עסקת יצוא הגז למצרים, שאושרה בדצמבר 2025, סימנה רגע משמעותי במשק האנרגיה הישראלי: עסקה בהיקף של כ־112 מיליארד שקל, שמחזקת את מעמדו של מאגר לווייתן כנכס אסטרטגי לא רק עבור השותפות בו, אלא גם עבור הכלכלה הישראלית והמערכת האזורית. אבל דווקא עסקה גדולה כל כך מחדדת שאלה רחבה יותר: מה יהיה מנוע הצמיחה הבא של סקטור הגז הישראלי?
תמר, לווייתן וכריש כבר הפכו את ישראל משחקנית שתלויה ביבוא אנרגיה למדינה שמייצאת גז למצרים ולירדן, משפיעה על מאזן האנרגיה האזורי ומייצרת עניין קבוע בשוק ההון המקומי. ניו־מד, רציו, אנרג׳יאן והחברות סביבן כבר אינן סיפור של חלום ראשוני, אלא של נכסים מפיקים, חוזי יצוא, השקעות הרחבה ותזרים. כעת השאלה היא אחרת: האם הים הישראלי יכול לייצר עוד פרק פעילות משמעותי, או שהשנים הקרובות יתמקדו בעיקר במיצוי המאגרים שכבר התגלו.
הסימן הראשון לכך שהים הישראלי עדיין מעניין שחקנים בינלאומיים הגיע בהליך התחרותי הרביעי. במרץ 2025 העניקה ישראל רישיונות חיפוש לקונסורציום של SOCAR, BP וניו־מד אנרג׳י במקבץ סמוך ללווייתן. עבור ישראל, זו לא הייתה רק הענקת רישיון נוספת, אלא חזרה של שמות בינלאומיים משמעותיים אל מפת הגז המקומית. ההליך הרביעי הראה שגם אחרי שנים שבהן עיקר תשומת הלב הופנתה למאגרים קיימים, המים הכלכליים של ישראל עדיין יכולים להיכנס למפת ההזדמנויות של חברות אנרגיה גדולות.
כעת מגיע מבחן ההמשך. בפברואר 2026 פרסם משרד האנרגיה את ההליך התחרותי החמישי לחיפושי גז טבעי, שבמסגרתו ישווקו שישה מקבצים ימיים בשטח כולל של כ־8,500 קמ״ר. במשרד הדגישו כי האזורים נבחרו לאחר בחינה גיאולוגית וסיסמית, וכי המהלך נועד להרחיב את חיפושי הגז במים הכלכליים של ישראל.
זה חשוב לא רק בגלל מספר הרישיונות שישווקו. אלא כי היא יבחן האם ההליך הרביעי היה אירוע נקודתי, או תחילתו של רצף פעילות חדש. בתחום ה־Upstream, כלומר שלב החיפוש והפיתוח המוקדם של מאגרי נפט וגז, עצם פרסום השטחים הוא רק נקודת הפתיחה. ההצלחה נמדדת בשאלה מי ניגש, כמה הון וידע הוא מוכן להשקיע, האם הוא מתקדם לסקרים ולקידוחים, והאם בסוף נוצרת סביב הים פעילות עסקית אמיתית.
כאן נכנס הממצא המעניין ממחקר עומק בנתוני משרד האנרגיה. מאחורי ההליך החמישי לא מופיעה רק מפת שטחים חדשה, אלא שכבת הכנה רחבה יותר: יועצי Upstream בינלאומיים, שירותי ניתוח תת־קרקעי וחיפוש, הערכת מאגרים, בדיקות בטיחות, בריאות וסביבה, שירותי מידע ומרכז מידע לאומי לנפט וגז.
בנתונים זוהו התקשרויות במיליוני דולרים עם גופים מקצועיים בינלאומיים כמו RPS, Sproule, Ryder Scott, Gaffney Cline, GHD ו־S&P Global. חלק מההתקשרויות החדשות מופיעות ממש בסוף 2025, עם ביצוע חשבוניות שעדיין לא החל. זו נקודה חשובה: לא מדובר רק בתחזוקה של פעילות עבר, אלא במסגרות שנראות כמו היערכות מקצועית לשלב הבא.
כך למשל, בנתונים שבדקנו מופיעות התקשרויות חדשות סביב שירותי Upstream, HSE, הערכת מאגרים וייעוץ תת־קרקעי בהיקף של מיליוני דולרים. בין היתר מופיעה התקשרות משמעותית עם GHD בהיקף של כ־4.4 מיליון דולר, לצד התקשרויות עם RPS, Sproule ו־Ryder Scott. בנוסף מופיעה התקשרות עם S&P Global סביב ייעוץ חיפושי נפט, וכן התקשרויות קודמות עם Gaffney Cline סביב הליכים תחרותיים בים. אלה לא שמות שמופיעים בדרך כלל בכותרות, אבל בעולם חיפושי הגז הם חלק מהמערכת שמאפשרת למדינה להבין, לתמחר ולשווק את הסיכון הימי שלה.
במילים פשוטות, המדינה אינה מסתפקת באמירה שיש פוטנציאל בים. היא משקיעה בשכבת המומחיות שאמורה לאפשר לה לבחון את הפוטנציאל הזה, לנהל את הסיכונים, ולדבר עם חברות בינלאומיות בשפה המקצועית שהן מכירות. אם ישראל רוצה ששחקנים גלובליים יתייחסו ברצינות לסבב החיפושים הבא, היא צריכה להציג להם לא רק שטחים ימיים, אלא גם מידע, ניתוחים, ניסיון רגולטורי ומעטפת מקצועית שמאפשרת לקבל החלטה.
אחד המרכיבים החשובים בסיפור הזה הוא מאגר המידע הלאומי לנפט וגז. מערכת PRIME של משרד האנרגיה מרכזת מידע על פעולות חיפוש, פיתוח והפקה של נפט וגז טבעי בישראל, לצד נתונים גיאולוגיים, גיאופיזיים, הנדסיים וסביבתיים.
במחקר שלנו עלו נתונים מעניינים בהקשר הזה: התקשרויות סביב הקמת מרכז המידע הלאומי בהיקף של כ־2.2 מיליון דולר, עם תוקף שנמשך עד 2026. כלומר, הדאטה אינו תוספת קוסמטית לסבב החיפושים; הוא תשתית שמשרד האנרגיה מטפח לאורך זמן.
וזה לא נגמר בדאטה ימית. לצד מרכז המידע הלאומי מופיעות גם התקשרויות של מיליוני שקלים סביב מערכות מידע גיאוגרפיות, מאגרי מידע ושמירה תכנונית של תשתיות אנרגיה. התמונה המצטברת ברורה: משרד האנרגיה מתייחס למידע, מיפוי וניהול נתונים כתשתית בפני עצמה. בעולם אנרגיה שבו כל החלטה תלויה בגיאולוגיה, רגולציה, סביבה, תשתיות יצוא וסיכון ביטחוני, דאטה הוא כבר לא נספח טכני. הוא חלק מהמוצר שמדינה מציגה לחברות האנרגיה.
בעולם שבו חברות אנרגיה בוחרות בקפידה היכן להשקיע הון חיפוש מוגבל, איכות הדאטה יכולה להיות ההבדל בין שטח שמקבל מבט ראשוני לבין שטח שנכנס לעבודה רצינית. חברה בינלאומית לא נכנסת לאזור חדש רק בגלל מפה ימית או כותרת על פוטנציאל. היא רוצה להבין מה כבר נבדק, מה לא נבדק, מה הסיכון הגיאולוגי, מהי הסביבה הרגולטורית, מהם נתיבי היצוא האפשריים, ומה רמת הוודאות סביב הפרויקט. לכן מאגר מידע לאומי אינו נספח למהלך החיפושים; הוא חלק מהדרך שבה ישראל מנסה להחזיר את הים שלה לשולחן.
עבור שוק ההון, זה לא אירוע שמייצר מחר בבוקר הכנסות חדשות. אף משקיע לא צריך לקרוא את ההליך החמישי כהבטחה לתגלית או כתוספת ערך מיידית לחברות הגז. אבל זה כן אירוע שמגדיר את אופק הסקטור. אם ישראל תצליח למשוך עניין בינלאומי נוסף, סקטור הגז המקומי ייתפס כשוק שעדיין מייצר אפשרויות עתידיות: חיפושים, שותפויות, שירותים מקצועיים, השקעות, הרחבות יצוא ואולי בהמשך גם מאגרים חדשים. אם לא, מרכז הכובד יישאר בעיקר סביב מיצוי לווייתן, תמר וכריש.
חשוב להבין כי הליך תחרותי אינו קידוח, וקידוח אינו תגלית. גם תגלית אינה בהכרח פיתוח מסחרי. בין כל שלב לשלב עומדים מחירי גז, תשתיות יצוא, סיכונים ביטחוניים, רגולציה, החלטות שותפים והקצאת הון של חברות בינלאומיות. לכן הערך של המהלך הנוכחי אינו בהבטחה לתוצאה, אלא בעצם הניסיון לבנות מחדש את תנאי הפתיחה.
עסקת הענק עם מצרים חיזקה את מה שכבר ידוע: לווייתן הוא אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים של המשק הישראלי. אבל היא גם מחדדת את השאלה הבאה. אחרי לווייתן, מה מגיע? ההליך הרביעי נתן סימן לכך שהים הישראלי עדיין מעניין חברות גדולות. ההליך החמישי יבחן אם אפשר להפוך את הסימן הזה לרצף פעילות. ומחקר נתוני משרד האנרגיה מלמד שהמדינה כבר עובדת על השכבה שמקדימה את הקידוח הבא: דאטה, יועצים, הערכת סיכונים ומאגר מידע לאומי.
הגז הבא של ישראל, אם יימצא, לא יתחיל באסדה. אלא ביכולת לשכנע חברות אנרגיה שהים הישראלי עדיין שווה רישיונות והשקעות.
הכותב הוא ישראל ש. מייסד מערכת FocusFin למידע חכם בשוק ההון הישראלי, המתמחה בניטור, עיבוד והנגשה של דיווחים, מידע עסקי ותוכן מקצועי על חברות, סקטורים ומגמות בבורסה ובכלכלה הישראלית. אין לראות באמור המלצה או ייעוץ לביצוע פעולה בניירות ערך או בשוק ההון. לתכנים נוספים ועדכונים שוטפים הצטרפו לערוץ הטלגרם ולחשבון האקס.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
