אירופה מגיעה לחורף עם כרית ביטחון מצומצמת
באמצע אוגוסט 2023 אירופה כבר חצתה את רף ה־90% במאגרי הגז. ב־2024 היא הגיעה ל־90.02% ב־19 באוגוסט. השנה, לפי הנתונים האחרונים של Gas Infrastructure Europe, מאגרי האיחוד היו מלאים ב־60.8% בלבד ב־15 באוגוסט שיעור נמוך מבאותו מועד בכל אחת מחמש השנים הקודמות.
הפער נוצר כבר בחורף האחרון. עונת המילוי החלה ב־1 באפריל כאשר במאגרים נותרו כ־28% מהקיבולת בלבד, פחות מבשלוש השנים הקודמות. מאז אירופה מזרימה גז באופן רציף, אבל נקודת הפתיחה הנמוכה הותירה לה הרבה יותר עבודה לקראת עונת החימום.
המספרים החריגים אינם אומרים שאירופה עומדת להישאר בלי גז. למעשה, גם ב־2025 היא נכנסה לחורף עם מלאים נמוכים משמעותית מב־2023 וב־2024: רמת האחסון הגיעה לשיא של כ־83% בלבד, בלי שנוצר איום ממשי על אספקת הגז. מאז משבר 2022 היבשת הרחיבה את יכולת קליטת הגז הטבעי הנוזלי, הפחיתה את התלות בגז רוסי והגדילה את הגמישות של מערכת האספקה שלה.
אבל למאגרים יש תפקיד אחר. הם מאפשרים לאירופה להיכנס לחורף עם גז שכבר נמצא בתוך היבשת, במקום להידרש למצוא אותו בשוק העולמי בדיוק כשהביקוש עולה. לפי הנציבות האירופית, אחסון יכול לספק עד כשליש מצריכת הגז בחורף. כשהמאגרים נמוכים יותר, גדלה הרגישות למה שיקרה בחודשים הבאים.
המחיר שמקשה לסגור את הפער
כאן מתחילה הבעיה השנייה. כדי למלא את המאגרים אירופה צריכה לא רק למצוא גז, אלא למצוא אותו במחיר שמצדיק את האחסון.
בדרך כלל המודל פשוט: גז נרכש בקיץ, כאשר הביקוש נמוך יחסית, נשמר במאגרים ונמכר בחורף במחיר גבוה יותר. הפער בין מחירי הקיץ לחורף משלם על המימון, האחסון והסיכון.
השנה הפער הזה נשחק. לפי סוכנות האנרגיה האירופית ACER, המלחמה במזרח התיכון העלתה את מחירי הגז וצמצמה את פער המחירים העונתי, ובכך החלישה את התמריץ הכלכלי להזרים גז למאגרים. בחלק מהתקופה אף נוצר מצב של Backwardation, שבו חוזים למסירה קרובה יקרים מהחוזים לחורף.
עבור סוחר זו בעיה חשבונאית פשוטה: אין הרבה היגיון לקנות היום גז יקר, לשלם על אחסונו במשך חודשים ולמכור אותו לפי מחיר עתידי שאינו גבוה מספיק כדי לכסות את העלויות. עבור אירופה, לעומת זאת, אותו גז הוא ביטוח מפני חורף קר או הפרעה באספקה.
המתח הזה מסביר גם את השינוי בגישה הרגולטורית. יעד האחסון האירופי נותר 90%, אך הנציבות קוראת השנה למדינות להשתמש בגמישות שמאפשרת הרגולציה ולשקול יעד של 80% כאשר תנאי השוק מצדיקים זאת. המטרה היא לא להפוך את היעד עצמו לגורם שמאלץ את השוק לקנות גז בכל מחיר.
לפי ACER, הגעה ל־90% לפני החורף תדרוש מיבוא הגז הטבעי הנוזלי לעלות בכ־13% לעומת 2025. רמת אחסון של 80%, לעומת זאת, אפשרית בקצב יבוא דומה לזה של השנה שעברה.
אירופה תלויה יותר בשוק העולמי
זו נקודה חשובה משום שמבנה שוק הגז האירופי השתנה מאוד מאז 2022.
הירידה החדה באספקה הרוסית בצינורות הוחלפה בחלקה בגז טבעי נוזלי שמגיע באוניות. בשנת 2025 ייבא האיחוד האירופי שיא של 146 מיליארד מ"ק של גז טבעי נוזלי, וארה"ב סיפקה 58% ממנו. לפי ACER, הגז הטבעי הנוזלי כבר מהווה כמחצית מכלל יבוא הגז של האיחוד.
מבחינת ביטחון האספקה, זה שיפור משמעותי: אירופה תלויה פחות בצינור אחד או בספק יחיד. אבל מטען גז טבעי נוזלי יכול לשנות יעד. אם המחיר באסיה אטרקטיבי יותר, המטען יכול להפליג מזרחה; אם ההיצע העולמי נפגע, אירופה נדרשת להציע מחיר גבוה יותר כדי למשוך אותו אליה.
המשמעות של מלאים נמוכים היא בדיוק זו: פחות גז שנרכש מראש, ויותר צורך להתחרות על אספקה בהמשך.
לכך מתווסף השנה הלחץ מהמזרח התיכון. מצר הורמוז הוא נתיב מרכזי בשוק הגז הטבעי הנוזלי העולמי, והפגיעה בזרימות מהאזור כבר הקטינה את הגמישות בצד ההיצע. בתרחיש קיצון של סגירה מלאה לאורך 2026, ACER מעריכה שהשוק העולמי היה מאבד כ־27 מיליארד מ"ק של אספקת גז טבעי נוזלי ביחס ל־2025.
אירופה אינה זקוקה לתרחיש קיצון כזה כדי להרגיש את ההשפעה. די בשוק צפוף יותר כדי להעלות את המחיר של המטען השולי שהיא צריכה כדי למלא את המאגרים.
המחיר מתחדד כשמשווים את מוצרי האנרגיה
קשה לראות את פערי המחירים כאשר כל שוק משתמש ביחידה אחרת. נפט נסחר בדולרים לחבית, גז אמריקאי בדולרים ל־MMBtu וגז אירופי באירו ל־MWh.
כאשר מנרמלים את המחירים לאותה תכולת אנרגיה, הפער נעשה מוחשי יותר. בחישוב של חבית האנרגיה של FocusFin, המבוסס על כ־5.8 MMBtu — בקירוב תכולת האנרגיה של חבית נפט חבית Brent נסחרה ב־19 באוגוסט בכ־91 דולר.
אותה כמות אנרגיה בגז אמריקאי מסוג Henry Hub עלתה כ־16 דולר בלבד. בגז האירופי מסוג TTF הגיע המחיר המקביל לכ־126 דולר, ובגז הטבעי הנוזלי האסייתי מסוג JKM לכ־125 דולר.
מחירי מקורות אנרגיה שונים במדד אחיד
(מקור: "חבית האנרגיה" FocusFin)
ההשוואה אינה אומרת שנפט וגז הם תחליפים מלאים, וגם לא שהפער בין הגז האמריקאי לאירופי הוא כולו רווח שניתן לסגור. הנזלה, הובלה, גיזוז מחדש ותשתיות מוסיפים עלויות משמעותיות. אבל היא ממחישה היטב את נקודת המוצא: במונחי תכולת אנרגיה, הגז האירופי נסחר כיום בכ־38% מעל Brent וכמעט פי שמונה ממחיר הגז בנקודת המסחר האמריקאית.
זה חשוב לא רק לסוחרי אנרגיה. עבור יצרני כימיקלים, דשנים, מתכות, זכוכית ותעשיות עתירות אנרגיה אחרות, מחיר הגז הוא רכיב ישיר בעלות הייצור. פער מתמשך מול ארה"ב הופך לפער תחרותי.
החורף לא חייב להפוך למשבר כדי להיות יקר
התרחיש הסביר אינו בהכרח חזרה ל־2022. אירופה מגיעה הפעם עם מערכת גז מגוונת יותר, יכולת קליטה גדולה יותר של גז טבעי נוזלי ופחות תלות ברוסיה. גם רמת אחסון של 80% עשויה להספיק בהחלט בחורף מתון ובשוק עולמי שמתפקד כסדרו.
הבעיה היא שמלאים נמוכים מקטינים את מרווח הטעות.
חורף קר יגדיל את קצב המשיכות מהמאגרים. התאוששות בביקוש האסייתי תגביר את התחרות על מטענים. שיבוש נוסף באספקה יצמצם את הכמות הזמינה. בכל אחד מהתרחישים האלה המחיר הוא המנגנון שבאמצעותו השוק מחלק את הגז שנותר.
לכן אין באמת הפרדה בין שאלת הזמינות לשאלת המחיר. ככל שיש פחות גז זמין, המחיר הנדרש כדי להשיג את היחידה הבאה עולה. וככל שמחיר הגז גבוה כבר בתקופת המילוי, קשה יותר לבנות את המלאי שאמור להגן מפני אותו מחסור בחורף.
זה המעגל שאירופה מנסה לשבור.
בשבועות שנותרו עד תחילת עונת החימום, השאלה החשובה תהיה כמה מהר אירופה מצליחה להוסיף גז למאגרים, ובאיזה מחיר.
ככל שהיא תיכנס לחורף עם פחות גז שכבר נמצא בשטח, כך היא תהיה תלויה יותר בגז שתצטרך לקנות בזמן אמת. ואם החורף או שוק ה־LNG לא ישתפו פעולה, הבעיה תופיע קודם כול במקום שבו אירופה כבר למדה להרגיש אותה היטב: במחיר האנרגיה.
הכותב הוא ישראל ש. מייסד מערכת FocusFin למידע חכם בשוק ההון הישראלי, המתמחה בניטור, עיבוד והנגשה של דיווחים, מידע עסקי ותוכן מקצועי על חברות, סקטורים ומגמות בבורסה ובכלכלה הישראלית. אין לראות באמור המלצה או ייעוץ לביצוע פעולה בניירות ערך או בשוק ההון. לתכנים נוספים ועדכונים שוטפים הצטרפו לערוץ הטלגרם ולחשבון האקס.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
