תעשיית קרנות הנאמנות האקטיבית בישראל חווה בשנה האחרונה צמיחה מחודשת. לאחר תקופה ארוכה שבה נדמה היה כי המשקיעים איבדו עניין באפיק השקעה זה, הנתונים לשנת 2025 מציירים היפוך מגמה, הנתמך בהיגיון השקעתי סדור. קרנות הנאמנות האקטיביות, או בשמן האחר, קרנות נאמנות מנוהלות, הן קרנות נאמנות שבהן מנהלי ההשקעות מקבלים החלטות דינמיות ביחס להרכב ולמשקל של ניירות הערך האלה בקרנות הנאמנות. זאת, בהתאם למדיניות ההשקעה של הקרן, כשהן אינן מחויבות לחקות מדד כלשהו - בניגוד לקרנות נאמנות פאסיביות, המחקות מדדים.
קרנות נאמנות אלה, שפרחו בישראל לפני עשור או שניים, מצויות בשנים האחרונות בדעיכה בכל האמור בעניין הציבורי בהן ובקצב צמיחת הנכסים, בעוד שקרנות הנאמנות הפאסיביות, שלרוב זולות מהותית ממקבילותיהן - פורחות. עם זאת, מתחילת השנה גייסו קרנות הנאמנות האקטיביות בישראל כ-18.5 מיליארד שקל, והיקף הנכסים המנוהלים בהן הגיע לכ-214 מיליארד שקל. אם נוסיף על נכסים אלה את הקרנות הכספיות, המנהלות כ-181 מיליארד שקל וגייסו השנה כ-23 מיליארד שקל, ונהנות אף הן מניהול השקעות אקטיבי – הרי שהתעשייה האקטיבית בישראל מנהלת כיום כ-395 מיליארד שקל.
לשם השוואה, נציין כי באפיק ההשקעה של קרנות הנאמנות הפאסיביות מנוהלים כיום כ-330 מיליארד שקל, מתוכם כ-125 מיליארד שקל בקרנות מחקות וכ-205 מיליארד שקל בקרנות סל. בסך הכל, שוק קרנות הנאמנות בישראל מנהל כיום כ-725 מיליארד שקל, עם גיוס מצטבר של כ-57 מיליארד שקל מתחילת השנה.
המנוע המרכזי מאחורי ההתעוררות של אפיק ההשקעות האקטיבי הוא הראלי בשוק המניות המקומי לצד הצפי לשינוי סביבת הריבית. ההובלה של מדדי המניות בתל אביב בצמרת טבלת התשואות של המדדים בעולם, לצד עוצמת השקל שפוגעת באטרקטיביות של השקעות זרות והציפייה להפחתות ריבית בישראל עם סיום המלחמה והירידה החזויה באינפלציה – כל אלה דוחפות את המשקיעים הישראלים לחפש אפיקים שיכולים להעניק תשואה עודפת על פני פקדונות וקרנות כספיות.
יועצי ההשקעות מנצלים את המומנטום הזה כדי להפנות כספים בחזרה לקרנות הנאמנות האקטיביות - וזאת, אחרי תקופה ארוכה שבה המשימה הזו נראתה כמעט בלתי אפשרית. נתח גדול של התעשייה האקטיבית מושקע באיגרות חוב, ולפיכך הציפיות להפחתת ריבית בישראל מייצרות פוטנציאל גובר לרווחי הון, בעוד שבתרחיש כזה, הקרנות הכספיות מאבדות מהאטרקטיביות שלהן בהדרגה.
בפילוח לפי סוגי הקרנות האקטיביות, קרנות אג"ח כללי מנהלות כיום כ-101 מיליארד שקל, לאחר שגייסו כ-9 מיליארד שקל מתחילת השנה. קרנות אג"ח קונצרניות מנהלות כ-31 מיליארד שקל וגייסו כ-2.7 מיליארד שקל, קרנות אג"ח ממשלתיות מנהלות כ-19 מיליארד שקל וגייסו כ-3 מיליארד שקל, וקרנות מניות ישראליות מנהלות כ-30.6 מיליארד שקל עם גיוסים של כ-4 מיליארד שקל. מנגד, נרשמו פדיונות של כ-1.4 מיליארד שקל מקרנות אג"ח חו"ל וכ-200 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל - עדות לכך שהכסף החדש של המשקיעים הישראלים מתרכז כעת בעיקר בשוק המקומי, שבו יש לרבים ממנהלי ההשקעות המקומיים ערך מוסף, בניגוד לערך המוסף המוגבל שלהם בניהול השקעות אקטיבי בניירות ערך זרים.
האתגרים שמתחת לפני השטח
ואולם, מאחורי הנתונים המרשימים מסתתרים אתגרים מהותיים שמאיימים על המשך הצמיחה. האתגר הראשון הוא חיסרון מיסוי בולט אל מול מכשירי חיסכון דומים דוגמת קופות גמל להשקעה בכל האמור במעבר בין אפיקי השקעה. הארביטראז' הרגולטורי הזה הוא תקלה חמורה, שראוי להסדירה. באחרונה הוקמו כמה צוותים רגולטוריים העוסקים בנושא - והתקווה היא שעיוות זה יוסדר.
האתגר השני הוא התלות המוחלטת של תעשיית הקרנות האקטיבית במערכי ההפצה הבנקאיים. בישראל. כמעט כל ההפצה של קרנות נאמנות אקטיביות נעשית דרך מערכי הייעוץ בבנקים, המכוונים בעיקר לקהל של לקוחות אמידים. מספר היועצים במערכת הבנקאית צנח במילניום הנוכחי בכ-60%, ומודל התגמול הבעייתי של היועצים בהשוואה למשווקים פיננסיים אחרים פוגע עוד יותר בתמריץ לייעץ. משקיעי הריטייל, הציבור הרחב - כמעט שאינם רוכשים קרנות נאמנות אקטיביות - בעיקר בשל חוסר היכרות עם המוצרים, היעדר מערכת דירוג נגישה, דמי ניהול גבוהים, ונגישות מוגבלת של מנהלי הקרנות לאפיקי הפצה ישירים.
האתגר השלישי נוגע לאיזון שבין ניהול אקטיבי לפאסיבי. בשנים האחרונות הפאסיביות ניצחה - הקרנות המחקות וקרנות הסל צמחו בקצב מהיר על חשבון האקטיביות. אך עתה, כשהריבית בדרך למטה בישראל כמו בשאר העולם, והשווקים כבר עלו משמעותית, יש היגיון בהגדלת משקל הניהול האקטיבי בתיקי ההשקעות. מנהלי הקרנות המקומיים מחזיקים ביתרון יחסי בכל הקשור להבנת השוק הישראלי, להשתתפות בהנפקות אג"ח ומניות ולזיהוי הזדמנויות נקודתיות - אלמנטים שמכשירים את הקרקע ליצירת ערך מוסף אמיתי. עם זאת, כדי לשמור על אמון המשקיעים, הקרנות האקטיביות יידרשו להוכיח עקביות, תשואה ראויה ביחס למדד היחס ודמי ניהול תחרותיים.
האתגר הרביעי הוא נגישות ושקיפות. המשקיע הישראלי מצפה כיום למידע ברור, פשוט וזמין - אך התעשייה עדיין מתקשה לספק לו את זה. משקיע שמבקש להשוות בין קרנות נאלץ להתמודד עם מידע חלקי, דירוגים לא אחידים ודמי ניהול שאינם תמיד שקופים. בעידן שבו כל פעולה פיננסית עוברת לדיגיטל, גם עולם הקרנות צריך להציע חוויית משתמש מתקדמת - אפליקציות, השוואות בזמן אמת ודוחות ברורים המציגים את הנתונים המרכזיים בלשון פשוטה.
רפורמת עמלת ההפצה, שנמצאת בימים אלה בדיונים, עשויה להיות גורם משנה משחק. הרפורמה צפויה להגביר את התחרות בין מפיצים ולפתוח את הדלת להפצת קרנות גם מחוץ לבנקים - דרך פלטפורמות עצמאיות ודיגיטליות. מנגד, קיים חשש שהבנקים, המהווים כיום את הערוץ העיקרי להפצת קרנות, יצמצמו את מאמצי השיווק של קרנות אקטיביות במידה שהעמלות יצומצמו. התוצאה הסופית תלויה בעיצוב הרגולציה: האם היא תעודד תחרות אמיתית ותנגיש את המוצר לציבור הרחב, או שמא תוביל דווקא לריכוזיות גדולה יותר?
הכותב הוא יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
