השורה התחתונה: כיצד נראה השבוע החולף בשוק ההון
- וול סטריט ובורסות חו"ל (s&p500 - 4308.5): שבוע המסחר במניות הסתיים במגמה מעורבת בעיקר בעקבות המהפך החיובי במניות ביום המסחר האחרון. דוח תעסוקה חזק גרם לעלייה נוספת בתשואת איגרות החוב ולנפילה במניות, אך ככל שעבר הזמן הלך השוק והתאושש - וסגר את יום המסחר בעליות שערים חדות. בכך נבלמה השבוע (לפחות זמנית) מגמת הירידה בשוק המניות אשר סגר חודש ספטמבר אדום ורבעון שלישי חלש, בו נרשמה ירידה של 4.9% במדד s&p500 אשר נגרמה כתוצאה ישירה מהזינוק בתשואת איגרות החוב ולוחצת את שערי המניות ב"תנועת מספריים". זו גם מסמנת את המשך מדיניות הריבית הגבוהה במשק לתקופה ארוכה (מה שלא מבשר טובות לרווחי החברות) וגם נותנת למשקיעים אלטרנטיבה חסרת סיכון ובעלת תשואה גבוהה (נומינלית וריאלית) להשקעה במניות. בזווית הטכנית: מדד s&p500 הגיע לאזור התמיכה (4300 - 4250), רמה זו הצליחה לבלום את ירידות השערים בחודשים אוגוסט וספטמבר. זאת למרות נתוני פתיחה גרועים בעקבות דוח תעסוקה חזק, ועלייה נוספת בתשואות האג"חים. שבוע הבא יהיה מעניין מאד מבחינה טכנית - סביר להניח שהשוק ינסה להתאושש ולהתרחק מאזור התמיכה. מצד שני - אם ניסיון ההתאוששות יכשל, ורמת התמיכה תיפרץ כלפי מטה, יגרור הדבר גל נוסף של ירידות שערים: בשלב ראשון לקו התמיכה הבא באזור 4,200 ובשלב השני (וזו כבר תחזית פסימית מאוד) - לרמת התמיכה הבאה באזור 3,800. מלמעלה מחכה לשוק רמת התנגדות באזור 4,550 אשר אם תיפרץ ינסה השוק להגיע לרמת השיא של כל הזמנים (בסביבות 4,800).
- שוק המניות התל אביבי (מדד ת"א 125 - 1858.98): שבוע המסחר נפתח בעליות שערים חדות, בעקבות הבשורות החיוביות מארה"ב על הסכמה בקונגרס בנושא תקרת החוב אשר תמנע את השבתת הממשל. הציפיות בארץ היו למגמה חיובית חזקה בפתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, אך כאשר זה לא קרה - עבר שוק המניות בארץ לירידות, כמעט מידי יום, וסגר את השבוע בירידה של כאחוז במדד ת"א 125. גם השבוע הפגינו מניות הבנקים עוצמה והיטו את המדד למעלה, ואילו מניות השוק הרחב ירדו הרבה יותר מהמדד. השבוע הושפע שוק המניות הישראלי בעיקר מירידות השערים בוול סטריט, כאשר נושא המהפכה המשפטית והשלכותיה נדחק הצידה, כמו גם ההסכם המתקרב עם סעודיה. אלמלא המלחמה שפרצה בדרום בסוף השבוע, היה צפוי שוק המניות בארץ לפתוח את שבוע המסחר הנוכחי ברגל ימין אך כמובן שאלו כבר חדשות האתמול, ולא יהיה זה מופרז להעריך פתיחה שלילית חזקה של שבוע המסחר בשוק המניות הישראלי. לגבי ההמשך - תלוי בהתפתחויות הבטחוניות. כל בעלי "הידיים החלשות" צריכים לזכור, כי כל אירוע בטחוני בעשרות השנים האחרונות (לרבות מלחמת לבנון השנייה) השפיע על השוק לטווח הקצר בלבד. האופטימיסטים מדברים על כך, שאם המלחמה תוביל לממשלת אחדות (ללא הגורמים הקיצוניים) ולעצירת המהפכה המשפטית - אזי "מעז יצא מתוק". אבל זה, כמובן, "אם" גדול.
- שוק איגרות החוב: תשואת איגרות החוב בוול סטריט המשיכה גם השבוע לנסוק והגיעה לרמת שיא אשר לא נראתה מאז 2007 (השנה בה התרסק שוק המניות האמריקאי). תשואת האג"ח לטווח פדיון של 10 שנים סיימה את השבוע ברמה של 4.795%. כאשר השבוע היו אלה דוחות מקרו חזקים (כמו דוח התעסוקה בסוף השבוע) אשר הזינו את המשך העלייה בתשואות. בין הסוחרים והאנליסטים מתחזקת משבוע לשבוע ההערכה כי הריבית הגבוהה איתנו להישאר עוד זמן רב וכי תהליך הורדתה הולך ומתרחק מאיתנו.
- בשוק איגרות החוב הישראלי: גם בארץ המשיכה השבוע התשואה לטפס כשאיגרות החוב הממשלתיות לטווח פדיון של 10 שנים סגרו את השבוע ברמה של 4.26% . העלייה בתשואות בארץ נרשמת כתגובה ישירה למגמת העלייה בתשואות האג"ח בוול סטריט. ברקע גוברת ההערכה כי נגיד בנק ישראל יעלה את הריבית בארץ לפחות עוד פעם אחת, ככל הנראה עוד החודש, כתגובה ישירה למדד המחירים האחרון שהפתיע לרעה, לידיעות על גל נוסף של העלאות מחירים הצפוי לאחר החגים ולשער הדולר/שקל השובר שיאים של שנים, ואשר גורר לחצים אינפלציוניים נוספים. נראה כי האירועים הבטחוניים הקשים בסוף השבוע רק יתרמו לעלייה נוספת בתשואות איגרות החוב (שמשמעותה - ירידות שערים נוספות). גם בגלל קפיצה נוספת הצפויה בשער הדולר וגם כתוצאה ממכירות של איגרות חוב, בשל הפדיונות הצפויים בקרנות הנאמנות המשקיעות באג"חים לרבות קרנות מעורבות, המשקיעות גם במניות וגם באיגרות חוב.
- שוק מטבע החוץ: לאחר מספר שבועות של התחזקות נרשמה השבוע התייצבות בשער הדולר, ברמה של 1.0586 דולר ליורו. עדיין מדובר ברמה גבוהה אשר לא נראתה מזה 10 חודשים. התחזקות הדולר בתקופה האחרונה היא תוצאה ישירה של התשואה הגבוהה בשוק איגרות החוב (אשר המשיכה גם השבוע לטפס לשיאים חדשים). תשואה זו מרמזת על המשך הריבית הגבוהה הצפויה בארה"ב עוד זמן לא מועט, דבר ההופך את הדולר ליותר ויותר אטרקטיבי להשקעה.
- בארץ: לאחר שבוע של התייצבות, נרשמה השבוע עלייה נוספת בשער הדולר שסגר ברמה של 3.859 שקל לדולר שלא נראתה מאז 2016 (פרט לתקופה קצרה בתחילת משבר הקורונה). כאשר הכוח המניע מאחורי הפיחות בשער השקל (על פי מרבית המומחים) הוא השלכות המהפכה המשפטית, כמו גם החששות ממשבר חוקתי, מהחלפת נגיד בנק ישראל ב"יס מן" לא מקצועי, ומהורדת דירוג האשראי של ישראל כתוצאה מכל אלו. ההערכות הן כי עם תחילת המסחר במטבע חוץ השבוע יחול פיחות נוסף ומשמעותי בשער השקל, כתוצאה ישירה של המלחמה בדרום.
- שוק הסחורות העולמי: לאחר מספר שבועות של נסיקה במחיר הנפט לרמות מחיר שלא נראו כבר שנה וחצי, התהפכה השבוע המגמה. מה שהתחיל בתור מימוש רווחים טבעי, קיבל תאוצה בעקבות הנתונים על רמות שיא במלאי הנפט בארה"ב (מה שמצביע על ירידה בביקוש). מחיר חבית נפט מסוג ברנט, אשר כבר התקרבה בשבוע המסחר הקודם לרמה הפסיכולוגית של 100 דולר לחבית - נסגרה במחיר של כ-85 דולר לחבית. צניחה שבועית חדה של למעלה מ- 10%. לקראת סוף השבוע התפרסמו ידיעות על הבטחה סעודית לביידן לצנן את מחיר הנפט (על ידי הגדלת ההיצע). מה שמסביר לא מעט את גל המכירות השבועי (כנראה מצד "שחקנים" בשוק הנפט, אשר ידעו על כך מראש). לגבי המשך הדרך, הדעות חלוקות בין האנליסטים. חלקם צופים המשך הטיפוס ושבירת הרמה הפסיכולוגית של 100 דולר לחבית. אחרים צופים רגיעה והתייצבות הנפט במחיר של 75-85 דולר לחבית בדומה לרמה בה נסחר לפני הזינוק האחרון במחירו. שבוע של ירידה נוספת עבר על מחיר הזהב, אשר נסגר ברמה של 1847 דולר לאונקיה. זאת לאחר ירידה חדה בשבוע המסחר הקודם (בו נפל הזהב לראשונה מזה זמן רב מתחת לרמה של 1900 דולר לאונקיה). נראה כי השילוב של הדולר ההולך ומתחזק, עם התשואות ההולכות ומטפסות של איגרות החוב - גרמו ל"שבירה" של המשקיעים בזהב, אשר מחירו צנח קרוב ל-10% לעומת רמת השיא של לפני מספר חודשים. כרגע לא נראה שינוי בסנטימנט.
אלי גולדברג הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בחיפה (תואר שני - בהצטיינות). בעל עשרות שנים של ניסיון בפעילות בשוק ההון (כמו גם בכתיבה עיתונאית - בנושא שוק ההון והבנקאות). כרגע משמש כמנהל ההשקעות, של קרן הגידור "דלתא 100״.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
