כל דבר גדול או קטן שנעשה סביבנו התחיל פעם בתור הברקה במוחו של מישהו. בין אם זה המגדל שבו שכן המשרד שלנו, התאגיד העצום שעימו אנחנו עובדים, ואפילו המדינה שבה אנחנו חיים.
למעשה, כל פרויקט, תכנון, חשיבה או יוזמה נוצרו במוחו של האדם.
אולם כשנשאל את עצמינו מיהו האדם, או מה בעצם פועל בתוך האדם, נגלה תשובה מעט מורכבת. אריסטו, הפילוסוף היווני המשפיע בן המאה ה-4 לפנה"ס מבחין בין שני חלקים הפועלים בתוך אישיותו של האדם: הרצון והשכל.
יש פעמים שהכוח המניע הוא הרצון: הדחף לנצח, לצמוח ולהצליח. ופעמים שיהיה זה השכל, השקול והמתוכנן יותר.
הרמב"ם, הפילוסוף היהודי בן המאה ה-11, שכנראה מסכים עקרונית עם ההבחנה של אריסטו, יודע לחלק את הפעולות שלנו לכאלו המוגדרות על ידי ההיגיון והשכל, אלו שיובילו בסופו של דבר לתוצאה הרצויה, לבין פעולות עקרות שאינן מוכוונות מטרה בכלל, או שהן מוכוונות מטרה – אך הן לא מצליחות להגיע אל המטרה הרצויה.
הרצון, מסביר הרמב"ם, הוא כח מניע אדיר. אבל הוא לא תמיד ידע לכוון את הפעולות לקראת התכלית שלהן. המניע של הרצון הוא "מתחשק לי". ההנעה הזו תהיה לעיתים קצרת טווח או קצרת רואי, ולא בהכרח תוביל חזון להגשמה. ניקח דוגמא פשוטה: אדם שרוצה כאן ועכשיו להנות מהחיים, ולשם כך הוא זקוק לכסף. הוא יעבוד כדי להרוויח, אולי, אבל הוא לא יאמץ אסטרטגיה שתוביל אותו מבעד לחזון אל ההצלחה. להפך, אסטרטגיה כזו כמעט בהכרח תגביל את היכולת שלו ליהנות כעת מהחיים.
לעומת זאת, השכל עושה עבודה מצוינת בדרך להגשמת מטרות, אבל הוא אינו מייצר מטרות. כזה הוא, טבלת אקסל נהדרת או מחשב-על מתוחכם. הוא יודע לקדם מטרות, אבל הוא לא יוזם אותן, והוא בוודאי לא רוצה בהן.
כעת פילוסוף שלשי, רבי יצחק עראמה, מצטרף לדיון ובונה נדבך נוסף בהבנת המכונה האנושית: גם הוא חי בספרד, כ-300 שנה לאחר הרמב"ם, והוא מסביר, בפירושו לפרשת השבוע, שכדי להגשים את מלוא פוטנציאל כושר הבחירה של האדם, יש צורך בשילוב מלא בין שתי הכוחות הללו: השכל מחד, והרצון מאידך.
רצון עמוק שמבקש מהשכל תבנית פעולה, יוביל לתוצאות גבוהות.
אדם שחפץ להצליח אך לא נותן דרור ופורקן לרצון שלו ולא פועל מתוך גחמות, אלא מבקש מהשכל להגיש לו "תכנית עבודה" להגשמת הרצונות שלו מתוך תכנון תהליכי, יגיע אל התוצאות המיוחלות. שכן הוא מחזיק בשני המרכיבים החשובים: מוטיבציה מחד – וכלים מאידך.
ומה שנכון ברמה הפרטית, מסביר רבי יצחק עראמה, נכון גם ברמה הלאומית.
יציאת מצרים, אותה נציין במוצאי השבת הקרובה, הייתה תהליך קולקטיבי של עם שלם, שראה נכוחה את מטרת העל שלו: חירות משיעבוד האומה המשעבדת, תוך היצמדות לערכי המוסר הא-לוהיים. היה להם את הרצון, והיה להם גם את היכולת לפעול כקולקטיב על פי הגדרות המשימה, וככה הם יצרו את התנועה המרהיבה שעד היום, למעלה מ-3,300 שנה מאוחר יותר, מהווה את סמל בשורת החירות.
השבוע עצר העולם החופשי מלכת, כולם חיכו למוצא פיו של נשיא ארה״ב - בורסות עלו, ירדו, ולא היה כמעט כלי תקשורת שלא סיקר את מהפכת המכסים של אמריקה. אין ספק שמתוך כל הדיון הזה בלטה המוטיבציה של ארה״ב בכל הקשור להעלאת המכסים שלה על סין.
שר האוצר האמריקאי אמר בראיון בימים האחרונים : אנחנו מפסידים מכך שהסינים מעלים לנו מכסים? אנחנו מייצאים אליהם חמישית ממה שהם מייצאים אלינו, זה קלף מפסיד עבורם".
אז נכון שמבחינה לוגית הוא אולי צודק אבל צריך לראות שבדרך לא מייצרים ״מלחמות סחר ״ עקיפות או ישירות שיביאו את כל העולם לסחרור מיותר.
וזה רלוונטי גם בתוך המשרד. בתוך החברה ובארגונים גדולים עלינו לאחד את שני הכוחות הללו: רתימה ומוטיבציה מחד, והבנייה של תכנית עבודה סדורה מאידך. כך נוכל לפעול יחד למען הגשמת המטרה.
כמנכ״ל של חברה ציבורית קידמתי יחד עם ההנהלה המצוינת שלנו אינטגרציה לארבע חברות שונות. אנשים חששו מהמשמעות, ותהו מה יהיו ההשלכות התרבותיות והמקצועיות, אבל ככל שהיתה יותר שקיפות ורגישות, לצד תוכנית ריאלית עתידית, התאפשר לנו לתעל את המוטיבציה לאיחוד עם התמריצים המתאימים ליישום נכון.
נאחל ונתפלל בהזדמנות זו שנזכה לחגוג את חג החירות מתוך חירות מלאה, יחד עם 39 החטופים שעדיין נמצאים בשבי חמאס בעזה.
רצון פנימי לפעול, והפעלה על פי השכל הישר בהליך היישום, יפרצו כל תקרת זכוכית אישית ועסקית.
זיו אלול הוא מנכ"ל חברת פארי, חברת טכנולוגיות בעולם הרפואה הדיגיטלית, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי ,ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
