מייקל אייזנברג, ממייסדי קרן ההון סיכון Aleph, העלה לאחרונה טענה שאפתנית: בורסת תל אביב עשויה להפוך בעשור הבא ל״נאסד״ק של סוף שנות ה־90״. קל להתווכח עם ההשוואה. המרחק בין תל אביב לנאסד״ק עדיין עצום בכל מדד כמעט — עומק ההון, מספר החברות, כיסוי אנליטי, היקפי המסחר והנוכחות של המשקיעים הגדולים בעולם.
אבל מאחורי הסיסמה מסתתר שינוי אמיתי ומעניין הרבה יותר. לא בהכרח תל אביב מתקרבת לנאסד״ק; במידה מסוימת, נאסד״ק פשוט מתרחקת מחלק גדול מהחברות הישראליות.
רף הכניסה לוול סטריט עלה
אין כמובן שווי מינימלי של כמה מיליארדי דולרים שנדרש כדי להנפיק חברה בנאסד״ק. גם חברות קטנות בהרבה יכולות להירשם למסחר. אלא שהשאלה החשובה עבור חברה אינה האם היא יכולה טכנית להנפיק, אלא האם היא יכולה לבצע הנפקה משמעותית, למשוך משקיעים מוסדיים, לקבל כיסוי אנליטי ולשמור על נזילות לאחר יום המסחר הראשון.
כאן השינוי כבר ניכר במספרים.
לפי מאגר ההנפקות של פרופ׳ ג׳יי ריטר מאוניברסיטת פלורידה, ב־2025 הונפקו בארה״ב 31 חברות טכנולוגיה. שווי השוק החציוני שלהן עם תחילת המסחר עמד על כ־3 מיליארד דולר. לשם השוואה, ב־2016 עמד החציון על כ־840 מיליון דולר בלבד. בתוך פחות מעשור, גודלה של חברת הטכנולוגיה הטיפוסית שמצליחה להגיע לשוק הציבורי האמריקאי גדל ביותר מפי שלושה.
זהו שינוי בעל משמעות מיוחדת עבור ההייטק הישראלי. ישראל הצליחה לייצר לאורך השנים מספר גדול של חברות בשווי של מאות מיליוני דולרים ועד כמה מיליארדים, אבל מעט יחסית חברות שהופכות לענקיות גלובליות בשווי של עשרות מיליארדים. חברה בשווי של מיליארד או שניים עשויה להיות הצלחה גדולה מאוד עבור היזמים והמשקיעים שלה, אך בוול סטריט של 2026 היא כבר אינה בהכרח אירוע משמעותי.
חברה כזו מתחרה על תשומת הלב מול חברות בינה מלאכותית, שבבים ותשתיות שמגיעות לשוק בשווי של עשרות ולעיתים מאות מיליארדי דולרים. גם לאחר ההנפקה היא צריכה לשכנע אנליסטים לסקר אותה, מוסדיים להחזיק בה ומנהלי השקעות להקדיש לה זמן. האפשרות להיסחר בנאסד״ק נשארה פתוחה; האפשרות להיות חשובה בנאסד״ק נעשתה קשה הרבה יותר.
מה שלא מספיק גדול לניו יורק יכול להיות גדול מאוד בתל אביב
בדיוק כאן נמצאת ההזדמנות של הבורסה המקומית.
מחזור המסחר היומי הממוצע במניות בתל אביב הגיע ב־2025 לכ־3.4 מיליארד שקל, עלייה של 57% לעומת 2024. ברבעון הראשון של 2026 הוא כבר הגיע לכ־5.6 מיליארד שקל ביום, עלייה של 92% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הנתונים האלה עדיין רחוקים מוול סטריט, אך עבור חברה ישראלית בשווי של כמה מיליארדי שקלים הם משנים את המשוואה. חברה שבארה״ב תהיה מניית Small Cap יחסית שולית, יכולה בתל אביב להפוך לחברה משמעותית, להיכלל במדדים מרכזיים, לקבל ביקושים מקרנות סל ומהמוסדיים וליהנות מתשומת לב גבוהה בהרבה מצד שוק ההון המקומי.
יש לכך גם היגיון כלכלי. כאשר חברה מהווה חלק משמעותי יותר מהשוק שבו היא נסחרת, גדל מספר המשקיעים שעבורם היא רלוונטית. מנהלי השקעות מכירים טוב יותר את ההנהלה והסביבה העסקית, אנליסטים מקומיים יכולים להצדיק את המשאבים הנדרשים לסיקור שלה, והכניסה למדדים עשויה לייצר שכבת ביקוש נוספת.
תל אביב אינה צריכה לנצח את נאסד״ק. היא צריכה להיות טובה יותר עבורה של חברה מסוימת.
אבל האם הנזילות החדשה כאן כדי להישאר?
זו עדיין השאלה הפתוחה הגדולה ביותר.
העלייה במחזורי המסחר בתל אביב התרחשה בתקופה חריגה: שוק מניות חזק מאוד, תנודתיות גבוהה, עניין גובר של משקיעים מקומיים וזרים, מעבר לשבוע מסחר של שני עד שישי והרחבת פעילותם של מוצרים פסיביים ועושי שוק.
לכן לא נכון לקחת את מחזורי 2026 ולהניח שהם מייצגים בהכרח את שיווי המשקל החדש של הבורסה.
חברה ששוקלת היכן להנפיק אינה צריכה לדעת רק כמה כסף ניתן לגייס ביום הראשון. היא צריכה לדעת מה יקרה שנתיים לאחר מכן: האם יהיה מחזור יומי שמאפשר לבעל מניות גדול למכור בלי לזעזע את המחיר, האם יהיו מספיק גופים שיסקרו את החברה, האם ניתן יהיה לבצע הנפקת המשך, והאם המניה תוכל לשמש לרכישות ולתגמול עובדים.
אלו מבחנים קשים בהרבה ממספר ההנפקות שבוצעו בשנה טובה.
גם לבורסה המקומית יש זיכרון לא רחוק מגל ההנפקות של 2020–2021, שבו הגיעו לשוק חברות טכנולוגיה רבות, חלקן בשלב מוקדם מדי ובשווי שהתברר בדיעבד כאופטימי. אם תל אביב רוצה לבנות שוק טכנולוגיה עמוק ויציב, הגל הבא צריך להיראות אחרת: פחות חלומות שזקוקים לכסף ויותר חברות שכבר בנו עסק משמעותי.
לנדבאזז היא בדיוק המבחן
המקרה של חברת הפינטק Lendbuzz ממחיש כמעט באופן מושלם את ההזדמנות וגם את הסיכון.
לנדבאזז, שהוקמה בבוסטון בידי היזמים הישראלים אמיתי קלמר ודן רביב, הגישה בספטמבר 2025 תשקיף להנפקה בנאסד״ק ואף קיימה רוד־שואו מול משקיעים, תוך כוונה להגיע לשווי של עד כ־1.5 מיליארד דולר. לפי הדוחות שהוגשו בארה״ב, במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הכנסותיה בכ־173 מיליון דולר והיא הציגה רווח נקי של 11.1 מיליון דולר.
זו כבר אינה חברת טכנולוגיה צעירה שמנסה לנצל חלון הנפקות. מדובר בעסק בעל פעילות משמעותית, הכנסות של מאות מיליוני דולרים ורווחיות.
אלא שההנפקה האמריקאית לא הושלמה, וכעת החברה בוחנת מעבר לתל אביב. לפי הדיווחים, במהלך הרוד־שואו היא קיבלה אינדיקציות לכך שיהיה קשה להשלים את העסקה בארה״ב בשווי שאליו כיוונה, וגם בשוק המקומי ההערכות הן שהמשקיעים עשויים לדרוש ממנה להתפשר על המחיר.
וזו נקודת המבחן החשובה ביותר עבור התזה כולה.
אם חברות כמו לנדבאזז יגיעו לתל אביב מפני שהן מבינות שהשוק המקומי מתאים להן יותר משום שהן יקבלו כאן נזילות, משקל במדדים, כיסוי אנליטי וקשר טוב יותר עם המשקיעים מדובר בשינוי מבני אמיתי.
אם הן יגיעו לכאן רק אחרי שהמשקיעים בוול סטריט סירבו לשווי שביקשו, התמונה מורכבת יותר. תל אביב עלולה להפוך לא רק לחלופה לנאסד״ק, אלא לשוק שאליו מגיעות חברות בתקווה לקבל ממשקיעים ישראלים מחיר שהמשקיעים האמריקאים לא הסכימו לשלם.
שוק בריא צריך לדעת להבחין בין שתי האפשרויות.
תל אביב לא צריכה להיות נאסד״ק
אולי משום כך השאלה האם בורסת תל אביב תהפוך ל״נאסד״ק הישראלי״ אינה השאלה הנכונה.
ישראל אינה זקוקה לנאסד״ק נוסף, וסביר שגם אינה יכולה לבנות כזה. החברות הישראליות הגדולות והגלובליות ביותר ימשיכו למצוא בארה״ב את בסיס המשקיעים, הנזילות והכיסוי המתאימים להן.
אבל מתחת לקבוצה המצומצמת הזו נמצאות עשרות חברות מסוג אחר: חברות שכבר אינן סטארט־אפ, עם הכנסות משמעותיות, מאות עובדים ולעיתים רווחיות, ששוויין נע בין מאות מיליוני דולרים לכמה מיליארדים. הן גדולות מספיק כדי להיות ציבוריות, אבל כבר לא בהכרח גדולות מספיק כדי להיות מעניינות בוול סטריט.
שם נמצא פער אמיתי בשוק ההון הישראלי, ושם יכולה תל אביב לבנות לעצמה יתרון.
הצלחה לא תימדד במספר החברות שיגישו תשקיף השנה, וגם לא בכך שחברה אחת תחליף את נאסד״ק באחוזת בית. המבחן יהיה האם בעוד כמה שנים חברות טכנולוגיה איכותיות יבחרו בתל אביב עוד לפני שינסו את ניו יורק, והאם המשקיעים שהשתתפו בהנפקות שלהן יקבלו חברות טובות במחירים נכונים.
נאסד״ק לא נעשתה פחות אטרקטיבית. היא נעשתה גדולה יותר, יקרה יותר ותחרותית יותר. דווקא בכך היא עשויה לפתוח עבור הבורסה בתל אביב הזדמנות שלא הייתה לה במשך שנים: לא להפוך לנאסד״ק, אלא לתפוס את המקום שנאסד״ק השאירה מאחור.
הכותב הוא ישראל ש. מייסד מערכת FocusFin למידע חכם בשוק ההון הישראלי, המתמחה בניטור, עיבוד והנגשה של דיווחים, מידע עסקי ותוכן מקצועי על חברות, סקטורים ומגמות בבורסה ובכלכלה הישראלית. אין לראות באמור המלצה או ייעוץ לביצוע פעולה בניירות ערך או בשוק ההון. לתכנים נוספים ועדכונים שוטפים הצטרפו לערוץ הטלגרם ולחשבון האקס.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
