כ־7.3 מיליון טונות של פסולת בניין ושיפוצים נוצרות בישראל מדי שנה, וחלק משמעותי מהן אינו מגיע לטיפול מוסדר. החוק שאושר בכנסת מבקש לשנות את התמריץ הכלכלי באמצעות רישוי, ניטור דיגיטלי ומנגנון תשלומים חדש. אלומה ולהב אל.אר הן החשיפות הציבוריות הישירות ביותר, אך השינוי ייבנה בהדרגה ויהיה תלוי בעיקר ביישום ובאכיפה.
אתרי הטיפול המורשים בישראל מתחרים כיום לא רק זה בזה. הם מתחרים גם בשטח הפתוח.
כאשר פסולת בניין מושלכת באופן פיראטי, המוביל חוסך את הנסיעה לאתר המורשה ואת עלות הקליטה והטיפול. היתרון הכלכלי של המפרים פוגע במפעילים החוקיים, שמחזיקים מתקנים, משלמים על רישיונות ונדרשים לעמוד בדרישות סביבתיות.
החוק החדש להסדרת פסולת הבניין נועד לשנות את המשוואה הזאת. לפי נתוני הממשלה, בישראל נוצרות מדי שנה כ־7.3 מיליון טונות של פסולת בניין ושיפוצים, וחלק משמעותי מהן אינו מגיע לאתרי טיפול מורשים.
פסולת בניין
(צילום: ערן גולדשמיט)
לפי ההסדר החדש, יצרן הפסולת יידרש לעבוד עם מוביל מורשה ועם אתר טיפול מורשה. כלי הרכב וכלי האצירה יחויבו ברישום ובאמצעי איכון ובקרה, והפסולת תתועד מנקודת האיסוף ועד לקליטתה באתר. בהמשך יופעל מנגנון תשלומים ייעודי, שבמסגרתו התמורה עבור ההובלה והטיפול תשולם לאחר שהפסולת התקבלה באתר מורשה ונשקלה.
אם המנגנון יפעל כמתוכנן, השלכה פיראטית לא רק תהיה מסוכנת יותר מבחינת אכיפה. היא אמורה להפוך גם לפחות כדאית מבחינה כלכלית. המשמעות היא שחלק מהפסולת שאינה עוברת כיום במערכת הרשמית עשוי להגיע בהדרגה למובילים ולאתרי טיפול מורשים.
אלומה: החשיפה הממוקדת למיחזור פסולת בניין
החשיפה הציבורית הממוקדת ביותר למהלך היא אלומה קרן תשתיות, באמצעות גרינמיקס.
באפריל 2026 השלימה אלומה השקעה מצטברת של 45 מיליון שקל בגרינמיקס, המורכבת מהמרת הלוואה של 25 מיליון שקל ומהשקעה נוספת של 20 מיליון שקל. בתמורה קיבלה הקרן שיעור החזקה זמני של 50% בדילול מלא, שייקבע סופית בהתאם לתוצאות גרינמיקס בשנת 2026. לאלומה ניתנה גם אפשרות להגיע להחזקה של 51% ולהשיג שליטה, בכפוף למנגנונים שנקבעו בהסכם.
גרינמיקס פועלת לאורך שרשרת הערך של פסולת הבניין, מהריסת מבנים ופינוי הפסולת ועד למיון, מיחזור וייצור חומרי גלם. החברה מפעילה מתקנים באשדוד ובעטרות ומקדמת אתר נוסף בלוד.
המודל העסקי שלה נהנה משני צדי התהליך. מצד אחד, הקבלן משלם עבור קליטת הפסולת. מצד שני, לאחר העיבוד יכולה החברה למכור אגרגטים, תערובות וחומרי גלם ממוחזרים לענפי הבנייה והתשתיות.
יותר פסולת שמגיעה למתקנים עשויה להגדיל את דמי הקליטה ולשפר את ניצולת קווי הייצור. בפעילות תעשייתית בעלת הוצאות קבועות משמעותיות, שיפור בניצולת עשוי לתרום לרווחיות בקצב גבוה מקצב הצמיחה בהכנסות.
אלא שקיים גם סיכון: יותר פסולת נכנסת פירושה יותר תוצרים ממוחזרים שצריך למכור. החוק מאפשר לקבוע בעתיד חובות ויעדים לשימוש בחומר ממוחזר, אך אינו מבטיח כבר כעת ביקוש לכל הכמות שתיווצר.
להב אל.אר: הובלה, מכולות ופתרונות קצה
החשיפה הישירה השנייה היא להב אל.אר, המחזיקה באמצעות להב תשתיות בכ־65% ממפעת.
מפעת פועלת באיסוף ובפינוי של פסולות מסוגים שונים, ובהן פסולת בניין, ומפעילה צי של כ־220 כלי רכב. נוסף על פעילות ההובלה ותחנות המעבר, החברה מקדמת הפעלה של אתר סמוך לקדומים המיועד לקליטה, טיפול והטמנה של פסולת יבשה ופסולת בניין.
החוק עשוי להועיל למפעת הן בצד ההובלה והן בצד הטיפול. הדרישות החדשות לרישוי, ניטור, תיעוד וערבויות צפויות להעלות את עלויות הכניסה והפעילות בענף. חברות גדולות בעלות צי קיים, מערכות תפעול ויכולת פיננסית עשויות ליהנות מיציאה של שחקנים קטנים או ממעבר שלהם לפעילות כקבלני משנה.
בניגוד לגרינמיקס, שמייצגת חשיפה ממוקדת יותר למיחזור ולמכירת תוצרים, מפעת מציעה חשיפה רחבה יותר ללוגיסטיקה, איסוף ופתרונות קצה.
ורידיס ור.ג.א: רלוונטיות, אך פחות ממוקדות
גם ורידיס עשויה ליהנות מהמעבר לשוק מוסדר. החברה מספקת שירותי איסוף ופינוי של פסולת בניין מאתרי בנייה, מלקוחות פרטיים ומקבלני שיפוצים, ומחזיקה בפעילות רחבה של מיון, טיפול והטמנה. היתרון שלה הוא בפריסה, בניסיון וביכולת להשתתף במכרזים גדולים. עם זאת, פסולת הבניין היא רק חלק מפעילות רחבה בהרבה, ולכן השפעת החוק על הקבוצה עשויה להיות מוגבלת יחסית לגודלה.
ר.ג.א שירותים וניקיון היא חשיפה עקיפה יותר. החברה פעילה בעיקר באיסוף פסולת ובשירותים מוניציפליים. החוק מחייב את הרשויות המקומיות להקים פתרון לריכוז פסולת בניין בכמויות קטנות או לספק שירותי פינוי לתושבים, לרבות באמצעות ספק חיצוני. הדבר עשוי ליצור מכרזים חדשים, אך נכון להיום זו הזדמנות עתידית ולא פעילות מהותית קיימת של ר.ג.א בתחום פסולת הבניין.
השינוי לא יופיע מיד בדוחות
למרות אישור החוק, הוא אינו צפוי לייצר קפיצה מיידית בהכנסות החברות.
מרבית הוראותיו ייכנסו לתוקף 18 חודשים לאחר פרסומו ברשומות. מנגנון התשלומים, שהוא הרכיב הכלכלי המרכזי, צפוי להיכנס לתוקף רק שלוש שנים לאחר הפרסום. לשר להגנת הסביבה ניתנה גם אפשרות לדחות את המועדים בעד שנה נוספת, אם ההיערכות לא תושלם בזמן.
בשלב הראשון צפוי גל של רישוי, הצטיידות והתקנת מערכות מעקב. לאחר מכן עשויה להתחיל קונסולידציה בענף ההובלה. העלייה המשמעותית בכמויות המגיעות לאתרים המורשים צפויה רק כאשר מערכות הניטור, האכיפה ומנגנון התשלומים יפעלו בפועל.
לכן אישור החוק הוא נקודת פתיחה, לא אירוע הכנסות מיידי.
השורה התחתונה
הנהנים הגדולים מהחוק לא יהיו בהכרח החברות שמפנות את מספר המשאיות הגדול ביותר, אלא החברות שמחזיקות שילוב של רישיונות, קיבולת טיפול, מיקום נגיש, יכולת תפעולית ואיתנות פיננסית.
אלומה היא החשיפה הציבורית הממוקדת ביותר למיחזור פסולת בניין באמצעות גרינמיקס. להב אל.אר מציעה חשיפה רחבה יותר לפינוי, שינוע ופתרונות קצה באמצעות מפעת. ורידיס עשויה ליהנות כחלק מפעילות פסולת גדולה ומגוונת, ור.ג.א עשויה להיכנס לתמונה דרך מכרזים של רשויות מקומיות.
החוק משנה את כללי המשחק, אך את הערך העסקי יקבעו התקנות, האכיפה וקצב המעבר של הפסולת מהשטחים הפתוחים אל האתרים המורשים. אם המעבר הזה אכן יתרחש, מי שהשקיע מראש במתקנים, בצי ובקיבולת עשוי ליהנות משוק גדול, מסודר וריכוזי יותר.
הכותב הוא ישראל ש. מייסד מערכת FocusFin למידע חכם בשוק ההון הישראלי, המתמחה בניטור, עיבוד והנגשה של דיווחים, מידע עסקי ותוכן מקצועי על חברות, סקטורים ומגמות בבורסה ובכלכלה הישראלית. אין לראות באמור המלצה או ייעוץ לביצוע פעולה בניירות ערך או בשוק ההון. לתכנים נוספים ועדכונים שוטפים הצטרפו לערוץ הטלגרם ולחשבון האקס.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
