רבים מאיתנו בוודאי מכירים ואף יצא להשתמש פעמים רבות באפליקציות העברות הכספים המוכרות – ביט ופייבוקס.
אפליקציית PayBox, המופעלת ע"י חברת פייבוקס בע"מ, שמה דגש על איסוף כספים מאנשים מרובים, תשלום קבוצתי למען מטרה מסוימת קולקטיבית, וזו הסיבה שבחרו לקרוא לה "פייבוקס" – קופסת תשלום בתרגום חופשי. פייבוקס היא האפליקציה היחידה שלא שולחת באופן אוטומטי את הכסף המתקבל דרכה לחשבון הבנק של המשתמש שקיבל את הכסף דרך זיכוי בכרטיס האשראי שלו. המשתמש יכול לצבור יתרה מהכסף שקיבל בפייבוקס, ולהשתמש בו לתשלומים נוספים דרך האפליקציה.
לעומתה, אפליקציית Bit של בנק הפועלים מתקדמת יותר בפיצ'רים שלה, וגם ייעודה מעט שונה, שכן היא הוקמה במטרה לספק ממשק לביצוע תשלומים באמצעות הטלפון החכם תוך חיוב כרטיס האשראי של המשלם. בשלב הראשון האפליקציה איפשרה העברת כספים בין אנשים ובהמשך נוספה האפשרות לבקשת תשלום. בשלב הבא נוספה האפשרות לאסוף כסף מקבוצת אנשים באמצעות בחירה באנשי קשר או על ידי שליחת קישור לוואטסאפ. בהמשך ביט החלה לאפשר ללקוחותיה קבלת זיכויים מחברות ביטוח, קרנות פנסיה ושירותי בריאות, ישירות לחשבון הבנק. כמו כן, ביט החלה לאפשר תשלום במגוון אתרים ואפליקציות, הזמנת מט"ח בטרמינל, תשלום בהצמדה לקופה, תשלומים לרשויות באמצעות קוד ברקוד QR ועוד.
השימוש הקליל והנוח באפליקציות לא מותיר רמז לגופים שעומדים מאחוריהן. אמנם האפליקציות מעוצבות לפי צבעי הלוגו או קו העיצוב הכללי של הבנק, אך זאת לא מורגש כלל למשתמש, לפחות בהתחלה – ולא בטעות. למעשה, חברת פייבוקס היא תאגיד עזר בנקאי בשליטת בנק דיסקונט לישראל (50.1%) ושופרסל בע"מ (49.9%), ואפליקציית ביט היא בבעלות בנק הפועלים. הבנקים אינם מעוניינים שהמשתמשים יזהו האפליקציות עם בנק מסיים ומנסים, באופן מכוון, לטשטש את העובדה שהגורם שעומד מאחורי האפליקציה הוא בנק, וזאת כחלק מיצירת תדמית חיובית לאפליקציות ונטרול מחשבה על אינטרסים סמויים או עצירה משימוש באפליקציות בקרב המשתמשים.

כיצד הבנקים גובים תשלום על הפעולה?

אנחנו (הצרכנים) נוטים לחשוב שהשימוש בשירות הינו חינם לחלוטין, ללא עמלות, ללקוחות כל הבנקים! עם זאת, אם מעבירים כסף לחשבון בנק שמחויב בעמלות שורה - גם ההעברה הזו (דרך האפליקציות) תחויב בעמלה הנהוגה בחשבון.
מדובר בעמלת פעולה בערוץ ישיר – ולכל מי שאין פטור עמלות בבנק (שאגב, מאוד קל להשגה) נתקל בה כעמלה נפרדת. לכאורה, מדובר בכסף קטן: בבנק דיסקונט מדובר ב-1.75 ש"ח לפעולה, בבנק הבינלאומי 1.80 ש"ח לפעולה, בבנק הפועלים 1.95 ש"ח לפעולה, בבנק לאומי 1.55 ש"ח לפעולה.
אבל, חשבו על סיטואציה בה חברה מחזיר לכם 100 ש"ח בביט על תשלום במסעדה, אתם משלמים עמלה של 1.85 ₪, שהיא כמעט 2%. פתאום זה כבר לא נראה כל כך משתלם.

האם המודל העסקי מוכיח את עצמו?

לאפליקציית התשלומים ביט שנמצאת בבעלות בנק הפועלים יש למעלה משלושה מיליון משתמשים ונתח השוק שלה הוא כ-90%. לפי הערכות היקף הכספים שעוברים באמצעותה כבר מגיע לכ־20 מיליארד שקל בשנה. לאפליקציית PayBox ישנם למעלה ממיליון משתמשים פעילים ונתח השוק שהיא תופסת בשוק התשלומים הדיגיטליים הוא כ-10%.
בכל יום בממוצע שולחים כ-50,000 אנשים כספים באמצעות ביט של בנק הפועלים ו-20,000 איש בפייבוקס של בנק דיסקונט. היקף השימוש באפליקציות אכן גבוה מאוד, אבל אינו משתווה אל מול האשראי – היקף השימוש בכרטיסי אשראי (סליקה ופיזי) מגיע ל-370 מיליארד ש"ח בשנה, לעומת 20 מיליארד ש"ח בשנה באפליקציות התשלומים, שתיהן ביחד.
במודל העסקי הנוכחי, שבו השירות המרכזי של ביט הוא חינמי, בנק הפועלים מוצא עצמו מסבסד את העברות התשלומים בין אנשים. לפי הערכות, ביט מפסידה כיום 150-100 מיליון שקל בשנה, מאות מיליוני שקלים מאז הוקמה, ולכן התקבלה החלטה בבנק הפועלים כי תתחיל להיגבות עמלה של 1% מהיקף התשלום. גם בפייבוקס המצב אינו שונה, ובהתבסס על הדוחות הכספיים של שופרסל, את המחצית הראשונה של 2023 סיימה פייבוקס עם הפסד המוערך ב־46 מיליון שקל, לאחר שב־2022 הפסידה החברה כ־92 מיליון שקלים.
כאמור, אפליקציות התשלומים הן אפליקציות בבעלות מרכזית של הבנקים, שיכולים לספוג לפחות לפרק זמן מסוים את ההפסדים, כאשר מדובר במודל חריג בהשוואה בינלאומית. אך גם כושר הספיגה של הבנקים וכן רמת הסבלנות שלהם מוגבלים, על כך תעיד אפליקציית "פיי", שהוקמה על ידי בנק לאומי ונסגרה בתחילת 2022.
חשוב לציין שבעלות הבנקים על האפליקציות היא אינה מקרית, ויש סיבה שהם מוכנים לספוג את מידת ההפסדים המסוימת: הקמת ביט ורכישת פייבוקס ע"י הבנקים התרחשו בשנת 2017, בזמן שוועדת שטרום הכריעה על הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. הקמת אפליקציות התשלום וסבסודן היה האמצעי של הבנקים להישאר רלוונטיים בעולמות תשלומי הריטייל.
כפי הנראה, גם בתחום זה דבר שנראה טוב מכדי להיות אמיתי – אינו אמיתי, ולאט לאט הבנקים יפסיקו לספוג את ההפסדים ויתחילו לגבות עוד ועוד עמלות. אך עד שיוכלו לגבות עמלות ללא עזיבת משתמשים מאסיבית, עליהם לעבור דרך ארוכה של פיתוח ממשק קל ונוח לתפעול עם פונקציות מתקדמות שיגרמו לצרכנים להשאיר את האשראי בבית ולהתבסס על הסלולרי לתשלום בכל מקום בלחיצת כפתור (או בנגיעת מסך מגע).
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, פיננסים ושוק ההון למעלה מ-5 שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפוקאסט המצליח '' מפת החום '' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.