חוסר האוריינות הפיננסית וההתנהלות הכלכלית הלקויה של משקי הבית בישראל הן סוגיות שחוזרות ועולות לדיון, כמו גם העובדה שבית ספר לא מקנים לתלמידים כלים להתנהלות פיננסית נכונה. התוצאה היא נתונים פיננסיים מדאיגים, שמצביעים על החמרה מתמשכת במצב הכלכלי של הציבור הישראלי. המינוס בחשבונות הבנק הפך להיות תופעה נפוצה ומדאיגה, ובמקום להיות יוצא מן הכלל, הוא חלק מהמציאות היומיומית של משפחות רבות בישראל.
הציבור הישראלי חי באוברדרפט מתמשך
על פי נתוני הארגון 'דף חדש', נכון לאפריל 2024, כ-39% מכלל האוכלוסייה בישראל נמצאים במצב של מינוס בחשבון הבנק. מדובר ב-2.49 מיליון לקוחות בנקים אשר נמצאים ביתרה כספית שלילית לאורך זמן. יתרה מכך, הריבית על המינוס עומדת כיום על 12.11% לשנה, בעוד הריבית על יתרות זכות בפיקדון שקלי עומדת על סדר גודל של כ-3% בלבד לשנה. מדובר בפער משמעותי שמוביל לכך שהציבור משלם ריביות גבוהות מאוד על המינוס שלו, מה שמעמיק את הבעיה הכלכלית של משקי הבית. הנתונים הללו הם לא רק מספרים על דף. הם מייצגים מציאות כלכלית קשה עבור מיליוני משפחות בישראל, שמוציאות יותר ממה שהן מכניסות, ונכנסות למלכודת כלכלית של ריביות גבוהות וחוסר יכולת לסגור את החוב.
אם נבחן את המצב הכלכלי של משקי הבית בישראל בעשור האחרון, נראה כי המצב רק מחמיר: בשנת 2018 פורסם מחקר שהראה כי 46% מהאוכלוסייה היו במצב של משיכת יתר לפחות חודש אחד במהלך השנים 2012-2016. כיום הנתון הזה עומד על כ-39% מהאוכלוסייה שנמצאים במינוס לכל אורך חודשי השנה!
היקף האשראי הצרכני של משקי הבית זינק לכ-230 מיליארד שקל, עם עלייה של כ-9% בשנת 2024 בלבד. מדובר בזינוק משמעותי שמעיד על כך שהציבור הישראלי ממשיך לצרוך אשראי ולחיות מעל ליכולותיו. בנוסף, חשוב לציין כי לכל מבוגר עשירי בישראל יש תיק הוצאה לפועל.
בתמונה הבאה אנחנו יכולים לראות את הרכב תיק נכסי הציבור בישראל נכון לאוגוסט 2024, כשהקטגוריה הגדולה ביותר היא מזומן ופיקדונות בסכום של 2.1 טריליון ש"ח, לצד השקעות נוספות כמו אג"ח ממשלתיות, מניות בארץ ובחו"ל, ומכשירים פיננסיים אחרים.
כרגע, תיק נכסי הציבור בישראל נמצא בשיא של כל הזמנים ועומד על כ-5.7 טריליון שקל. מפת הנכסים מראה כי מעל 2 טריליון שקל מוחזקים בנזילות - מזומן ועו"ש, פיקדונות, ונ"כ (ניירות ערך עם מח״מ קצר, לרוב עד שנה). רק בנזילות מוחזקים קצת פחות מחצי טריליון שקל שנמצאים או במזומן פיזי בשטרות (מעל 120 מיליארד שקל) או בעו"ש (מעל 360 מיליארד שקל)! מדובר בכספים שאינם מניבים תשואה עבור הציבור, ויכולים להניב סדר גודל של כ-20 מיליארד שקל בשנה, אילו היו מושקעים אפילו באפיק סולידי עם סיכון ששואף למינימום כמו קרן כספית.
התמונה הבאה לקוחה מחדשות 12, וניתן לראות בה נתונים על היקף החריגות בעובר ושב של לקוחות הבנקים בישראל תחת הכותרת "מדינה במינוס". לפי הנתונים, ישנם 1.7 מיליון ישראלים שנמצאים במינוס, והסכום הכולל של החריגות עומד על כ-9.84 מיליארד ש"ח. לצד זאת, מוצג שהמינוס הממוצע ללקוח עומד על כ-6,000 ש"ח והריבית הממוצעת על החריגה היא 12.11%.
למרות שהמספרים נראים גבוהים ומעוררי דאגה, חשוב להבין את ההקשר הרחב יותר: היקף הכספים בחריגה עומד על סכום של 9.84 מיליארד ש״ח - מדובר בסכום של פחות מ-3% מסך הנכסים הנזילים שנמצאים כיום בעובר ושב של הציבור, שעומדים על כ-360 מיליארד ש"ח. כלומר, היקף החריגות הוא "טיפה בים" ביחס לסך הנכסים הזמינים בחשבונות הבנק של הציבור בישראל. יתרה מכך, הסכום הכולל של המינוס מהווה פחות מאחוז אחד מסך תיק נכסי הציבור בישראל, שעומד על כ-5.7 טריליון ש"ח. על כן, לא מדובר בסכנה מערכתית או במשבר כלכלי חמור שצפוי למדינה בשל כך.
רק בשביל לסבר את האוזן, אם חצי מהכספים שנמצאים בעובר ושב (כ-180 מיליארד ש״ח) של הציבור הישראלי היו מושקעים במדד S&P 500 בתחילת 2023, ההשקעה הייתה גדלה לכ-276 מיליארד ש"ח בסוף 2024, עם רווח מצטבר של כ-96 מיליארד ש"ח.
צריך להבין את המשמעות של הסכום הזה, ולזכור שמדובר ברווח "פסיבי" לחלוטין – כלומר, מדובר בכסף שהיה יכול להיכנס לכיסי הציבור ללא כל מאמץ מצדם, אילו רק היו משקיעים את הכספים במקום להשאיר אותם בעובר ושב. כיום, הכסף בעובר ושב כמעט ואינו מניב ריבית, מה שהופך את החזקת הכספים בחשבונות עובר ושב להחלטה שאינה נכונה כלכלית. בעוד הבנקים נהנים מהפקדת הכספים הללו ומשתמשים בהם להלוואות ולהשקעות משלהם, הציבור מפסיד הזדמנות ליהנות מהתשואות הגבוהות שהשוק יכול להניב.
פתרונות לסגירת המינוס: הלוואות מסודרות
אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לצאת מהמינוס היא לקחת הלוואה מסודרת לסגירת האוברדרפט. בריבית הממוצעת על המינוס שעומדת על 12.11%, כל חודש שבו חשבון הבנק נמצא ביתרה שלילית גורר עלויות גבוהות מאוד. לעומת זאת, הלוואה בנקאית או הלוואה חוץ בנקאית בריבית נמוכה יותר יכולה לחסוך אלפי שקלים בשנה.
דוגמה מספרית:
נניח שלקוח נמצא במינוס של 30,000 שקל ומשלם ריבית של 12.11%. הריבית השנתית שהוא ישלם על המינוס היא כ-3,633 שקל. אם אותו לקוח ייקח הלוואה לסגירת המינוס בריבית של 6%, הוא ישלם ריבית שנתית של כ-1,800 שקל בלבד. מדובר בחיסכון של כ-1,833 שקל בשנה.
כמובן שזה אינדיבידואלי וחשוב להדגיש שהפתרון הזה מאוד תלוי בדירוג האשראי האישי של הלקוח וביכולת שלו לקבל הלוואה בתנאים טובים. לקוחות עם דירוג אשראי גבוה יוכלו לקבל הלוואה בריבית נמוכה יותר מהבנקים או מחברות אשראי חוץ-בנקאיות. מנגד, לקוחות עם דירוג אשראי נמוך עלולים לקבל הצעות בריבית גבוהה יותר, ולעיתים אף קרובה לריבית שהם משלמים על המינוס בעו"ש. לכן, לפני שלוקחים הלוואה לסגירת המינוס, מומלץ לבדוק את דירוג האשראי האישי ולהשוות בין הצעות שונות מגורמים בנקאיים וחוץ-בנקאיים.
חשוב גם לוודא שההחזר החודשי של ההלוואה מתאים ליכולת הכלכלית של הלקוח ולא יכניס אותו שוב למעגל של חריגות בעובר ושב.
דעתי (ג.נ) היא שבנק ישראל חייב למלא תפקיד משמעותי יותר במניעת תופעת המינוס ההולכת ומתרחבת. אחד הפתרונות המרכזיים הוא החמרת הפיקוח על חריגות בעובר ושב באמצעות קביעת מגבלות ברורות ואיסור על משיכת יתר אוטומטית ללא אישור מוקדם. לצד זאת, הבנק המרכזי יכול להתערב בצורה אפקטיבית יותר על ידי הגבלת מתן אשראי בלתי מבוקר ויצירת תמריצים לבנקים להציע הלוואות בריבית נמוכה יותר לסגירת המינוס, במקום להרוויח מהעמקת החובות של משקי הבית. צעדים כאלה יוכלו לצמצם את היקף החריגות ולמנוע מהציבור להיקלע למלכודת ריבית מתמשכת.
עם זאת, האחריות הכלכלית לא נופלת רק על כתפי הבנקים והרגולטורים — היא בראש ובראשונה עלינו, הציבור. אנחנו חייבים ללמוד להתנהל פיננסית בצורה מושכלת ולדאוג לנהל את הכסף שלנו בצורה אחראית וחכמה. במקום להישען על אשראי זמין ולהיכנס להוצאות מעבר ליכולת ההחזר, חשוב שנקבל החלטות פיננסיות מחושבות יותר, נצמצם את ההוצאות המיותרות ונשקיע את הכסף בצורה שתניב לנו תשואה. האחריות לשנות את המציאות הכלכלית שלנו היא בידיים שלנו, ואין פתרונות קסם — רק ניהול נכון ומודעות פיננסית יאפשרו לנו לצאת מהמינוס ולהימנע ממנו בעתיד.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.