גם אתם כבר לא מבינים מה קורה עם טראמפ? אז אתם לא היחידים.
השאלה הזו מהדהדת בכל חדרי המסחר ובשיחות הסלון בחודשים האחרונים.
האם הוא יודע מה הוא עושה? האם הוא בכוונה מטיל על כולם מכסים דרקוניים ללא אבחנה? לא הבנתי, הוא היה קשור לג׳פרי אפשטיין? יש לו מטבע קריפטו על שמו?
נראה כי סביב נשיא ארצות הברית מרחף ענן תמידי של חוסר ודאות ושאלות ללא מענה.
אך כדי להבין את ההתנהלות הנוכחית, יש לחזור אחורה לשאלה מי הוא בכלל דונאלד טראמפ?
בין אם אתם עוקבים אדוקים ובין אם לא, עוד הרבה לפני שדונלד טראמפ היה האיש החזק בעולם, הוא היה איש עסקים ממולח בתחום הנדל"ן ועבד מגיל צעיר עם אבא שלו, שגם הוא, איש עסקים ממולח בתחום הנדל״ן.
כפי שראינו בקדנציה הקודמת, וכעת אנו חווים זאת בעוצמה גבוהה יותר, טראמפ מנהל את המדינה בדיוק כפי שניהל את האימפריה העסקית שלו.
הוא מנסה לנהל את העולם כולו דרך המנטרה העסקית שלו.
מעצם היותו איש עסקים, הוא אשף במשא ומתן, והמדיניות שלו, כאוטית ככל שתיראה, נועדה למטרה אחת ברורה - להושיב את הצד השני (יהיה זה מנהיג סין או מנהיגי אירופה) ליד שולחן המשא ומתן כשהוא בעמדת נחיתות.
מה זה TACO?
לא מדובר בטורטייה המקסיקנית המפורסמת, אלא במונח שהפך למטבע לשון בקרב התקשורת העולמית, והתקשורת האמריקאית בפרט.
TACO הם ראשי התיבות של Trump Always Chickens Out (טראמפ תמיד משתפן/נסוג ברגע האחרון). המונח הזה מתאר תבנית פעולה קבועה, כמעט טקסית, של התנהלות הנשיא.
הוא יוצא בהצהרות לוחמניות, מאיים במכסים חסרי תקדים או בצעדים קיצוניים, גורם לשווקים לרעוד, ואז, רגע לפני נקודת האל-חזור, הוא נסוג/ נרגע, מרכך את הטון ומגיע להסדר.
התנהלות זו אינה מקרית. היא חלק מתורת המשחקים של טראמפ.
המטרה היא לייצר לחץ מקסימלי, להכניס את מי שעומד מולו (ואת השווקים) לפאניקה, ולגרום לצד השני להתחנן להסכם.
האם בסופו של דבר טראמפ משיג את מבוקשו? הנתונים מראים שכן.
למרות שהכותרות זועקות על מלחמות סחר, בפועל, המכסים שמוטלים בסופו של יום נמוכים משמעותית מהאיומים הראשוניים (לרוב 10%-15% במקום 25%-100% שהצהיר בהתחלה), אך עדיין, הם מספיקים כדי להכניס לקופת האוצר האמריקאי סכומי עתק, שעמדו על כ-195 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2025.
טראמפ אולי "משתפן" מהאיום הקיצוני, אך הוא יוצא עם ידו על העליונה.
טראמפ מסתכל על התוצאה, לא על הדרך.
מדיניות המכסים של טראמפ ב-2025 יצרה זינוק אסטרונומי בגביית המכסים לכ-200 מיליארד דולר לעומת 2024, כאשר במקביל יבואנים מגדילים את היבוא ואוגרים סחורה כדי להקדים את הגזירות, מצב שמקפיץ את ההכנסות אך מביא עמו סיכונים כלכליים משמעותיים וחוסר וודאות.
TACO הלכה למעשה ודוגמאות מהשטח
כדי להבין את המודל, נבחן שני מקרים הממחישים את השיטה במדויק.
דוגמה 1: מכסי ה-100% על סין ב-10 באוקטובר:
יום שבת (עיתוי מכוון כאשר השווקים סגורים), הודיע טראמפ על כוונה להטיל מכס של 100% על מוצרים מסין החל מה-1 בנובמבר. המסר היה ברור ומאיים.
ביום שני שלאחר מכן, השווקים הגיבו בירידות חדות מתוך חשש למלחמת סחר טוטאלית.
במשך שבועיים טראמפ המשיך בקו התקיף, אך ככל שהתאריך הקובע התקרב, הרטוריקה החלה להשתנות. פקידים בכירים בממשל החלו לרמוז על "התקדמות בשיחות".
בסופו של דבר, ב-1 בנובמבר, במקום הטלת מכסים הרסניים, הוכרז על הסכם סחר חדש במסגרתו סין הסירה מגבלות ייצוא על מתכות נדירות.
טראמפ יצר משבר, ניהל אותו, ופתר אותו עם הישג מבחינתו.
דוגמה 2: "תקיפת גרינלנד":
טראמפ הפעיל פעם נוספת את מודל ה- TACO הידוע, אך הפעם המקרה חרג מעולם הסחר המסורתי, מודל ה-TACO הופעל בזירה הגיאופוליטית:
שלב 1: בקשה הזוייה ומוגזמת, על מנת להכניס את כל המערכת ללחץ וחוסר וודאות:
הנשיא דרש מדנמרק למכור לארה"ב את האי גרינלנד בטענה לחיוניות ביטחונית בהקשרי סין ורוסיה (ממסלול בליסטי ישיר מכיוון רוסיה, וטענה שגרינלנד לא תוכל לבלום פלישה רוסית בעת הצורך, עד טענות למינירליים נדירים שנמצאים מתחת לקרחונים הנמסים בגרינלנד).
שלב 2: טראמפ מקבל סירוב? מעולה, בוא נלחץ עוד יותר על הגז. בסך הכל עוד ״דמי רצינות״ מבחינתו:
לאחר סירוב מהצד הדני, טראמפ לא הסתפק במילים אלא הניח אקדח על השולחן, וסירב לשלול שימוש בכוח צבאי עד לסיפוח האי.
שלב 3: כולם, כולל כולם בפאניקה. וטראמפ? מביט מהצד, נותן לבאלגן להיות, ומידי פעם זורק גפרור למדורה:
העולם עצר מלכת, ברית נאט״ו הייתה על סף פירוק, וכוחות צבאיים של מדינות אירופה (דנמרק ובעלות בריתה) ביצעו פריסת כוחות סמלית בגרינלנד כדי לסמן קו אדום מול ארה"ב.
שלב 4: הצד השני מבין שזה להיות או לחדול, ומקשיח עמדות. טראמפ מתחיל לרדת מהעץ:
כשנתקל בחומה צבאית ופוליטית, טראמפ ביצע את הסיבוב פרסה האופייני לשיטתו, והמיר את הכוח הצבאי ללחץ כלכלי ברוטלי.
הוא הודיע מיידית על הטלת מכסים של 10% (עם איום לעלייה ל-25%) על שורה של מדינות אירופה, עד אשר יושג הסכם.
שלב 5: המגרש הביתי של נשיא ארצות הברית, שולחן המשא ומתן:
רק לאחר שהלם המכסים עשה את שלו, טראמפ חזר למשא ומתן מעמדת כוח.
גם כאן, כנראה המטרה לא הייתה בהכרח רכישת האי מחר בבוקר, אלא יצירת מנוף לחץ אדיר שהפך את הריבונות הדנית למשהו סחיר ובעל מחיר.
בנוסף, במקרה זה, טראמפ הכריח את אירופה לדון מחדש בכללי ההגנה והסחר מול ארה"ב.
שלב 6: הכל נתפס כפחות מוגזם:
פתאום שטראמפ מדבר על לקנות ״רק״ חלקים מגרילנד, זה נשמע לכולם קצת יותר סביר, ״ואיזה מזל שהוא נרגע קצת״. ומה יקרה מפה? הכדור שוב בידיים של טראמפ, והצד השני ידון איתו על מה שרק ירצה.
למה דווקא שיטת המכסים?
נשאלת השאלה, מדוע טראמפ בוחר שוב ושוב בכלי המכסים?
התשובה טמונה בכך שטראמפ רוצה לשחק במגרש הביתי שלו, עולם העסקים והכסף.
המכסים משרתים ארבע מטרות אסטרטגיות:
פתיון למשא ומתן: כפי שראינו, המכס הוא לא המטרה הסופית אלא האמצעי. הוא הכלי שגורם למדינות אחרות, שרגילות לדיפלומטיה שקטה ו״לשבת על הגדר״, להגיע לשולחן הדיונים כשהן לחוצות ומוכנות לפשרות.
חזרה לייצור מקומי: ארה"ב שואפת להחזיר את התעשייה הביתה.
ייקור מוצרים מיובאים הופך את הייצור המקומי לכדאי יותר, מהלך שמתכתב ישירות עם הבטחות הבחירות של טראמפ לחיזוק הכלכלה האמריקאית.
החלשת סין: זוהי אולי הנקודה הקריטית ביותר.
המכסים הם רק נשק במאבק הלא כל כך שקט בין 2 המעצמות הגדולות בעולם.
טראמפ מעוניין להחליש את הדומיננטיות הסינית ולעודד חברות גלובליות להוציא את שרשראות האספקה שלהן מסין למדינות ידידותיות יותר או לארה"ב עצמה.
החלשת הדולר: באופן פרדוקסלי, טראמפ מעוניין בדולר חלש יחסית.
דולר חלש מסייע ליצואנים אמריקאים (המוצרים שלהם הופכים זולים יותר בעולם) ובמקביל שוחק את החוב הלאומי העצום של ארה"ב, שנקוב, איך לא, בדולרים.
המכסים והאינפלציה הנלווית להם משרתים, בראייתו, את המגמה הזו בטווח הארוך.
האג"ח האמריקאי כאינדיקטור
כיצד משקיעים יכולים לדעת מתי טראמפ "רציני" ומתי הוא עומד לבצע "TACO"?
יש שיגידו שהתשובה מסתתרת בשוק האג"ח.
תשואות איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים הפכו לאינדיקטור האמין ביותר לכוונותיו של הנשיא.
טראמפ, כאיש נדל"ן, רגיש מאוד לריביות גבוהות שחונקות את הכלכלה, ואיך לא, את תעשיית הנדל״ן.
ההיסטוריה מלמדת שכאשר תשואות האג"ח ל-10 שנים חוצות את רף ה-4.50% ומתקרבות ל-4.60% בעקבות איומי מכסים, זהו קו אדום עבור טראמפ.
במצב כזה, עלויות המימון של ארה"ב מתייקרות והשוק מאותת מצוקה.
כפי שניתן לראות בגרפים המלווים את התקופה האחרונה, כל זינוק של התשואות לרמות הללו גרר מיד לאחר מכן הפסקת אש ורגיעה מצדו של טראמפ, דחייה של המכסים או ריכוך בהצהרות.
לכן, לפני שנכנסים לפאניקה מהציוץ הבא, מומלץ להעיף מבט על תשואות האג"ח, אם הן גבוהות מדי, הסיכוי לנסיגה של טראמפ (TACO) עולה משמעותית.
התמונה מציגה גרף חוזים עתידיים על תשואות אג"ח ארה"ב ל-10 שנים, הממפה את התגובה הישירה והעצבנית של השוק לאירועים פוליטיים ולהצהרותיו של דונלד טראמפ בנושאי מכסים וריבית.
על גבי הגרף מסומנות נקודות זמן ספציפיות שבהן כותרות חדשותיות, כמו הכרזות על מכסים, גרמו לתנודות חריפות ולשינויי כיוון מיידיים במחיר.
תגובת טראמפ כשנשאל על ה-TACO
מעניין לראות כיצד הנשיא עצמו מגיב לתיאוריה הזו.
כאשר נשאל על ידי כתבת CNBC האם הוא מכיר את המושג TACO והאם הוא נוטה להשתפן, תגובתו הייתה אופיינית.
הוא הכחיש את הטענה מכל וכל, כינה את השאלה שאלה מרושעת (״Nasty Question״) והסביר: "זה נקרא משא ומתן".
לתפיסתו, הנסיגה היא לא חולשה אלא טקטיקה.
הוא אף הוסיף בציניות שהוא בדרך כלל מואשם בלהיות קשוח מדי, ולא להיפך.
מבחינת טראמפ, ה-TACO אינו קיים. אלא עוד יום בעסקים בגרסתה הנשיאותית.
סיכום ותובנות
מה שראינו עד כה הוא דפוס פעולה מובנה ולא גחמה רגעית.
טראמפ משתמש באיומים קיצוניים כדי לשבור את הכלים, אך יודע מתי לעצור כדי לא לשבור את הכלכלה. למדנו ששוק האג"ח הוא המצפן הטוב ביותר שלנו להבין מתי האיום הופך לסיכון אמיתי ומתי הוא רק כלי לחץ.
לקראת סבב המכסים הבא או הציוץ המלחיץ שיגיע, זכרו: אל תתרגשו מהכותרת הראשונית.
חפשו את האינטרס, בדקו את תשואות האג"ח, וזכרו שגם בשיא הדרמה, בטח אצל דונאלד טראמפ, הכל פתוח למשא ומתן.
האם טראמפ באמת "משתפן" או שהוא פשוט מנהל משא ומתן מבריק? התשובה כנראה נמצאת איפשהו באמצע.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כותב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
