ניתן לומר כי אחד הנושאים המדוברים ביותר בישראל, הוא יוקר המחייה שהולך ומתגבר וממשיך להכביד על הצרכן בקצה.
יוקר המחיה בישראל אינו מתבטא רק במספרים היבשים של מדד המחירים לצרכן. הוא מורגש בכל קופה בסופר, שם אריזות קטנות יותר נמכרות לעתים במחיר גבוה יותר, תופעה המוכרת כשרינקפלציה.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחירי המזון רשמו עלייה של 4.1% בשנה, אך ניתוח הוצאות כרטיסי אשראי מצביע על עלייה שהגיעה ל10% בחשבון בסופר . במבט ארוך טווח המחיר המצטבר כבד עוד יותר, מדובר על עלייה של 20% בשש שנים .
מול המגמה הזו קם מיזם החישוק, חנות מקוונת שמבוססת על רווחיות נמוכה ועל שקיפות מוחלטת, ושואפת להחזיר לצרכן הישראלי את השליטה בסל הקניות.
גם ברגעי חירום, הקניות לא עוצרות, הן פשוט משנות כיוון. בסוף השבוע הראשון של מבצע "עם כלביא", ההוצאות באשראי צנחו ב11.9%, אך רשתות המזון דווקא רשמו חגיגה, זינוק של 55.3% ברכישות, שהסתכמו ב422 מיליון שקל ביומיים בלבד, לעומת 271 מיליון בסופ"ש הקודם. כשהציבור נכנס למקלטים, הוא גם הצטייד. ההעדפות הצרכניות זזו בבת אחת מהלבשה וריהוט (שירדו ב75% ו69%) למוצרי מזון, קצביות ודגים, שעלו ב3.5%. זו לא רק תגובת חרדה, אלא הוכחה לכוח העצום של רשתות המזון בישראל, שמצליחות להרוויח גם כאשר שאר המשק נכנס לקיפאון.
בתמונה הבאה אפשר לראות את התשואה של שתי רשתות גדולות למזון בארץ ישראל. חברה רמי לוי וסופר סל . שימו לב לעליה חדה ב-12 ליוני, הלילה של מבצע ״עם כלביא״.
בנוסף מדד ת״א רשתות שיווק עלה ב6% מתחילת חודש.
אבל דווקא במצבים כאלה, כשההוצאות שלנו מתמקדות בדברים הכי בסיסיים, חשוב לעצור ולשאול, האם באמת אין לנו ברירה? גם כשנדמה שרק הרשתות הגדולות מצליחות לספק מענה, יש חלופות שצומחות מהצד ומציעות מודל אחר לגמרי, אמנם הן לא חברות ציבוריות אז הן פחות מתוקשרות ולכן אני כאן! מיזמים כמו ״החישוק״ מזכירים לנו שלא תמיד חייבים לשלם ביוקר אפילו כשמדובר בקניות לשעת חירום.
הריכוזיות בשוק הקמעונאות
שוק הקמעונאות הישראלי מרוכז במידה חריגה. חמש הרשתות הגדולות, בראשן שופרסל ורמי לוי, אחראיות לכ- 75% ממכירות המזון ומוצרי הצריכה,
שופרסל, לבדה, סיימה את 2024 עם רווח נקי של 665 מיליון ש״ח על הכנסות של כ-15.6 מיליארד, שיעור רווח גולמי של 28% ושיפור חד במרווח התפעולי
גם רמי לוי הציג רווח נקי של 259 מיליון ש״ח על מכירות של 7.38 מיליארד, עלייה של 26% בשורה התחתונה.
חשוב לזכור שהריכוזיות אינה נעצרת כאן, גם בצד הספקים נשלט שוק המזון בידי קומץ שחקנים חזקים. דוח מבקר המדינה האחרון מראה כי חמשת הספקים הגדולים: תנובה, שטראוס, אסם,נסטלה, ויוניליוור, החזיקו ב- 37.5% ממכירות כל שוק המזון ב-2022, לעומת 42.7 % ב-2017. בעת שמחשבים גם מותגים פרטיים ויבואני-בית, חלקם מזנק ל-44.5 % – כמעט מחצית מהמדפים בסופר
אם מרחיבים את המבט לעשירייה הראשונה, מתברר כי בשנים 2018-2022 עשרת הספקים הגדולים החזיקו בממוצע בכ-53 % מן המכירות, והספק המוביל לבדו נהנה מכ-11% נתח שוק. בכך הם חוצים את רף 50% שקבע חוק המזון כמגבלת־מדף לספקים “גדולים מאוד”.
הכוח הזה מתורגם גם לשורת הרווח. סקירת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר העלתה כי ב-2020 רשמו עשרת היבואנים הפרטיים הגדולים שיעור רווח נקי של 13.7% או כ-570 מיליון ש״ח לפני מס, רמה חריגה לענף מסחר סיטונאי ומעל השיעורים שנרשמו טרם מחאת 2011.
חלק ניכר בעליית המחירים המתמשכת הוא שיטת היבוא הנפוצה במדינה.
כאמור יש 2 שיטות יבוא נפוצות האחת היא יבוא רשמי, מפיץ בעל מינוי בלעדי מהיצרן בחו״ל, והשניה היא יבוא מקביל, סוחרים עצמאיים הרוכשים את אותו מוצר מקורי במדינה אחרת ומביאים אותו לישראל בלי חוזה בלעדי.
מדינת ישראל נחשבת למדינה שמתבססת בעיקר על יבוא רשמי, דבר שיוצר ריכוזיות בשוק, ועלויות גבוהות אשר מתגלגלות אל הצרכן.
בשל כך, דאודורנט בישראל עולה בממוצע 60% יותר מבמדינות OECD, שמפו יקר ב-34%, וסבון רחצה ב-40%,
היבואנית דיפלומט, לדוגמה, דיווחה על זינוק של מעל ל- 57% ברווח התפעולי של החברה בשנת 2024 ביחס ל- 2023, הישג המתאפשר בין היתר בזכות כוח תמחור מונופוליסטי במותגי מזון וטואלטיקה מובילים.
אז מה זה מיזם ״החישוק״
כאן נכנס החישוק, שהוקם ב- 2023 על ידי קסם לי כחברה לתועלת הציבור וללא חלוקת דיבידנד.
המחסן בחולון מאחסן בעיקר מוצרים יבשים בעלי חיי מדף ארוכים, והחנות מפרסמת מדי חודש את פירוט ההוצאות וההכנסות. כדי להישאר באיזון נדרשים מחזור חודשי של מעט יותר משלוש אלף שקלים וחמישים ושתיים הזמנות ליום. המודל הלוגיסטי פשוט: משלוח עד ארבעה קילוגרם לנקודת איסוף שכונתית עולה חמישה שקלים, המיזם מפעיל כעת כמאתיים נקודות כאלה ברחבי הארץ.
מיד כאשר נכנסים לאתר של החישוק אפשר לראות את ההבדלים המהותיים ברמות המחירים. מדובר על חיסכון של אחוזים בודדים עד לכדי כמעט 50% עבור מוצר.
בטבלה הבאה ניתן לראות את פערי המחיר בין העלות באתר החישוק לבין העלות הממוצעות ברשתות השיווק עבור מספר מוצרי בסיס שניתן למצוא בכל בית בישראל.
בממוצע קיבלנו פה חיסכון של מעל ל 25% בסל הקניות.
המחירים האטרקטיביים החלו לבוא לכדי ביטוי גם ברמת הביקוש של הצרכן שהולכת וגוברת.
מבדיקה חודשית המתבצעת ע״י גלובס, ניתן לראות את רשתות הקמעונאות הישראליות מהן מתבצעות כמות רכישות האונליין הגדולה ביותר.
בחודש ינואר מיזם החישוק היווה כ- 1% מסך הרכישות והיה במקום ה- 19 ברשימה.
לעומת זאת, בחודש אפריל מיזם החישוק זינק למקום ה 13 ברשימה וכיום מהווה כ-2% מסך הרכישות אונליין המתבצעות.
עם זאת, החישוק איננו היוזמה היחידה שמנסה לפרוץ את מעגל המחירים הגבוהים. במקביל אליו צומחים מיזמים חברתיים נוספים למשל הסוּפֶּר החברתי של הצינור, השוק החברתי ומיזמים אזוריים קטנים יותר שמפיצים תוצרת חקלאית ישירות לצרכנים.
המשותף לכולם הוא ההצלחה לייצר מודעות ציבורית ולמשוך קהל הולך וגדל, המבקש חלופה לרשתות ולמותגים השולטים.
אלא שלצד הביקוש הגדל, ניצבת מגבלה לוגיסטית קריטית והיא היכולת לספק מלאי מגוון ובהיקף רחב לכל משקי הבית בישראל.
רוב המיזמים נשענים על ייבוא מקביל ורכישות סיטונאיות נקודתיות, מודל שמוזיל מוצרים אך גם חושף אותם לתנודות מטבע, עיכובים בנמלים והגבלות מכס.
התוצאה היא חוסרים חוזרים ונשנים במדפים, במיוחד במוצרים מבוקשים (כמו טונה, שמנים, דגני בוקר) והפער בין הרצון של הצרכנים לקנות בזול לבין מה שהמיזמים מסוגלים בפועל לספק הולך ומתרחב.
אם לא ימצאו דרך לייצב שרשרת אספקה רציפה ויעילה, קיים חשש שהפער הזה יגביל את השפעת המיזמים וימנע מהם להפוך לאלטרנטיבה יציבה לטווח ארוך.
החישוק מדגים כי גם בשוק ריכוזי אפשר לשבור את דפוסי התמחור באמצעות מודל עסקי דק שומן, לוגיסטיקה חכמה ושקיפות מלאה. החיסכון בסל קניות פשוט מגיע לעיתים לעשרות שקלים ברכישה אחת, והעלייה המהירה בדירוגי הגלישה מרמזת על שינוי בהרגלי הצריכה. ככל שיותר צרכנים יבחרו בדרך הזו, הלחץ הציבורי יכריח את רשתות הענק להתיישר עם מחירים הוגנים יותר, כך שהיוזמה החברתית הקטנה עשויה להיות הטריגר לתיקון מבני אמיתי בשוק הקמעונאי הישראלי.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
