שלושה וקטורים מתכנסים בשקט בימים אלה ויוצרים הזדמנות לעצב מחדש את מפת הפיננסים במזרח התיכון ואת עתידה של ישראל. המלחמה מול איראן חשפה סדקים בתדמיתה של איחוד האמירויות כמרכז פיננסי אזורי יציב; תעשיית קרנות הגידור הישראלית היא מכרה זהב בלתי ממומש של חדשנות, אשר רק כ-30% ממנו מחובר להשקעות גלובליות; ובמקביל, ישראל צפויה לקלוט עד מיליון עולים חדשים בשנים הקרובות, שחלק משמעותי מהם יגיע ממוסדות פיננסיים מובילים בעולם.
ההתכנסות של שלושת הגורמים הללו מעניקה לישראל חלון הזדמנויות לבסס את עצמה כמרכז עולמי לניהול נכסים וחדשנות השקעות, ולהפוך את תעשיית הפיננסים הישראלית למנוע הצמיחה של הבום הכלכלי הבא של ישראל.
לנצל את ההזדמנות
אם ממשלת ישראל תתמקד כבר עכשיו בחיזוק האקוסיסטם של קרנות הגידור המקומיות, היא תוכל לעודד צמיחה שתמשוך משקיעים ומוסדות זרים ותיצור הזדמנויות לאנשי השקעות מוכשרים המבקשים לעבור לישראל. תעשיית קרנות גידור רחבה יכולה גם להשפיע לטובה על מערכת הבנקאות הישראלית, שמפגרת כיום מאחור.
ראשית, על הממשלה להעביר את רפורמות המס שהוצעו לאחרונה על ידי רשות המסים בישראל. רפורמות אלה ישנו את אופן המיסוי של רווחים הנוצרים על ידי שותפויות מוגבלות ישראליות העוסקות בניהול קרנות, מהכנסה רגילה לרווח הון, ובכך יפחיתו משמעותית את נטל המס לרמה המקבילה לזו הנהוגה בשווקים מפותחים.
בהמשך, על הממשלה לגבש חזון ארוך טווח לישראל כמרכז גלובלי לחדשנות השקעות. הבורסה לניירות ערך בתל אביב כבר עשתה צעד ראשון חשוב כאשר שינתה את ימי המסחר שלה לימי שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי. כעת על הממשלה להמשיך בכיוון זה ולספק סביבה רגולטורית שתהיה אטרקטיבית לתעשיית הפיננסים הגלובלית, הן למשקיעים והן לאנשי מקצוע בתחום ההשקעות, ותחרותית עבור קרנות גידור המנוהלות מישראל.
חיזוק התשתית הרגולטורית
כיום, הרגולציה על קרנות גידור המנוהלות בישראל מפוצלת בין חוקים ותקנות שונים. אחד הכשלים המרכזיים הוא שהרגולציה מתמקדת באופן שבו הקרנות משווקות, ולא באופן שבו הן פועלות. בנוסף, הקריטריונים להגדרת “משקיע כשיר” לצורכי שיווק הם מחמירים משמעותית ביחס לרוב המדינות, ואין כיום סטנדרטים מחייבים של גילוי, תשקיפים או נהלים תפעוליים. כשלים אלה פוגעים ביכולת התחרות של ישראל.
מערכת רגולטורית שאינה אחידה מהווה גורם מרתיע עבור משקיעים בינלאומיים ומנהלי קרנות המעוניינים להקים פעילות בישראל. העובדה שרק 12% מהמשקיעים בקרנות גידור ישראליות הם משקיעים זרים ממחישה זאת היטב.
ללמוד מההצלחה של ADGM
ישראל צריכה ללמוד מהמודל של Abu Dhabi Global Market (ADGM), אשר מאז הקמתו בשנת 2013 ביסס את עצמו כאחד המרכזים המובילים בעולם לניהול נכסים. הנכסים המנוהלים במסגרת ADGM צמחו ב-42% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה ב-2024.
בלב ההצלחה עומדת מסגרת רגולטורית המאמצת באופן ישיר את עקרונות המשפט המקובל האנגלי, המעניקים שקיפות, יציבות וודאות משפטית למנהלי נכסים המעוניינים לפעול במזרח התיכון.
אז למה לא גם ישראל? זה לא מופרך לחשוב שישראל, אשר צמחה מתוך מערכת המשפט המקובל האנגלי, יכולה לאמץ מודל דומה כדי לתמוך בצמיחת מגזר השירותים הפיננסיים המתפתח שלה. נכון, ישראל אינה יכולה להתחרות בשיעור מס חברות של 0% כפי שקיים ב-ADGM. אבל לישראל יש דבר שאין לאף מדינה אחרת: היא הבית הלאומי היחיד של העם היהודי.
קריאה לפעולה
וכך אנו חוזרים להזדמנות שנמצאת כעת על השולחן. בזמן שישראל ממשיכה להוכיח את חוסנה ועמידותה גם בתקופות מלחמה, ובזמן שאנשי פיננסים ברחבי העולם שוקלים עלייה לישראל, על הממשלה לפעול לחיזוק והרחבת האקוסיסטם הפיננסי המקומי.
באמצעות העברת רפורמות המס הנדרשות ותיקוני חקיקה ממוקדים בטווח הקצר, הממשלה יכולה לייצר תנאי תחרות שווים לקרנות המנוהלות מישראל ולתרום לצמיחתן. אך חשוב מכך, על הממשלה לגבש חזון לישראל כמרכז חדשנות מוביל עבור תעשיית הפיננסים כולה, באמצעות יצירת הסביבה הרגולטורית המתאימה.
ואם הממשלה לא תענה לקריאה הזו, הישראלים, כפי שעשו פעמים רבות בעבר, יענו לה בעצמם. הפוטנציאל אמיתי. ליהדות העולם יש את הכישורים ואת ההון הדרושים כדי לפתח בישראל תעשיית ניהול נכסים משמעותית. כבר כיום קיימות יוזמות הפועלות על בסיס כישרונות מישראל ומהעולם במטרה לממש את פוטנציאל החדשנות הפיננסית של ישראל ולהפוך את תעשיית קרנות הגידור הישראלית למנוע צמיחה כלכלי.
קרן סיני היא עורכת דין אמריקאית המתגוררת בתל אביב ומייצגת קרנות גידור ומנהלי נכסים ברחבי העולם
הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
