על רקע עלויות הבנייה שממשיכות לטפס ומחסור מתמשך בכוח אדם בענף, יותר יזמים מחפשים אלטרנטיבות לשיטות הבנייה המסורתיות. אחת הבולטות שבהן היא הבנייה הקלה- שיטה שבעבר נתפסה כפתרון זמני, וכיום נכנסת גם לענפים עתירי השקעה כמו מלונאות.
פרויקט מלון “אגמא” למשל, הנבנה בימים אלה בתל קציר, ממחיש את הפוטנציאל הכלכלי של המודל. המלון, שעתיד לכלול כ-120 יחידות אירוח, מוקם בעלות מוערכת של כ-100 מיליון שקל, כמחצית מעלותם של פרויקטים דומים בהיקפם, הנבנים בשיטות קונבנציונליות ומגיעים לכ-220 מיליון שקל.
הפער אינו נובע רק משינוי טכנולוגי, אלא משינוי בתפיסת הביצוע. הבנייה הקלה מתבססת על ייצור מתועש של רכיבים מחוץ לאתר (off-site) שמאפשר קיצור משמעותי בלוחות הזמנים, הפחתת תלות בכוח אדם והקטנת חוסר הוודאות התקציבי- שלושה מהאתגרים המרכזיים בענף הבנייה כיום.
בענף המלונאות, שבו כל חודש עיכוב מתורגם ישירות לאובדן הכנסות, לזמן יש משמעות כלכלית קריטית. קיצור משך ההקמה מאפשר ליזמים להקדים את שלב ההפעלה, לשפר את תזרים המזומנים ולהפחית את הסיכון הכולל של הפרויקט.
מעבר לכך, השיטה מאפשרת שליטה טובה יותר בעלויות. תהליכי ייצור מדויקים וסגורים מפחיתים חריגות תקציביות, בעיה נפוצה בפרויקטים מסורתיים, במיוחד בתקופה של תנודתיות במחירי חומרי גלם.
לצד היתרונות הכלכליים, הבנייה הקלה מציעה גם גמישות תפעולית: אפשרות להרחבה עתידית, התאמות ושינויים במבנה בעלויות נמוכות יחסית. עבור שוק המלונאות, שמתמודד עם שינויים בדפוסי התיירות והאירוח, מדובר ביתרון אסטרטגי.
השפעה אפשרית על ביצועי החברות בשוק ההון
המעבר לבנייה קלה אינו רק שינוי תפעולי, אלא מהלך שעשוי להשפיע גם על ביצועי החברות הציבוריות בענף. ירידה משמעותית בעלויות ההקמה (CAPEX) יכולה לשפר את תשואת הפרויקטים (IRR) ולהעלות את הרווחיות הכוללת של יזמים וחברות נדל״ן מניב.
בנוסף, קיצור לוחות הזמנים מאפשר התחלת פעילות מוקדמת יותר, מה שמתורגם להכנסות מוקדמות, שיפור ב NOI (הכנסה תפעולית נטו) והאצה בתזרים המזומנים. עבור חברות ממונפות, מדובר גם בהפחתת עלויות מימון, שכן תקופת ההקמה מתקצרת.
הוזלת העלויות עשויה גם לאפשר לחברות להגדיל את קצב הפיתוח: באותו היקף הון ניתן להקים יותר נכסים, להרחיב פעילות ולהגדיל נתח שוק. מבחינת משקיעים, מדובר בפוטנציאל לשיפור במדדי רווחיות, האצת צמיחה ואף השפעה אפשרית על תמחור החברות.
עם זאת, מדובר עדיין במודל שנמצא בשלבי חדירה לענף. שאלות של תפיסת איכות, רגולציה והתאמה לפרויקטים מורכבים עדיין עומדות על הפרק, אם כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה של שיפור בסטנדרטים ההנדסיים ובקבלה של השיטה.
פרויקט “אגמא” מצטרף לשורה של יוזמות שמאותתות על שינוי אפשרי בשוק: מעבר הדרגתי משיטות בנייה מסורתיות למודלים מתועשים, שמטרתם לייעל את תהליך ההקמה ולהפחית עלויות.
אם המגמה תימשך, ייתכן שהשפעתה לא תישאר בתחום המלונאות בלבד, אלא תתרחב גם לענפי מגורים, מסחר ותיירות ותשנה את מבנה העלויות של ענף הבנייה בישראל.
הכותבת היא בת חן ישועה, בעלים ומנכ"לית של רשת מלונות מטיילים בצפון ובערבה
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
