הגיעה לה "עונת הדוחות בשוק המקומי". עד סוף שבוע הבא, עת יסתיים לו חודש אוגוסט צפויות כל החברות הציבוריות בבורסה המקומית, קרוב ל-600 במספר, לפרסם את הדוחות הכספיים למחצית הראשונה של השנה, המכסה את החודשים ינואר עד יוני.
בניגוד לדוחות הרבעוניים, שאותן חברות ציבוריות רבות פטורות מלפרסם (בעיקר חברות קטנות, וזאת על מנת להקל עליהן בעלויות הכנת הדוחות), דוחות מחצית מחויבות כל החברות הציבוריות לפרסם עד חודשיים ממועד סיום המחצית, כאשר אי פרסום של הדוחות עלול לגרום להפסקת המסחר במניות החברה וסעד משפטי של בעלי מניות המיעוט ושל הרשות לניירות ערך כלפי אורגני החברה.
הדוח הכספי הוא ככל הנראה פריט המידע האקוטי ביותר שחברה ציבורית יכולה לספק למשקיע פרטי מן המניין. הוא כולל את העדכון על ההכנסות וההוצאות של החברה במהלך התקופה, עסקאות שיכול להיות שנרקמו אך לא דווחו מפאת מדיניות הדיווחים השוטפים של החברה וכן איך ההנהלה רואה את המצב בענף בו החברה פועלת.
אין זה נדיר לראות מניות עולות ויורדות בעשרות אחוזים לאחר הדוחות, בשל "הפתעה" של שוק ההון מנתונים טובים או רעים מהצפוי שהוצגו בדוח. אך בבורסה הישראלית שלנו התגבר לו בשנים האחרונות, בפרט לאחר מגיפת הקורונה, הרגל מגונה של הגשת דוחות כספיים ברגעים האחרונים לפני הדדליין הסופי.
היקפי הבעיה וההשפעה שלה על האדם הפשוט
מדובר במגמה שיש לציין שהיא מנוגדת למתחולל ברחבי העולם המערבי. בעונת הדוחות הקרובה צפויות לא פחות מ-380 חברות ציבוריות לפרסם את הדוחות הכספיים בשבועיים האחרונים של אוגוסט, ממוצע של לא פחות מ-32 דוחות כספיים ליום, אם לא כוללים את שבת בה נדיר שמתפרסמים הרבה דוחות כספיים. כלומר בערך שני שליש מהחברות הציבוריות בבורסה המקומית שלנו, כולל חברות בשווי שוק של מיליארדי שקלים עם מחלקות כספים נרחבות יחכו עד לדקה התשעים בכל הקשור להגשת הדוחות הכספיים שלהן. במובן מסוים זהו אקט די אנושי, מי מאיתנו בכיתה ד' לא היה מגיש את העבודות ברגע האחרון, או לומד למבחנים בערב לפני?
למרות הרציונאל המפותח הזה שמאחורי התופעה, מדובר בבעיה גדולה מאוד המשפיעה על כולנו. כמות כה מאסיבית של דוחות כספיים, כאשר כל דוח הוא בהיקף של עשרות עמודים (לא את כולם צריך לקרוא בעיון – אך עדיין מדובר בחומר רב) לא באמת מאפשרת למשקיע מן השורה לתת את תשומת הלב הנאותה לכל דוח כספי, ולקרוא אותו לאשורו. יתרה מכך, הדבר מוביל ללא מעט טעויות כאשר כל פעיל שוק הון יוכל לספר על שלל מקרים בהן חברה פרסמה דוח כספי, לאחריו המניה רשמה עלייה או ירידה של עשרות אחוזים, אך לאחר מכן, כאשר העמיקו בדוחות ובביאורים או כאשר עיתון מסוים האיר בנוגע לנקודה בדוחות, שינתה המניה את התנודה "לצד השני" בהיקף של עשרות רבות של אחוזים.
מעבר למשקיע הפרטי, הדבר משפיע מאוד גם על קרנות הפנסיה והחיסכון שלנו. פעולה של שינוי משמעותי באחזקה בנייר מסויים בגלל נתון מסוים בדוח, למשל נתון שהפתיע לרעה את האנליסט בבית ההשקעות המסקר את הנייר, וגרם לו להחליט לפעול על מנת למכור את האחזקה של בית ההשקעות, דורשת הליך פרוצדוראלי סדור של מעבר דרך מספר גורמים, לפני ביצוע המכירה עצמה.
כאשר ישנם עשרות דוחות, בכל יום ויום היכולת של גופי הפנסיה שלנו להגיב ביעילות לנתונים מתאיינת כמעט לחלוטין, כאשר לפינה הזו נכנסים גופים נוספים, משקיעים גדולים או גופים פיננסים שיודעים לנצל את האנומליה הזו, ולפעול ביעילות על מנת להשיא רווחים, לעיתים רבים על חשבון אותן הקרנות. איני בא לטעון לאיזו שהיא קונספירציה אפלה המחברת בין אקט איחור הדוחות, לבין סוחרי הדוחות. ברם, אין ספק שהאנולמיה במסגרתה מפורסמים רוב הדוחות בכמה ימים ספציפיים היא לא דבר בריא לא למשקיע הפרטי, לא לקרנות הפנסיה שלנו ובטח שלא לבורסה המקומית, המנסה למצב עצמה בקו אחד עם שאר הבורסות המערביות המתקדמות.
הפתרון המוצע
הפתרון שלדעתי יהיה המיטבי, וכולי תקווה שהרשות לניירות ערך בראשותו של עו"ד ספי זינגר תפעל ליישמו מגיע בדמות מודל מדורג של קביעת הדדליין לפרסום הדוחות הכספיים בשים לב לשווי החברה. מדובר במודל הנהוג כבר בבורסות המובילות ביותר בצפון אמריקה ובמקומות נוספים בעולם במסגרתו יהיה ניתן לקבוע לדוגמה כי חברה בשווי שוק של 10 מיליארד שקלים ומעלה, תדווח לא יאוחר מ-30 יום ממועד סיום הרבעון / המחצית.
חברה בשווי של בין 1 מיליארד שקלים ל-10 מיליארד שקלים לא יאוחר מ-50 יום, חברה בשווי של בין 1 מיליארד שקלים ל-100 מיליון שקלים לא יאוחר מ-60 יום – וכו'. המשמעות היא – שגם אם הטבע האנושי ינצח בשנית, וחברות תפרסמנה את הדוחות בסמוך לדדליין – עדיין יהיה פיזור מספק בשים לב לדדליין השונה בין חברה לחברה.
ללמוד למבחן ערב לפני ולהגיש עבודות למורה קמעה לפני הדדליין זה נחמד - אבל מצופה מחברות ציבוריות להתנהג בצורה בוגרת יותר מתלמיד בבית ספר יסודי.
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה. ייתכן והכותב מחזיק באחת מהמניות שצולמו בצילומי המסך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
