לא צריך לחכות שהדברים יקרו כדי לזהות שינוי. מי שמביט היטב בשוק ההון הישראלי בשנה האחרונה, רואה את הנולד: מגמה חדשה מתייצבת, כזו שמבוססת לא רק על התאוששות מקומית אלא על שינוי עומק במעמדה של ישראל בזירה האזורית והבינלאומית. התהוות הסכם נורמליזציה עם סעודיה, ניצחון ברור מול איראן, וסדרת מהלכים כלכליים באזור כל אלה יוצרים את אחת התקופות המעניינות ביותר למשקיעים בישראל.
מאז הסכמי אברהם, שנחתמו ב־2020 והביאו לנורמליזציה היסטורית עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן המזרח התיכון התחיל להשתנות באופן דרמטי, עם גידול משמעותי בסחר, בתיירות ובשיתופי הפעולה. אך בניגוד לגל הראשון, ההסכם המתגבש כעת עם סעודיה נתפס לא רק כמהלך דיפלומטי נוסף, אלא כברית אסטרטגית עמוקה עם הלב הפועם של העולם הערבי- סוני. סעודיה היא לא עוד מדינה היא סמל ונתפסת כמדינה המובילה את הזרם הסוני בעולם. ולכן, הפתיחה אליה צפויה להשליך באופן מיידי גם על מדינות ענק סוניות נוספות כמו אינדונזיה, מלזיה, בנגלדש ופקיסטן, באמצעות השפעה דיפלומטית, כלכלית ודתית של הממלכה.
אבל הסיפור לא נגמר בפוליטיקה, יש גם פרקטיקה. העיר NEOM, המיזם האסטרטגי של סעודיה והחזון הכלכלי השאפתני ביותר בעולם כיום, נמצאת רק כ-250 קילומטרים מאילת. מדובר בעיר חכמה ועתידנית, באורך 170 קילומטרים ובגובה 500 מטרים, שאמורה להיבנות בהשקעה מוערכת של כ־500 מיליארד דולר. עבור סעודיה, זוהי לא רק עיר או השקעה מטורפת אלא גולת הכותרת של תהליך ההשתנות שלה, חזון מוחשי למדינה שבוחרת להחליף תלות בנפט בעולמות של טכנולוגיה, תיירות, בינה מלאכותית, אנרגיה ירוקה ותחבורה אוטונומית. היא תכלול מרכזי נתונים מתקדמים ומונעי AI. בנוסף, הקרבה הפיזית לאילת יוצרת פוטנציאל עצום לשיתופי פעולה עתידיים, בין אם גלויים ובין אם חשאיים, בתחומי מים, אנרגיה,בינה מלאכותית, פודטק, אבטחת סייבר ועוד ועוד...
כפי שאני רואה זאת (ג.נ), מאז השבעה באוקטובר 2023, הסנטימנט כלפי ישראל השתנה לחלוטין. מדינה שבעיני רבים הייתה בסכנה קיומית הפכה למעצמה האזורית הכי מאיימת, מדויקת ומרתיעה. ישראל לא רק חיסלה בפועל את ארגוני הטרור סביב גבולותיה, אלא גם ניהלה מערכת סיכול ממוקד ומהלכים אסטרטגיים מול איראן המדינה שהובילה את ציר ההתנגדות. פעולות חשאיות וגלויות, השבתת תשתיות קריטיות, חיסולים בכירים, ותגובה נחושה לתקיפות סימנו לעולם כולו שישראל לא תגיב יותר היא תיזום, תכתיב, ותוביל.
ההשפעות הכלכליות לא איחרו להגיע והנתונים מדברים בעד עצמם. שוק ההון הישראלי הראה חוסן מרשים. מדדי ת"א-35 ות"א-125 רשמו עליות ניכרות מאז תחילת 2025, עם עליות של כ-22.6% ו-23% בהתאמה, לאחר התפרקות המתיחות מול איראן בשבועות האחרונים. השקל התחזק משמעותית מול הדולר, ובנקים ישראליים דיווחו על דוחות כספיים חזקים, מה ששיקף את תחושת היציבות השוררת פה כבר מאז המחצית השנייה של 2024. שילוב בין ירידה באינפלציה המקומית, התאוששות בצריכה הפרטית (שעלתה ב-3.9% בשנת 2024 בין היתר עקב הישארות ישראלים רבים בארץ), עלייה ביצוא הביטחוני והטכנולוגי, ונוכחות חזקה של השקעות חוץ שהגיעו לשיא של חמש שנים. כל אלה מרכיבים את תמונת הניצחון בשוק ההון הישראלי, כפי שהולכת ומתבהרת גם במחצית הראשונה של 2025.
אבל זה לא נעצר כאן. הסקטורים עצמם ממשיכים לסמן את הכיוון:
1. נדל"ן: שילוב של בלימת פרויקטים שגררה דחייה בבנייה, גלי עלייה משמעותיים (28,00 עולים מאז תחילת המלחמה), וירידת ריבית צפויה יוצרים סביבת ביקושים מחודשת. שוק הנדל"ן הישראלי מציג חוסן, עם עליית מחירים בערים כמו תל אביב וירושלים, ודרישה גוברת לטכנולוגיות בנייה חכמות (PropTech) המשלבות AI, אוטומציה וקיימות.
כמובן שישנם עוד קשיים בטווח הקצר, אך הטווח הארוך נשאר חיובי.
2. קמעונאות וצריכה: בדיוק כמו אחרי הקורונה, נרשמת קפיצה בביקושים פנימיים. נתוני הצריכה מראים התאוששות והמשך מגמת גידול, כאשר קבלנים מרחיבים פרויקטים, וחברות קמעונאיות מדווחות על חזרה מהירה לשגרה ולרווחיות והבורסה מגיבה בהתאם.
3. תשתיות ואנרגיה: ישראל נדרשת כעת לבנות לא רק מחדש את אזור עוטף עזה שנפגע (בהשקעה של כ-18 מיליארד ש"ח), אלא גם להשתדרג ברמה גבוהה יותר הן בשל נזקי המלחמה והן בשל התאמות לעולם משתנה. השקעות בתשתיות גז, חשמל ירוק, סוללות אגירה, תחבורה חכמה, דאטה סנטרים ואנרגיה סולארית תופסות תאוצה. קיימת דחיפה ממשלתית לפיתוח רשת החשמל הלאומית בהיקף של 4.5 מיליארד דולר עד 2030.
4. הייטק: הסקטור, שעמד בפני אתגרים בשנה האחרונה, חוזר לעמוד בראש סדר היום. צמיחה במימון מחו"ל (3.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2025, 81% ממשקיעים גלובליים), גיוסים חדשים של קרנות ישראליות, והתחדשות בגיוסי עובדים. משקיעים זרים לא רק חוזרים אלא נלחמים להיכנס. האתגרים בתחום הביטחוני הופכים להזדמנות, עם התמקדות בטכנולוגיות הגנה, נשק וסייבר.
5. תיירות פנים וחוץ: למרות ההפסדים הכבדים בעקבות המלחמה (3.4 מיליארד דולר וצניחה של למעלה מ-90% בתיירות נכנסת), המגמה היא של התאוששות. הממשלה פועלת להחזרת התיירים (עם יעד של 1.3 מיליון תיירים ב-2025), ותיירות הפנים נשענת על הישראלים הנשארים בארץ. החזרה של קבוצות תיירות מאירופה, יחד עם פתיחת שווקים חדשים צפויה לייצר רווחיות גבוהה בענף שהיה בקיפאון ומפגין כעת סימני התאוששות מרשימים. זאת כמובן לצד מגמתצ התאוששות עולמית בתיירות מאז סוף הקורונה ועכשיו שישראל יותר "בטוחה", מה יעצור בעד התיירים להגיע?
6. בינה מלאכותית (AI) הגאולה של ההייטק: ישראל מתקרבת למעמד של מעצמת AGI בינה מלאכותית כללית. התחום עובר ממחקר לארגון, וההשקעות זורמות. 25% מהסטארט-אפים בישראל עוסקים ב-AI, והתחום משך 47% מהשקעות ההייטק המקומיות ב-2024. NVIDIA כבר נמצאת כאן עם מרכז הפיתוח הגדול ביותר שלה מחוץ לארה"ב, עסקאות אדירות עם משרדי ביטחון, שיתופי פעולה עם סטארט־אפים והקמת דאטה סנטרים חדשים. המדינה מתחילה להבין שזה הרגע והיא דוחפת עם יעד של 4.6 מיליארד דולר בהשקעות AI עד 2030.
ישראל של 2025 היא מדינה שמסתכלת קדימה. במקום מגננה יוזמה. במקום בדידות בריתות. במקום תלות הובלה. והמשקיעים? הם כבר לא שואלים אם זה יקרה אלא רק איך אפשר להצטרף בזמן.
יוצא לי להיתקל בתהיות של "האם זה לא מאוחר מידי?", "הגרף לא קצת 'מתוח' מידי?". יכול להיות, אף אחד לא נביא. אך אם ניקח מקרה בוחן ונסתכל על תעודת הסל של ארגנטינה. אלו הם מקרים שונים, אך זו דוגמה טובה להשפעה האפשרית של שינוי הסנטימנט.
התשואה של השוק הארגנטינאי (לפי תעודת הסל המוכרת ביותר לשוק ARGT) הינה 243% לעומת המדדים הישראלים (כולל התעודה האמריקאית EIS והמדדים המקומיים):
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
