מהפכת המסחר בניירות ערך הביאה עימה שלל בשורות חיוביות בעבור הציבור הישראלי, והיא מנגישה את שוק ההון לציבור הרחב ופותחת אותו בפני ציבורים שעד לפני זמן קצר היו מודרים ממנו. התחרות בין חברי הבורסה הביאה לפיתוח של אפליקציות מסחר חדשניות, וגם הביאה עימה לצניחה חדה בעמלות המסחר בניירות ערך - והתוצאה היא שמאות אלפי ישראלים פתחו חשבונות ניירות ערך בשנתיים האחרונות.
אחד החסמים המרכזים שמנע עד לשנים האחרונות את הצונאמי של פתיחת חשבונות בנק של הציבור הישראלי למסחר בניירות ערך, הוא רף המינימום הכספי לפתיחת חשבון ניירות ערך - שעמד על סכומים גבוהים שלא עמדו לרשותם של המשקיעים החדשים, שברובם המכריע הינם משקיעים צעירים. ואולם, ההתפתחויות הטכנולוגיות אפשרו לחברי הבורסה להוריד באופן דרמטי את רף המינימום לפתיחת חשבון ניירות ערך - וזה עומד כיום אצל חלק מחברי הבורסה על אלפי שקלים בודדים.
האתגר הגדול בניהול תיק השקעות בגודל של אלפי שקלים בודדים הוא היכולת לפזר את ההשקעות בין ניירות ערך שונים. בחו"ל ואצל חלק מהברוקרים הישראלים שמספקים אפשרויות מסחר בניירות ערך זרים, קיימת אפשרות למסחר בשברי מניה - וכך קורה למשל, שמניה כמו מיקרוסופט, שמחירה עומד על למעלה מ- 500 דולר למניה, ניתנת לרכישה על ידי המשקיעים בשיטה של מסחר בשברי מניה בתמורה לדולרים בודדים. כך לדוגמה, המשקיע קונה 1/100 המניה של מיקרוסופט בתמורה ל- 5 דולרים. השיטה האמריקאית המאפשרת מסחר בשברי מניות זוכה לביקורת רבה בארה"ב ומחוץ לארה"ב, אבל לא נרחיב בה במסגרת שורות אלו.
עמלת המסחר של ניירות ערך זרים עומדת בממוצע על סנט למניה - ומדובר בעמלה אטרקטיבית מאוד, אבל אליה וקוץ בה: הרוב המכריע של הברוקרים המאפשרים מסחר בניירות ערך זרים, גובים עמלת מינימום הנעה בין 5 דולרים ל-8 דולרים. עכשיו ברשותכם, נעשה "חשבון נגרים" פשוט ונחשב יחד עימכם את משמעות עמלת המינימום על עלות המסחר האפקטיבית של משקיע הרוכש, לדוגמה, מניית אנבידיה (NVIDIA) שמחירה כ-170 דולר. משקיע זה לא ישלם סנט למניה - ומכיוון שסכום זה נמוך מ-5 דולרים, שזו עמלת המינימום למסחר בניירות ערך זרים (לקחתי לשם הדוגמה רף תחתון של עמלת מינימום), אז המשקיע ישלם עמלת מינימום, העומדת על כ-3%, או פי 50 מהעמלה השיורית. אם נביא בחשבון שמחירה של מניית אנבידיה בשקלים עומד על כ-600 שקל, וכי רבים מחשבונות ניירות הערך שנפתחים כיום הם חשבונות שמנהלים סכומים כספיים קטנים, אזי קל להבין כי לא מדובר בדוגמה תיאורטית - ולכן ראוי להכיר את עמלת המינימום הדרמטית.
נציין כי רכישת מניה זרה כמו בדוגמה שלנו כרוכה בהמרות מטבע יקרות, שפעמים רבות אינן שקופות למשקיע מן המניין – ולפיכך, עלות רכישת נייר ערך זר עלולה לעלות אחוזים רבים לרוכש, ואותו דבר מתרחש כאשר מממשים רווחים או חותכים הפסדים כלך שהעלות בפועל שהתחילה מעמלה קטנה הופכת לעמלה דרקונית. במקרים מסוימים ישנה גם עמלת מקסימום במסחר בניירות ערך זרים - נניח לשם הדוגמה, 2% משווי העסקה - אבל גם במקרה אופטימי שכזה, מדובר בעמלות עצומות שראוי להכיר.
בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לשם ההשוואה, בוטלה לפני כמה שנים עמלת המינימום בניירות ערך, מתוך מטרה להנגיש את המסחר בניירות ערך לציבור הרחב. ישנם חברי בורסה שעדיין גובים עמלת מינימום על מסחר בניירות ערך ישראלים - ולפיכך יש לתת את הדעת גם על אפשרות זו, שקיימת יותר בבנקים ופחות בחברי הבורסה שאינם בנקים. נוסף על כך, הפחיתה הבורסה את גודל הפקודה המינימלי למסחר הרציף ל-500 שקל בלבד. זאת, כאשר במכרזי הפתיחה והנעילה אין מגבלה על סכום הרכישה.
הציבור הישראלי קנה וקונה בהמוניו קרנות סל על מדדים זרים, ובראשם מדדי S&P 500 ונאסד"ק, ועומדת לרשותו האפשרות לרכוש את קרנות הסל האלה בבורסת תל אביב ללא תשלום עמלות מינימום מופרזות ועמלות המרת מטבע, או לרכוש קרן סל שנסחרת בבורסה זרה – ואולם, ראוי שיהיה ער לעמלות האמורות, שעשויות להפוך השקעה זולה להשקעה יקרה.
הכותב הוא יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
