אחת המיומנויות הכי חשובות עבורנו כיצורים חברתיים היא יכולת התקשורת. פרוש המילה תקשורת כידוע לנו: תהליך בו מועבר מידע בין שני גורמים או יותר.
וכשאני אומר 'מידע' זה לא בהכרח רק מסר מילולי, הרי הוא זה שנאמר וצף על פני השטח. הכוונה היא למה שלא נאמר או למה שאנשים אינם מסוגלים לתת ביטוי, לדברים שהם חשים שאין להם לגיטימציה לומר ולכן הן לעולם לא יאמרו - אבל זה בדיוק מה שהם מרגישים.
כמנהלים וכאנשים בעלי עמדות השפעה על הסובבים עלינו לדעת שפעמים רבות אלו שסביבנו לא משקפים לנו את כל האמת. לא תמיד נעים להם להגיד בקול דברים מסוימים, לעיתים הם סבורים שחכם יותר לשאת מצב בלי לומר אותו ולכן התפקיד שלנו צריך להתמקד בהקשבה למסרים הבלתי מילוליים, או לדברים שעומדים מאחורי המילים שכן נאמרות כי לרוב יש להן משמעות.
דוגמא מצוינת לדבר מתרחשת בפרשת השבוע, בהעלותך. שם אנחנו מגלים קבוצה גדולה של אנשים מתאוננים ומתלוננים על אותו מאכל שמימי, ה"מן". מדובר היה באוכל פנטסטי, ובכל זאת קבוצת אנשים מתחילה "להתגעגע" לסיר הבשר שלכאורה היה להם כעבדים במצריים. להזכירכם, תפקידם היה אולי לסחוב את הסיר ולתבל אותו, אבל בטח לא לטעום ממנו, ולא מהקישואים והבצלים שהיו שם, ושאת שמם הם מזכירים פתאום בערגה.
רבי יצחק עראמה, פילוסוף יהודי שחי בסוף תקופת יהדות ספרד, מגלה את הסוד: הוא מסביר כי אותם מתאוננים פשוט מאסו בחיי המצוות. במצרים הם היו צריכים לסחוב אבנים כבדות וגדולות. אבל כאן, במדבר, נוספו להם 613 מצוות וחוקים. הם לא הבינו את התרומה הרוחנית שבהם, ומאסו בהם.
אגב, ה"מצוות" ביהדות אינן רק סט הוראות וחוקים. שימו לב לצליל של המילה: צוות. חיבור. תקשורת. מדובר בעשייה משותפת כצוות, שכך מחברת אותנו.
אולם מכיוון שרובו המוחלט כאמור הגיע לרמה הרוחנית הנאותה, הבין את תפקידו ואת משמעותן של הערכים והמצוות, הם הרגישו שלא תהיה להם לגיטימציה לקרוא תיגר על המצוות, לכן הם חיפשו בקטנות: הם החלו להתלונן על המזון במדבר. בעוד שהתלונה העיקרית שלהם כוונה בכלל כלפי חיי הרוח במדבר.
מרטין בובר, פילוסוף ומרצה יהודי-גרמני-אמריקאי, שעסק בפילוסופיה של היחסים הבין-אישיים, נתן דגש על תקשורת אותנטית ומבוססת הכרה והבנה של האחר. בובר טען שהתקשורת האמיתית בין אנשים נעשית כאשר אנחנו מצליחים להיכנס לנעלי האחר, להאזין באמת למה שמעבר למילים, ולזהות את ההווייה שלו, ולא רק את המסר המילולי. המסר המרכזי שלו למנהלים הוא החשיבות של הקשבה עמוקה ומלאה — לא רק למה שנאמר במילים, אלא גם למה שנמצא מעבר להן, לרגשות, לכוונות ולצורכי הלב. בכך, מנהיגים יכולים לייצר חיבור אמיתי, לבנות אמון וליצור סביבה שבה אנשים מרגישים שמקשיבים להם באמת, מעבר למילים ולמסרים הגלויים.
אפל חשפה השבוע באירוע המפתחים את מערכת הפעלה החדשה שלה ואת והעמקת השת"פ עם OpenAI. לכאורה זהו מסר מצוין לקהילת המפתחים והמשתמשים שלה, אולם למרות זאת המניה ירדה. אמנם נכון שהמילים והכיוון נשמעים טוב, אבל המשקיעים חשו משהו משהו מעבר למילים.
עדכוני ה-AI החדשים שהיו אמורים להגיע ל'סירי' כבר לפני מספר חודשים, התעכבו, והציפייה הייתה שהחברה תיתן לכך מענה בהשקה שהיתה – מה שבפועל לא קרה. המסר שמעבר למילים היה ברור, כך שלא רק קהל חובבי אפל, אלא גם המשקיעים סימנו את תחושת החמצה, ואת הם השמיעו דרך המניה.
עלינו לזכור זאת כשאנחנו שומעים עובד שמתלונן פתאום נגד הקורנפלקס במשרד, או על זה שמקפידים על זמנים, ועוד דוגמאות שלכאורה יתפרשו ״כטכניות״. אבל שימו לב היטב: יתכן שהוא מבקש לקרוא תיגר על ההנהלה ועל ההתנהלות שלה, ויתכן - וזה חשוב הרבה יותר להבין שיש משהו יותר מהותי שמציק ומפריע לו. לא משהו שהוא מרגיש בנוח לומר בקול, או חושש להגיד מכל מיני סיבות אבל אם נשכיל להבין מהו הדבר הזה, אם נרצה להקשיב באמת נגלה שיש זעקה אילמת ודוממת מבעד למסר המילולי נוכל אז לתת להם מענה מבלי שהם בכלל ביקשו, וכך להפוך למנהלים טובים הרבה יותר עבור העובדים שלנו.
אני יכול לשתף מניסיוני האישי, לפני כמה שנים הענקנו הטבות לעובדים באירופה וכדי ליישם את זה היה צורך בפרטים של הכתובת בבית וגם של הסלולרי האישי עבור השליח.
לכאורה, אנחנו כהנהלה באנו לעשות משהו טוב, אבל הפידבק היה שלילי. לא כולם רצו לתת את הפרטים, המסר שהועבר לנו היה שהפרטיות האישית של העובדים חשובה יותר מהבונוס. שהם לא רוצים שמקום העבודה יהיה משהו מעבר לשעות העבודה, גם אם כוונת המשרד לעשות למענם משהו טוב. זהו היה עבורם סוג של גדר. וזה לא נאמר במילים, אלא זהו המסר שהיינו צריכים לשמוע.
עלינו לזכור תמיד שיש כאלה שלעולם לא יתלוננו ולא ידברו, גם כשמשהו מציק להם. ולכן חשוב לשאול, ולא פחות מכך: לבחור להקשיב לא רק למילים שנאמרות, אלא את המסר החשוב באמת: זה שלא נאמר.
זיו אלול הוא מנכ"ל חברת פארי, חברת טכנולוגיות בעולם הרפואה הדיגיטלית, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי ,ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
