מדינות מתפתחות כמו הודו, תאילנד וברזיל הופכות לשחקניות משמעותיות יותר ויותר באקוסיסטם הישראלי, כל אחת מתוך נקודת מוצא שונה, צרכים אחרים ואתגרים ייחודיים. שלושה נספחים כלכליים של משרד הכלכלה, הפועלים בלב שווקים אלה, מתארים את רמת העניין, המניעים והחסמים כפי שהם נראים מהשטח.
הודו: עניין עצום, רגולציה מגבילה ושותפות אסטרטגית
בהודו, אחת הכלכלות הגדולות והצומחות בעולם, העניין בתעשייה הישראלית הוא גדול. ״העניין של משקיעים הודים בישראל הוא עצום. זה בא לידי ביטוי במשלחות של משקיעים הודים שהנספחויות הכלכליות מוציאות לישראל, ובאירועים שאנו עורכים עם סטרטאפים ישראלים שמושכים כמות גבוהה של משקיעים מכל הסוגים”, אומר יאיר אשורוב, הנספח הכלכלי בבנגלור. לדבריו, גם מגבלות רגולטוריות אינן עוצרות את המומנטום. “כיום קיימות מגבלות רגולטוריות אשר מקשות על השקעה של כספים הודיים מחוץ למדינה, ובכל זאת המשקיעים ההודים עושים מאמצים רבים להשקיע בישראל במסגרת המגבלות הקיימות”.
באילו תחומים מתמקד העניין? “התחומים שמעוררים את העניין הכי גבוה הם ביטחון, HLS, סייבר ובריאות”, מציין אשורוב. הוא מוסיף כי מעבר לחדשנות, קיים גם ממד של אמון שנבנה לאורך זמן. “בדומה לכל משקיע זר, החדשנות היא גורם המשיכה הראשון של משקיעים הודים להשקיע בישראל. לכך יש להוסיף את האמון שנוצר על רקע שיתופי הפעולה העסקיים והטכנולוגיים בתחום הבטחון. בחמש השנים האחרונות הודו היא יבואנית הביטחון מספר אחת של ישראל”.
האתגר המרכזי, לדבריו, נותר רגולטורי. “חלות מגבלות רגולטוריות על משקיעים הודים להשקיע מחוץ למדינה, אך לא מדובר באיסור מוחלט וקיימות דרכים להשקיע בחו״ל במסגרת המגבלות. בד״כ רק משקיעים מגודל מסוים נוקטים באותן דרכים לאור העלות האדמיניסטרטיבית והלוגיסטית הכרוכה בכך”.
לצד זאת, אשורוב מזהה מגמה חדשה. “עיקר ההשקעה ההודית בישראל עד כה הגיעה מהתאגידים הגדולים וממשקיעים גדולים. בנספחות הכלכלית בבנגלור אנו רואים כעת שגם בקרב שחקנים קטנים יותר הביקוש להשקיע בישראל עולה”. הוא מדגיש כי מדובר במודל השקעה שונה. “משקיע בהודו רואה בעצמו שותף אסטרטגי ומתנהג בהתאם לא רק כמקור לכסף, אלא כשותף שמסייע לסטרטאפ לפעול בשוק ההודי”.
תאילנד: מחשש ביטחוני ל-FOMO על ההייטק הישראלי
בתאילנד, היחס להשקעות בישראל עבר תפנית חדה במהלך השנה האחרונה. תומר שפילמן, הנספח הכלכלי בבנגקוק, מתאר כיצד במהלך המלחמה נרשם רתיעה ברורה. “במהלך המלחמה נרשם חשש משמעותי מהשקעה בישראל, בעיקר דרך קרנות ישראליות שנתפסו כהימור ישיר על תעשיית ההייטק המקומית”.
עם זאת, לדבריו, לקראת סוף 2025 חל שינוי. “החשש פינה מקום לסקרנות גוברת ולעיתים גם לתחושת פומו, על רקע היקף השקעות ואקזיטים חריג בשנה האחרונה, שהייתה מהחזקות שנראו בשנים האחרונות”. עיקר העניין הופנה ל“חברות סייבר צעירות, בניסיון לאתר את Wiz או CyberArk הבאות, ובחברות AI כחלק מהטרנד הגלובלי”.
המניע המרכזי של המשקיעים התאילנדים, לדבריו, הוא מבני. “הפער בין היעדר נזילות וחדשנות בשוק ההייטק ושוק ההון התאילנדיים לבין הביצועים החריגים של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית”. הוא מוסיף כי “אלו ההשקעות בעלות הביצועים הטובים ביותר בפורטפוליו שלהן”.
גם כאן קיימים חסמים. “האתגר המרכזי של המשקיעים התאילנדים הוא מחסור בדיל פלואו איכותי וגישה מוגבלת לסטארטאפים מובילים בשלבים מוקדמים”, אומר שפילמן. לדבריו, חוסר ההיכרות ההדדית גורם לכך ש“חברות ישראליות מפספסות הזדמנויות להשקעות אסטרטגיות”.
ברזיל: טכנולוגיות בשלות וסינרגיה עם הכלכלה המקומית
בברזיל, הכלכלה ה-11 בגודלה בעולם, העניין בתעשייה הישראלית נשען על התאמה ישירה לצרכים המקומיים. ירדן יפתח, הנספחת הכלכלית בסאו פאולו, אומרת כי “רמת העניין של חברות ומשקיעים ברזילאיים באקוסיסטם הישראלי גבוהה, במיוחד בסקטורים התואמים את הסקטורים המובילים בכלכלה הברזילאית”.
לדבריה, מדובר בעיקר ב“קליימטק, אגריטק, אנרגיה ותעשייה מתקדמת”, לצד עניין מתמשך ב“בינה מלאכותית, בריאות, טלקום וכמובן סייבר”. היא מדגישה כי גם משקיעים פרטיים ואנג׳לים מגלים עניין גובר בהשקעות בישראל.
המניע המרכזי, לדבריה, הוא הבשלות. “הבגרות של האקוסיסטם הישראלי ורמת ה־market readiness הגבוהה שלו הן גורמים מרכזיים לעניין מצד משקיעים ברזילאיים”. לצד זאת, הוא מציין גם ממד קהילתי. “בברזיל פועלת אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם… ועבור חלק מהמשקיעים, השקעה בחברות ישראליות אינה נתפסת רק כמהלך כלכלי, אלא גם כביטוי לסולידריות ולציוניות”.
עם זאת, האתגרים ברורים. “חברות ברזילאיות אינן תמיד מכירות לעומק את הסביבה הרגולטורית בישראל… קיימים גם פערים תרבותיים משמעותיים”, מסבירה יפתח, ומוסיפה כי “בברזיל עושים עסקים עם חברים”, ותהליכים עשויים להיות ארוכים ומורכבים.
תפקיד המדינה בחיבור בין השווקים
רועי פישר, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, מסכם את התמונה מנקודת מבט רחבה יותר. “אנו במינהל סחר חוץ פועלים בכל ימות השנה כדי ליצור את התנאים שיאפשרו לחברות זרות, כולל ממדינות מתפתחות, להשקיע בישראל ולהתחבר לתעשייה הישראלית”. לדבריו, “למרות המלחמה והאתגרים הגלובליים, לא ראינו ירידה בהשקעות הזרות בישראל. להפך – בשנה האחרונה נרשמה צמיחה ניכרת”.
לדבריו, הנספחים הכלכליים הם גורם מפתח. “הם נמצאים בשטח, עושים סקואטינג יומיומי, פותחים דלתות, מסירים חסמים רגולטוריים ומפגישים בין התעשייה הישראלית לבין שחקנים מרכזיים”. פישר מסכם כי “אנחנו רואים עניין גדל והולך מצד מדינות מתפתחות… וזה קורה בזכות העבודה המקצועית, המסורה והמדויקת של הנספחים שלנו בשטח”.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
