוח או המלצה – אין סיבה להיות מופתעים מכך שהכול מגיע יחד.

השבוע פורסמו הערכות שונות סביב מניית נופר אנרגיה והפוטנציאל העתידי שלה. העלייה במחיר המניה היא עובדה. ההערכה שקיים עדיין פוטנציאל משמעותי לעליות נוספות היא כבר פרשנות. אין בכך פסול, כל עוד ברור לקורא היכן מסתיים הדיווח ומתחילה ההערכה. למעשה, ההבחנה הזאת היא שמאפשרת לקבל החלטות מושכלות.

בשיר “בלי מסכות” כתבתי:
“יש בי סודות בלי חשבונות
יש לי כוחות חבויים שמבקשים לעלות ולגלות”

אולי זו גם המשימה של מנהיגות. להסיר את המסכות מהמידע. לאפשר לעובדות לעלות כפי שהן, לפני שהן נצבעות בפחדים, בהעדפות ובמסקנות מוקדמות.
מנהיגים גדולים אינם מחפשים רק תשובות טובות יותר. הם מקפידים קודם כול לקבל תמונה נקייה יותר של המציאות. הם יודעים שהחלטה איכותית מתחילה בהפרדה ברורה בין מה שראינו לבין מה שאנחנו חושבים על מה שראינו.
כי בסופו של דבר, לא מעט כישלונות ניהוליים אינם מתחילים במחסור במידע. הם מתחילים ברגע שבו הפרשנות מתחפשת לעובדה – ואף אחד כבר לא מבחין ביניהן.

זיו אלול הוא שותף בקרן הון סיכון BGV, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי, ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.