אחרי המתקפה האיראנית במוצאי השבת האחרונה שכוחות צה"ל סיכלו ברוך ה' בהצלחה יתרה, כבר נשכח לו ה-"אמברגו החלקי", כפי שהוא מכונה בקרב אנשי עסקים ישראלים, שהטילה טורקיה על מדינת ישראל. חשוב להדגיש כי עדיין טרם ברורות ההשפעות "בשטח" שיהיה לפעולות החרם הטורקיות, שכן הדבר תלוי בעיקר בטיב האכיפה הטורקית, הנגזרת של אמיתות הצהרותיהם. יתכן למשל, שללא אכיפה טורקית משמעותית של חלק מהמוצרים שה-" unit economics" שלהם מאפשר את זה – ייוצאו לישראל דרך מדינת צד ג'.
תחת שלטונו של ארדואן, ובניגוד לשלטונו של א-סיסי במצרים, נחשבת טורקיה למזוהה עם ציר "האחים המוסלמים" וממשלתו כדוגלת בלאומנות טורקית ואף בחזון "טורקיה הגדולה". על אף אלו, אך קשרי הסחר בין המדינה לישראל דווקא הלכו והתרחבו. מטעם אורכה של היריעה, לא נרחיב לעומק על הקשרים וההשפעות הכלכליות ההדדיות הקיימות בין השתיים אלא רק ניתן כמה נתונים ממעוף הציפור: בשנת 2023 הייצוא של טורקיה לישראל הסתכם בכ-5.4 מיליארד דולר. בשנת 2022, שהיא שנה יותר מייצגת שאינה מושפעת ממלחמת חרבות ברזל, הסתכם הייבוא בכ-7 מיליארד דולר, כ-6.5% מסך כל הייבוא לישראל באותה שנה שהסתכם בכ-107.7 מיליארד דולר, ויותר מהכפלה ביחס לנתון הייבוא לפני עשור (בנרמול אינפלציה, הנתון הזה פחות מרשים).
הייבוא המשמעותי של ישראל מטורקיה הוא חלק ממגמה נרחבת בשנים האחרונות בישראל ומבורכת ללא עוררין ברמת התמ"ג – של העברת כוח עבודה ותשתיות מענפי הייצור "המסורתיים" אל עבר ענף ההייטק, והסקטורים "העוטפים" שלו. כתוצאה מכך, החלה הכלכלה הישראלית להסתמך יותר ויותר על מדינות אחרות, ובמקרה של טורקיה מדובר בהסתמכות משמעותית בייבוא של חומרי בנייה.
לאחר אי הסכמות בין טורקיה לבין מדינות ישראל, בעיקר סביב אספקת סיוע לרצועת עזה, הודיעה טורקיה על עצירת הייצוא לישראל של מוצרים מ-54 קטגוריות, ביניהן גם פלדה, ברזל ומלט - חומרים שעיקרם לתעשיית הבנייה. הכרזה זו מעלה את השאלה מי הן החברות שיפגעו מכך, ואילו דווקא יכולות להרוויח?
החברות שיפגעו
חמת – חברה העוסקת בייצור של מוצרים לענף הבניה – ביניהם כלים סניטרים, ברזים, מוצרי אינסטלציה ועוד. החברה ב-4 השנים האחרונות החלה במהלכי התרחבות משמעותיים, שכללו רכישה של מספר של מספר חברות, ביניהן מטבחי זיו, פורמקס וחזיבנק. בנוסף, כמהלך "אורגני" ולאחר סגירה של מפעל בבאר שבע (והשארת קרקע שמוערכת בדוחות חברה בכ-125 מיליון שקלים) הודיעה החברה על פתיחה של אופרציית ייצור בטורקיה שיועדה בעיקר לייצוא. כעת דיווחה החברה כי המלחמה עלולה להשפיע על פעילותה.
פרידנזון – החברה שהפעילות המרכזית שלה היא בתחום השילוח דיווחה כי הסנקציות הטורקיות עלולות להשפיע באופן מהותי לרעה על פעילותה. זאת ככל הנראה בשל משלוחים מטורקיה שהחברה מתווכת, או לחילופין חלק מפעילות הייבוא המקביל של החברה.
החברות המרוויחות
שתי חברות עיקריות, שאומנם לא דיווחו על כך בדיווח לבורסה, אך אנחנו ב-ynet capital מציגים לכם את ההשפעה עליהן הן קבוצת גאון ואברות. שתי החברות עוסקות בייצור של מוצרים לענפי הבניה והתשתיות, בין היתר, ובעיקר – צינורות פלדה בשלל גדלים.
גאון קבוצה, שבשליטה משורשרת של קרן ויאולה צמיחה נחשבת לחברה הגדולה מבין השתיים, ולמובילה של השוק הישראלי. התמשכות הגבלות הייצוא, לצד אכיפה יעילה של הסנקציות נגד ישראל עשויה להוציא אותן נשכרות מהנושא.
אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך ואין האמור מהווה תחליף לייעוץ השקעות מקצועי. נכון למועד כתיבת שורות אלו הח"מ אינו מעניק שירותים לחברות האמורות לעיל ואינו מחזיק באי אלו מניירות הערך שלהן, מלבד אחזקה במניות פרידנזון. אך הדבר עלול כמובן להשתנות בעתיד.
גלעד מנדל הינו חוקר ניירות ערך, יועץ לחברות בורסאיות ומוביל בתחום האנליזה החשבונאית בעבור קרנות אופורטוניסטיות. בעבר ניהל תיקי נוסטרו בהיקף מיליארדי שקלים והינו המנהל של קהילת המשקיעים השקעבורסה.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
