רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) אישרה בתחילת 2024 קרנות סל (ETF) על ביטקוין ואיתריום, מהלך שגרר תוך חודשים ספורים זרימת מיליארדי דולרים מצד גופים מוסדיים. לפני כשבועיים, פרסמה ה־SEC מסמך מדיניות חדש, שמטרתו לייצר מסגרת ברורה לנכסים דיגיטליים תחת כללי ניירות ערך, צעד שנועד להפחית את אי־הוודאות המשפטית ולאפשר לגופים מוסדיים לשלב קריפטו ביתר קלות בתיקי ההשקעות. במקביל, צו נשיאותי שפורסם בארה״ב, מאפשר כעת לקרנות חיסכון מסוג 401(k) להיחשף לנכסים אלטרנטיביים, כולל קריפטו, נדל״ן וקרנות פרטיות, שינוי שמעניק לגיטימציה נוספת ומרחיב את היכולת לשלב נכסים דיגיטליים בשוק הפנסיוני.
קרנות פנסיה ברחבי העולם כבר מקצות לקריפטו, לא כהימור, אלא כהגנה על ערך והזדמנות לתשואה
גם ברמת ההשקעות בפועל, דוגמאות לא חסרות. קרן הפנסיה הממשלתית של ויסקונסין השקיעה באלפי יחידות של iShares Bitcoin Trust; מדינת מישיגן הקצתה סכום ייעודי ל־ARK 21Shares Bitcoin ETF; וקרן הפנסיה של ג’רסי סיטי מתכננת להקצות 2% מהתיק לחשיפה דומה. קרן הריבונות של נורווגיה, הגדולה בעולם, מחזיקה בעקיפין אלפי ביטקוינים באמצעות השקעות בחברות ציבוריות כמו מיקרוסטרטג’י וקוינבייס. קרן Mubadala מאבו דאבי השקיעה מאות מיליוני דולרים ב־iShares Bitcoin Trust, והקרן הריבונית של בוטאן בחרה בדרך ייחודית עוד יותר – החזקה ישירה של מעל 10,000 ביטקוינים, סכום עצום ביחס לגודל הכלכלה המקומית. אפילו בתחום הפנסיה הפרטית נרשמו תקדימים, כמו קרן KiwiSaver בניו זילנד שהקצתה 5% מהתיק לביטקוין מתוך תפיסה שהוא נכס לשימור ערך, בדומה לזהב.
ההשקעות הללו אינן ניסוי ספקולטיבי. מדובר בהקצאות מדודות כחלק מתיק מגוון, תחת פיקוח רגולטורי הדוק. בעולם הפיננסי מבינים שביטקוין הניב בעשור האחרון את אחת התשואות הגבוהות ביותר, ושיש לו פוטנציאל להמשיך לייצר ערך גם בטווח הארוך. המסר ברור: יותר ויותר גופים מוסדיים מבינים שהקריפטו אינו טרנד חולף אלא נכס שמתחיל להתברג בשורה אחת עם מניות, אג״ח, נדל״ן וזהב.
הקריפטו מחוץ לפנסיה: הפער שיכול לעלות לחוסכים הישראלים ביוקר
ובישראל? המוסדיים המקומיים עדיין מתייחסים לקריפטו כאל שחקן זר בשוק ההשקעות. אף שקיימת אפשרות חוקית להשקיע בקרנות סל על ביטקוין ואיתריום, בפועל רכיב זה כמעט ואינו נכלל בתיקי הליבה של קרנות הפנסיה וקופות הגמל.
לאחרונה, הופיעו סימנים מעודדים מצד הרגולטור: בנק ישראל פרסם את הוראת ניהול בנקאי תקין 411, המחייבת את הבנקים לאמץ גישה מבוססת סיכון בכל הנוגע לפעילות קריפטו, ולא לדחות אותה באופן גורף כפי שהיה נהוג בעבר. אלא שבפועל, יישום ההוראה נותר חלקי בלבד: חלק מהבנקים ממשיכים להציב חסמים טכניים ופרוצדורליים, והמערכת כולה עדיין מתנהלת בזהירות יתרה. במקביל, החקיקה בישראל רחוקה מלתת מסגרת כוללת וברורה, שתאפשר לגופים מוסדיים לשלב קריפטו באופן סדור בתיקי הפנסיה. הפער הזה יוצר מצב שבו מצד אחד קיימת הכרה עקרונית בצורך ברגולציה מתקדמת, אך מצד שני הכלים המעשיים עוד לא מבשילים, והתוצאה היא עיכוב מתמשך בכניסת המוסדיים לשוק.
המשמעות ברורה: החוסך הישראלי הממוצע נחשף לקריפטו רק אם בחר ביוזמתו האישית לרכוש קרן סל או מטבעות דיגיטליים, בעוד מרבית כספי הפנסיה ממשיכים להיות מושקעים בנכסים המסורתיים בלבד. אם מגמת העליות בקריפטו תימשך, הפער בתשואות בין החוסכים בישראל לבין עמיתיהם בעולם צפוי להתרחב, והסיכוי לגשר עליו ילך ויקטן.
לא אם, אלא איך: העתיד של הפנסיה בישראל חייב לכלול קריפטו
הדיון בישראל לא צריך להיות עוד האם להכניס קריפטו לפנסיה, אלא איך לעשות זאת בצורה מבוקרת: הקצאות קטנות, דרך קרנות סל מפוקחות, ובניהול סיכונים מוסדי. בסופו של דבר, המשקיע הישראלי לא צריך להיות החלוץ שנושא את הסיכון הגדול ביותר, אבל אסור לו להיות האחרון שנכנס. אם ישראל לא תתעורר בזמן, החוסכים המקומיים יישארו מאחור, ויגלו שבעולם כבר מזמן הבינו שהעתיד של הפנסיה כולל גם קריפטו.
כפיר נחשון הוא מנהל תחום מטבעות דיגיטליים בבית ההשקעות פיורד Ai
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
