העולם שהכרנו משתנה, והוא מתחיל במקום הכי אישי ומוגן שלנו: הבית. מכשירי החשמל שהיו עד היום "אילמים" וצייתו לפקודות פשוטות, הופכים לפתע לשותפים חכמים בחיי היום יום שלנו, בעזרת בינה מלאכותית (AI).
כדי להבין את גודל המהפכה, די להביט במוצרים הזמינים היום. מקרר LG ThinQ AI משנת 2025 מזהה באמצעות מצלמות פנימיות ובינה מלאכותית מוצרים חסרים, מוסיף אותם אוטומטית לרשימת קניות דיגיטלית ואף מציע מתכונים מותאמים לחומרי הגלם הזמינים. שואב האבק הרובוטי Roomba j9+ Combo (חברת Irobot) לומד את מפת הבית, מזהה מכשולים כמו נעליים או כבלים, מתאים את חזקת השאיבה לסוג הרצפה ומתכנן מסלול ניקוי אופטימלי שחוסך זמן ואנרגיה.
התנור החכם של חברת Whirlpool מזהה אוטומטית את המנה שהוכנסה אליו, בין אם מדובר בעוף, עוגה או לחם, ומתאים את טמפרטורת האפייה וזמן הבישול באופן מדויק. אלה כבר לא חלומות עתידניים, אלא מציאות שהופכת את החיים לנוחים, יעילים וחסכוניים יותר.
המהפכה הזו מתרחשת לא רק בין קירות הבתים שלנו, אלא גם בעסקים ובמסעדות הגדולות. השאלה היא: האם אנחנו באמת מוכנים לתת למכונות להפוך לחלק כל כך אינטימי מהחיים שלנו?

נתח שוק וצמיחה - המציאות לעומת התחזיות

שוק מוצרי הבית החכם חווה צמיחה מרשימה בשנים האחרונות. על פי הנתונים העדכניים של Precedence Research, השוק הגלובלי של הבית החכם מוערך ב162.27 מיליארד דולר בשנת 2025 (תחזית מ 2024).
במקביל, Statista מציגה תחזית של 174.0 מיליארד דולר לשנת 2025 עבור השוק הגלובלי.
השוק האמריקני הגיע ל-36.38 מיליארד דולר ב-2024 והוא צפוי להגיע ל-403.09 מיליארד דולר עד 2034.
הצמיחה המואצת הזו מוזנת על ידי מספר גורמים מרכזיים:
חדשנות טכנולוגית והורדת מחירים: התקדמות מהירה בתחום האינטרנט של הדברים (IoT - רשת המחברת מכשירים יומיומיים לאינטרנט ומאפשרת להם לתקשר זה עם זה ולחלוק נתונים) מאפשרת ליותר ויותר צרכנים לרכוש מכשירים חכמים. שוק ה-IoT הגלובלי הגיע ב-2025 לכ-1.06 טריליון דולר עם צמיחה שנתית של 16.8%, והוא מהווה את התשתית הטכנולוגית שעליה נשען הבית החכם. הוזלת עלויות הייצור ושיפור היכולות הטכנולוגיות הפכו מוצרים שהיו נחלת העשירים לנגישים לבני מעמד הביניים.
מודעות הולכת וגוברת: הצרכנים מכירים יותר ויותר ביתרונות של מכשירים אלה, כמו נוחות, חיסכון באנרגיה ויעילות בניהול הבית.
תמיכה ממשלתית: חוק הפחתת האינפלציה האמריקאי (Inflation Reduction Act), הוא חוק פדרלי שנחקק באוגוסט 2022 במטרה להפחית את הגירעון התקציבי, להוריד מחירי תרופות ולהשקיע באנרגיה נקייה במדינה, מציע הנחות של עד 30% על רכישת מכשירים חסכוניים באנרגיה כולל מכונות כביסה, מקררים ותנורים חכמים.
החוק מייצג את ההשקעה הגדולה ביותר בהיסטוריה האמריקאית במאבק בשינויי האקלים ומקציב 783 מיליארד דולר לאנרגיה ולאקלים. גם באיחוד האירופי, תוכנית ׳Green Deal׳ מציעה תמריצים דומים במסגרת מטרת הפחתת פליטת הפחמן עד 2030 והמאבק בהתחממות הגלובלית.
הצפי הוא שהשוק ימשיך לצמוח בקצב שנתי מהיר של 27.10% ויגיע ל1,404.59 מיליארד דולר עד שנת 2034.
נתונים אלו מדגישים כי מכשירי הבית החכם כבר אינם מוצרי נישה, אלא הופכים לחלק בלתי נפרד מהמגורים המודרניים של 2025.

2 צפייה בגלריה
גודל שוק של מוצרים חכמים
גודל שוק של מוצרים חכמים
גודל שוק של מוצרים חכמים
(מקור: precedence research)

מה היה עד כה: החכמה של פעם

אם נביט אחורה, נראה ש"הבית החכם" לא נולד אתמול. הדור הראשון של המכשירים האלה הציג יכולות מוגבלות יחסית, שהתמקדו בעיקר בנוחות בסיסית. מקררים עם מסכי מגע שהראו מה יש בפנים, או תנורים שניתן היה להפעיל באמצעות אפליקציה, היו פריצת הדרך של פעם. הם היו שיפור, אבל רחוקים מלהיות אינטליגנטיים באמת.
הטכנולוגיות הללו נתקלו בכמה מגבלות משמעותיות שהגבילו את התפוצה שלהן:
חוסר אינטגרציה אמיתית: בעבר, צרכן שהחזיק בתרמוסטט Nest (מבית גוגל) ובמקרר חכם של סמסונג נאלץ להשתמש בשתי אפליקציות נפרדות שלא ידעו לתקשר זו עם זו, מה שיצר חוויה מסורבלת. בעיה זו אילצה את הצרכנים להשתמש במספר רב של אפליקציות ורכזות (Hubs) נפרדות, והפכה את ההתקנה והשימוש למסובכים ומתסכלים.
עלות גבוהה: מקרר חכם מהדור הראשון (2015-2018) עלה בממוצע 4,500-6,000 דולר, לעומת 1,200-1,800 דולר למקרר סטנדרטי באותה תקופה - פער של 300% לפחות. ההשקעה הראשונית במכשירים אלה הייתה יקרה, וגרמה לצרכנים רבים להסס לפני הרכישה.
שימושיות מוגבלת: לעיתים קרובות, הפונקציונליות הייתה בסיסית, והמכשירים לא הצליחו להביא מספיק ערך כדי להצדיק את מחירם. הם דרשו מהמשתמשים ידע טכני מסוים, מה שהרתיע רבים.
כאן נכנס לתמונה תקן Matter, שפותח במשותף על ידי חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו גוגל, אפל ואמזון במטרה לאחד את המכשירים תחת פרוטוקול אחד. מדובר בתקן קוד פתוח שמאפשר למוצרים מיצרנים שונים "לדבר באותה שפה".
היתרונות של התקן החדש ברורים: הוא מייצר תאימות אוניברסלית, מפשט את ההתקנה, משפר את האבטחה ומבטיח שהשקעות הצרכנים היום יהיו רלוונטיות גם בעתיד.
המעבר לסטנדרט הזה הופך את הבית החכם ממערך של גאדג'טים בודדים לחוויה שלמה ומתפקדת כאשר המוצרים יודעים לתקשר בינם לבין עצמם.

מתחרות עיקריות

שוק מוצרי הבית החכם נשלט על ידי מספר חברות ענק בתחום מוצרי החשמל והטכנולוגיה. בחזית מובילות חברות ותיקות כמו ווירפול (WHR) המחזיקה בנתח שוק של 18%-22%, אל.ג'י אלקטרוניקס (LG) עם 15%-19%, וסמסונג אלקטרוניקס (SSNLF) עם 10%-14%.
אליהן מצטרפות גם האייר גרופ (Haier) ופנסוניק (PCRFY), המחזיקות בנתחי שוק משמעותיים ומפתחות מכשירים חכמים כמו מקררים, מכונות כביסה ותנורים המשלבים בינה מלאכותית.
ענקיות הטכנולוגיה כבר מזמן חדרו לתחום:
אמזון (AMZN) מובילה עם סדרת הרמקולים החכמים Echo עם העוזרת הקולית Alexa, מצלמות האבטחה והפעמונים של Ring, והזרמת המדיה עם Fire TV. האקוסיסטם של אמזון מחובר לאלפי מוצרים של יצרנים שונים.
גוגל (GOOGL) מציעה את סדרת המסכים והרמקולים Nest Hub, התרמוסטטים החכמים של Nest, והשליטה באמצעות Google Assistant. החברה מתמקדת בלמידת הרגלי המשתמש ואופטימיזציה אוטומטית שתהפוך את החיים שלכם לקלים יותר.
אפל (AAPL) פועלת עם הרמקול החכם HomePod, העוזרת הקולית Siri, ואפליקציית Home (בית) המשמשת כמרכז השליטה באקוסיסטם הסגור שלה, המותאם במיוחד למשתמשי iPhone ו-Mac.
לצד הענקיות, פועלות גם חברות ששינו את כללי המשחק. חברת שארק נינג'ה (SN) למשל, נכנסה חזק לשני תחומים מרכזיים: מוצרי ניקיון תחת המותג Shark המתחרה בדייסון (Dyson) ובאיירובוט (IRBT), ומכשירי מטבח חדשניים תחת המותג Ninja הכוללים מחבתות אוויר, מיקסרים ותנורים חכמים. הצלחתה ניכרת גם במחיר המניה אשר עלתה מאז שהונפקה כ-180%.

2 צפייה בגלריה
השחקניות הגדולות בתחום
השחקניות הגדולות בתחום
השחקניות הגדולות בתחום
(קרדיט: קויפין)
לפי צבעים:
ירוק: סמסונג
כחול: חברת Haier הסינית
שחור: שארק נינג׳ה
צהוב: LG
סגול: Whirlpool
כתום: Irobot
* חברות הביג טק הגדולות לא מצויינות מאחר שרק אחוזים זניחים מתוך ההכנסה שלהן מגיע ממכירת מוצרי חשמל, לכן שוק ההון לא מייחס לכך משקל לעומת המוצרים האחרים שלהן, כרגע.
ואז הגיעה השחקנית שעלולה לטרוף את כל הקלפים: אפל (AAPL).
לאחר ביטול פרויקט הרכב החשמלי, אפל כיוונה את מאמציה וכוח העבודה שלה לתחום הרובוטיקה הביתית, במה שהיא רואה כ"דבר הגדול הבא" שלה. כניסתה לשוק מונעת לא רק מרצון להציג מוצרים חדשים, אלא בעיקר כדי לחזק את האקוסיסטם הקיים של החברה.
לקוח שיחזיק רובוט, מצלמות ורמקול חכם של אפל יהיה פחות סביר שיעבור למכשירים של אמזון (AMZN) או גוגל (GOOGL).
האסטרטגיה של אפל שונה מזו של מתחרותיה. בעוד שאמזון וגוגל שחררו מוצרי נישה כמו ה-Astro הרובוטי לדוגמה, אפל מתכננת כניסה מאסיבית ורחבה יותר עם הכרזות על פיתוחים חדשניים, ביניהם רובוט שולחני, רמקול חכם עם מסך ושדרוג מקיף ל-Siri.
התחרות הכלכלית כבר ניכרת: רק השמועות על כניסתה של אפל גרמו למניית איירובוט (IRBT) לקפוץ ב-17%.
הסיבה לקפיצה אינה ציפייה לשיתוף פעולה, אלא ספקולציות בשוק ההון לפיהן אפל, במקום לבנות יכולות רובוטיקה מאפס, עשויה לבחור בדרך המהירה ולרכוש חברה מבוססת ומובילה בתחום כמו איירובוט, מה שהופך את מנייתה לאטרקטיבית.

מעבר לבית: מהפכת ה-AI במטבח המקצועי

בעוד הבית הפרטי עובר מהפכה טכנולוגית, ענף המסעדנות והמטבחים המקצועיים חווה שינוי לא פחות דרמטי. מערכות בינה מלאכותית חודרות לכל פינה במטבח המסחרי ומייעלות תהליכים שלא השתנו עשרות שנים.
ניהול מלאי חכם מהווה אחד השינויים המהותיים ביותר. מערכות המחוברות למקררים ולמחסנים עוקבות אחר רמות המלאי בזמן אמת, מזהירות מפני חוסרים צפויים, מבצעות הזמנות אוטומטיות מספקים על בסיס דפוסי צריכה היסטוריים, ומצמצמות בזבוז מזון על ידי מעקב אחר תאריכי תפוגה ותיעדוף השימוש במוצרים לפי סדר כניסתם. המערכת מסוגלת לחזות ביקוש על בסיס גורמים חיצוניים כמו מזג אוויר ואירועים מיוחדים.
אופטימיזציה של תהליכי המטבח מתבצעת באמצעות תנורים וגרילים חכמים השומרים על טמפרטורה וזמני בישול מדויקים לקבלת תוצאה אחידה. מערכות AI מנתחות את זרימת ההזמנות בזמן אמת ומסייעות לשף הראשי לנהל את העומס בין עמדות הבישול השונות, לתכנן את סדר ההכנה ולמנוע צווארי בקבוק. כך נוצרת יעילות מקסימלית וזמני המתנה מתקצרים משמעותית.
מהמחקרים עולה כי אוטומציה במטבח מסייעת בקיזוז עלויות העבודה הגדלות. בווירג'יניה לדוגמה, עובדי מזון מהיר זוכים לשכר ממוצע של 14.85 דולר לשעה, כאשר השכר המינימלי צפוי להגיע ל-15 דולר עד 2026. מסעדות המיישמות טכנולוגיות AI מדווחות על שיפור ביעילות התפעולית ועל חיסכון משמעותי בעלויות מלאי ובזבוז מזון, אם כי נתונים מספריים מדויקים על אחוזי השיפור עדיין מוגבלים בשל החדשנות של התחום.

אז מאיפה כל הביקוש?

הצמיחה המהירה של שוק מוצרי החשמל החכמים נובעת לא רק מתחזיות כלכליות, אלא גם ממגמות חברתיות עמוקות שמניעות את הביקושים בקרב הצרכנים. מעבר לנתונים היבשים, עומדת התפיסה כי מוצרי ה-AI בבית משפרים באופן מהותי את איכות החיים.
הביקושים אצל הצרכן הסופי נובעים משלושה מניעים עיקריים:
1. נוחות ופישוט החיים: בעידן של מרוץ אינסופי, הצרכן מחפש כל דרך לפשט את חייו ולחסוך זמן. מוצרי AI מציעים פתרונות אוטומטיים שמקלים על מטלות יומיומיות, החל ממערכות ניקיון חכמות שמתחזקות את הבית בעצמן ועד מקררים שמכינים רשימת קניות אוטומטית. הנוחות הזו היא גורם משיכה מרכזי וברור.
2. חיסכון והתייעלות כלכלית: יחד עם התרבות הצריכה, עולה גם המודעות לצורך בחיסכון. הצרכן המודרני מחפש דרכים להפחית את הוצאותיו, ומוצרי חשמל חכמים מציעים מענה ישיר לכך. מערכות לניהול אנרגיה יכולות לספק חיסכון של עד 1,200 דולר בשנה על חשבונות החשמל בלבד. בנוסף, מערכות תחזוקה חכמות יכולות לאתר תקלות במכשירים לפני שהן הופכות לבעיות יקרות, ובכך לחסוך בעלויות תיקון משמעותיות.
3. מודעות סביבתית וקיימות: צרכנים רבים, במיוחד הצעירים שבהם, רואים במוצרים חכמים כלי לקידום אורח חיים "ירוק". מוצרים אלה מאפשרים אופטימיזציה של צריכת מים וחשמל, מפחיתים בזבוז מזון ומתאימים באופן ישיר לטרנד של שמירה על איכות הסביבה.
בנוסף, העתיד צפוי להביא שילוב עמוק עוד יותר של AI במוצרים, כמו עוזרים אישיים עם אינטליגנציה רגשית, מציאות רבודה (AR) ו-5G שיאפשרו אינטראקציה חלקה בין מכשירים ובין הבית לסביבתו.
הבית החכם הופך לא רק למקום מגורים, אלא לשחקן מרכזי שמסייע לנו לחיות טוב יותר, ביעילות, בחיסכון ובהתאמה אישית.
השאלה שנותרה היא לא האם המהפכה הזו תתרחש, אלא עד כמה נרשה למכונות לדעת עלינו וכיצד זה ישפיע על הדרך שבה נצרוך ונחיה בעשור הקרוב.
יצרניות הבית החכם, ובראשן שחקניות חדשניות כמו אפל (AAPL) ושארק נינג'ה (SN), יידרשו להתמודד עם אתגרים של פרטיות, אבטחה ועלות, כדי להפוך את הבית החכם לנגיש באמת עבור כולם.
ככל שהטכנולוגיה תמשיך להתפתח, כך הבית שלנו יהפוך ליותר אינטליגנטי, אוטונומי, ויהיה חלק בלתי נפרד מהאקוסיסטם הרחב של הבית והעסק.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כתב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.