אחרי תקופה של שינויים מבניים, מיזוגים ואבולוציה עסקית, נקסטייג' (Nextage TASE:NXTG) מתחילה להתייצב על מפת שוק ההון – לא כהבטחה תיאורטית, אלא כשחקנית מעשית בשני תחומים משלימים: פיתוח טכנולוגיות חדשניות להעברת תרופות למוח, לצד פעילות שירותית מייצרת הכנסות משירותי פיתוח וייצור עם ניסיון רחב בתחום הפורמולציות הליפוזומליות.
אם בעבר נתפסה כשחקנית ממוקדת בתחומי הפסיכדליה והקנאביס, היום נקסטייג' פועלת כפלטפורמה ביוטכנולוגית רחבה ומרובת שכבות – עם קניין רוחני עמוק, תשתית תפעולית פעילה, פעילות שירותית מייצרת הכנסות, וניסיון שנצבר לאורך שנים. מדובר בפרופיל ייחודי לשלב ההתפתחות שבו היא נמצאת – כזה שעשוי לייצר הזדמנות עבור משקיעים שמזהים חברות עם תשתית קיימת מצד אחד ויכולת פיתוח עצמאית מהצד השני
עוקפת את החסם הגדול ביותר ברפואה הנוירולוגית
אחת הבעיות הגדולות של עולם הרפואה בתחום המוח והמערכת העצבית היא חוסר היכולת להביא תרופות למוח. מחסום הדם-מוח (BBB) מהווה שכבת הגנה ביולוגית חיונית, אך הוא מונע מתרופות רבות להגיע ליעדן. נכון להיום, אין טכנולוגיה קלינית מאושרת שמאפשרת מעבר יעיל ובטוח של תרופות דרך המחסום הזה.
הטכנולוגיה שמפתחת נקסטייג' מבוססת על ליפוזומים – מערכת מוכרת להעברת תרופות המאושרת כבר לשימוש רפואי – שבתוכה נעטפת התרופה מבלי לשנות את המבנה הכימי שלה. הליפוזומים היחודיים של נקסטייג' מצוידים ברכיב ייחודי שמאפשר להם לחדור דרך מחסום הדם-מוח, ובכך להגיע למוקד הפעולה תוך צמצום תופעות לוואי וקיצור משמעותי של מסלול הרגולציה.
פיתוח לעולם אמיתי: גליובלסטומה
אחד מהפיתוחים המרכזיים של החברה מתמקד בגליובלסטומה – סוג סרטן מוח אגרסיבי ביותר וחשוך מרפא, המהווה קרוב למחצית מגידולי המוח הממאירים. החברה צפויה להיכנס בקרוב להליך Pre-IND מול ה-FDA, שלב קריטי שמסמן את תחילת הדרך הקלינית הרשמית לתרופה. הציפייה היא שמכיוון שליפוזומים אנטי-סרטניים כבר מאושרים רגולטורית, המסלול יהיה מואץ יותר.
אוקיינוס כחול של אפשרויות מסחור
מעבר לתרופה הספציפית שפותחה לגליובלסטומה, הטכנולוגיה של נקסטייג' היא פלטפורמה שיכולה לשמש לפיתוח תרופות נוספות, בין אם על ידי החברה עצמה ובין אם בשיתופי פעולה עם חברות פארמה אחרות. כל תרופה שלא הצליחה לחדור למוח עד היום, עשויה לקבל הזדמנות חדשה באמצעות מנגנון ההובלה של נקסטייג'. בכך, נפתח פוטנציאל להסכמי רישוי (Licensing), מודל אשר מספק לחברת פיתוח כמו נקסטייג' לא רק אפיק הכנסה, אלא גם שכבת הגנה המפחיתה את התלות בהצלחת תרופה בודדת.
טכנולוגיות ליפוזומליות הפכו בשנים האחרונות לכלי מרכזי בפיתוח תרופות מתקדמות אבל גם בתחומים כמו האסטטיקה הרפואית והקסומטיקה. ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שהובילו את התחום, ודי להזכיר את פרופ' חזי ברנהולץ, ממציא ה Doxil – התרופה הליפוזומלית המאושרת הראשונה ואותה התרופה שנסקטייג׳ פועלת לאפשר לה חדירה למח – כדי להבין את עומק הידע והניסיון המקומי בתחום.
הניסיון והידע של נקסטייג' מחלחלים גם לפעילות השירות של החברה. תשתית הייצור והפיתוח הליפוזומלית יכולה לסמן על פוטנציאל לפרויקטים נוספים בתחום הליפוזומים ולהרחבת תחומי הפעילות גם מעבר לעולם הפארמה הקלאסי.
פערי שווי בין תל אביב לנאסד"ק
שווי השוק של נקסטייג' כיום עומד על כ-83.5 מיליון ש"ח בלבד – כ-24 מיליון דולר. לשם השוואה, Denali Therapeutics האמריקאית, שפועלת בין היתר גם בתחום מחסום הדם-מוח, נסחרת בשווי של מעל 2 מיליארד דולר. יש להביא בחשבון פערים בשלבי ההתפתחות וקופת המזומנים אבל הפער הזה אינו רק תוצאה של הבדלי שלב – הוא גם משקף מגמת תמחור חסר שיטתית של חברות ישראליות בזירה המקומית, בהשוואה למקבילות אמריקאיות. לחברות ביומד אפילו הצלחה של מולקולה אחת עשויה להצטייר בשווי של עשרות עד מאות מיליוני דולרים — או לחלופין, מסחור של טכנולוגיית ההובלה עצמה (למשל, רכישת רישיון או תמלוגים) עשויה להוסיף זרם הכנסה משמעותי מאוד תוך פיזור סיכונים.
הפער הזה עשוי להפוך להזדמנות עבור משקיעים שמזהים תשתית קיימת וטכנולוגיה עם יישום מיידי.
אין באמור המלצה לפעול בניירות ערך. המידע מבוסס על פרסומים פומביים ואינו מהווה ייעוץ השקעות. ג.נ: הכותב הינו נותן שירותים של החברה
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
