במלחמה הנוכחית בולטת תופעה שחוזרת על עצמה: מהלכים משמעותיים מתבצעים לא פעם לאחר סיום יום המסחר ולעיתים קרובות בסופי שבוע. התזמון הזה אינו מקרי. הוא מצמצם את הסיכון לתגובה מיידית של השווקים ומייצר חלון זמן קצר לפני שהתמחור מתעדכן. עצם קיומו של דפוס פעולה כזה מעיד עד כמה שוק ההון הפך לחלק מהסביבה שבה מתקבלות החלטות.
הקשר הזה בולט במיוחד בגישה של טראמפ, אשר לאורך השנים ראה בביצועי שוק ההון מדד מרכזי להצלחתו. סביב התנהלות זו התפתחה בשוק תפיסה המכונה TACO trade (Trump Always Chickens Out), שלפיה איומים חריפים או צעדים אגרסיביים אינם מתממשים בהכרח במלואם, ולעיתים מסתיימים בדחייה או בריכוך. דפוס זה נשען על שתי הנחות: הראשונה היא שמשקיעים מזהים רגישות גבוהה של מנהיגים לתגובת השווקים ומנסים לנצל אותה; השנייה היא שהשוק כבר אינו מתמחר רק את ההצהרות – אלא גם את ההסתברות שהן לא ימומשו במלואן.
הדוגמה הזו משקפת שינוי רחב יותר באופן שבו פועל שוק ההון. בעידן של מסחר רציף ותגובה מיידית למידע, השוק אינו ממתין להתבהרות אלא מתמחר אירועים תוך כדי התהוותם. היקף המידע, קצב ההפצה והיכולת לעבד אותו בזמן אמת שינו את אופן הפעולה של השווקים. התמחור אינו נשען עוד רק על נתונים, אלא גם על פרשנות וסנטימנט – ונוצר מצב שבו השוק אינו מתמחר רק מציאות וציפיות, אלא בעיקר פחדים והסתברויות.
לצד זאת, הרכב המשתתפים השתנה. משקלם של משקיעי הריטייל עלה, ובמקביל התרחב השימוש באלגוריתמים שמגיבים לדפוסים של מידע – לא רק לנתונים כלכליים, אלא גם לשינויים בטון של כותרות, למגמות חיפוש ולסנטימנט. התוצאה היא שוק רגיש יותר, שבו שינוי בתפיסה מתורגם במהירות לתמחור – לעיתים בצדק, ולעיתים קרובות גם ביתר.
כאן מתחדד פער מהותי: שוק ההון פועל בזמן אמת ומגיב בתוך שניות, בעוד קבלת החלטות – במיוחד בהקשר של עימותים – מתרחשת בקצב שונה לחלוטין. הפער הזה יוצר לחץ מתמשך, לא רק על עצם קבלת ההחלטה אלא גם על העיתוי שלה ועל היכולת להתמיד בה לאורך זמן. מלחמות אינן מוכרעות בימים וגם לא בשבועות, אם בכלל ניתן לדבר על הכרעה ברורה. הן דורשות זמן, רציפות ולעיתים גם ספיגה של תנודתיות וחוסר ודאות. שוק שפועל בקצב מהיר כל כך מתקשה להכיל תהליכים ממושכים, והתגובה המיידית שלו עלולה לייצר לחץ לקיצור תהליכים או לשינוי כיוון – גם כאשר המציאות מחייבת סבלנות.
גם בהתבטאויות של טראמפ וסביבתו ניתן לראות דפוס דומה. כבר בתחילת המבצע הודגש כי מדובר במהלך שיימשך זמן מוגבל – שבועות ספורים. המסר הזה מיועד, בין היתר, להרגיע את השווקים ולהפחית אי־ודאות. אלא שלמסגור כזה יש גם השלכות נוספות: כאשר אופק הפעולה מוגדר מראש כקצר, הוא אינו משפיע רק על השוק אלא גם על האופן שבו הצד השני מעריך את המצב. כך, ניסיון לייצר יציבות פיננסית עשוי להשפיע גם על הדינמיקה בזירה עצמה – ולעיתים אף על אופן הפעולה של הצד השני.
הדבר בולט במיוחד סביב נושאים בעלי השפעה כלכלית גלובלית. הפסקת האש הנוכחית, שנועדה לאפשר דיון בתנאי הסכם, ממחישה עד כמה שיקולים כלכליים הופכים למרכזיים. סוגיות כמו מיצרי הורמוז, שלא עמדו בלב השיח קודם לכן, הופכות לנקודת מיקוד מרכזית. מדובר בציר קריטי לשוק האנרגיה העולמי. ההשפעה האפשרית על מחירי הנפט ידועה, אך היכולת של השוק להכיל זעזועים כאלה מוגבלת מאוד.
כאשר התמחור מתעדכן בזמן אמת, הוא אינו רק משקף את המציאות – אלא גם משפיע על התנאים שבהם מתקבלות החלטות. ירידות חדות, עלייה בתנודתיות או שינוי בתפיסת הסיכון משפיעים על תחושת היציבות ועל מרחב הפעולה של מקבלי ההחלטות. במציאות כזו, השוק אינו רק מגיב לאירועים – אלא הופך לחלק מהסביבה שמעצבת אותם.
שוק ההון אינו קובע אסטרטגיה צבאית, אך הוא בהחלט חלק מהתנאים שבהם היא נקבעת. ככל שהתגובה מהירה יותר והתמחור מיידי – כך גדל משקלו בעיצוב קצב ההחלטות, עצימותן ואף אופן ביצוען.
דניאל לייטנר הוא מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
